לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וירא: הבדלים בין גרסאות בדף

א. ...ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו:

וע"פ האמור לעיל (ס"ח) '''שהמציאות''' ד"וירא אליו ה'" קיימת תמיד אצל כאו"א מישראל, וצריכים רק לפעול שמציאות זו תהי' '''בהתגלות''' – יש לומר שכן הוא גם בנוגע להשלימות ד"וירא אליו ה'" שבגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו:

מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''*) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.

ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|ירמי' לא, לג.}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית.

ג. ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי{{הערה|להעיר ממ"ש "עטרת זקנים '''בני בנים'''" (משלי יז, ו. וראה אבות פ"ו מ"ח. ב"ר פס"ג, ב), "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי '''זרע זרעך''' גו' מעתה ועד עולם" (ישעי' נט, כא. וראה ב"מ פה, א).}} לאדנ"ע ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו '''מסתיימת ונשלמת''' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין '''שכבר נסתיימה ונשלמה''' כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחרי המשך העבודה דחיילי בית דוד בהפצת המעיינות חוצה במשך ארבעים שנה, באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|תבוא כט, ג.}}.

ויש להוסיף, שכיון שחודש מרחשון הוא החודש '''הראשון''' לעבודה בעולם לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ה"ה כולל גם החדשים שלאחריו, ובמילא, כ"ף מרחשון, הכתר דמרחשון, כולל גם הכתר דהחדשים שלאחריו: הכתר דחודש '''כסלו''', שסיומו בימי חנוכה, חנוכת המזבח והמקדש{{הערה|להעיר ממ"ש במדרש (יל"ש מ"א רמז קפד) ש"בכ"ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן . . ומעתה הפסיד כסלו שגמרה בו המלאכה, אמר הקב"ה עלי לשלם, מה שלם לו הקב"ה, חנוכת חשמונאי", ומסיים: "וכן '''מרחשון''' (שבו נשלם בנין בית ראשון ולא נפתח עד לחודש תשרי שלאחריו) עתיד הקב"ה לשלם לו" – בחנוכת ביהמ"ק השלישי שתהי' בחודש מרחשון.ולהעיר גם מהשייכות לפרשת וירא – שבסיומה נאמר "בהר ה' יראה", "ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות" (כב, יד ובפרש"י).}}, ונס השמן, שקשור גם עם פנימיות התורה, שמן שבתורה{{הערה|ראה בארוכה אמ"ב שער הק"ש פנ"ד ואילך. ועוד.}}, שנתגלתה בתורת החסידות בחודש כסלו{{הערה|כולל ובמיוחד '''כ"ף''' כסלו, שבו נשלמה הגאולה די"ט כסלו, ר"ה לחסידות.}}; הכתר דחודש '''טבת'''{{הערה|ולהעיר, ש'''כ"ף''' בו הוא יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל, שסיום וחותם ספר ההלכות שלו הוא בהלכות מלך המשיח.}} – "ירח שהגוף נהנה מן הגוף"{{הערה|מגילה יג, א.}}, שרומז על ההנאה דהגוף שלמעלה, יש האמיתי, מהגוף שלמטה, יש הנברא{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 382 ואילך.}}; והכתר דחודש '''שבט'''{{הערה|חודש הי"א ("עשתי עשר חודש") – שקשור עם בחי' '''הכתר''' שלמעלה מעשר ספירות.}}, שהעשירי שבו יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"כל{{הערה|תניא אגה"ק סז"ך־וכ"ח.}} מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר . . ופועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|וב'''כ"ף''' בו נשלמו עשר ימים (מספר שלם) להעילוי והשלימות דעשירי שבו.}}; וכן הכתר דהחדשים שלאח"ז עד לסיומה של שנת הצדי"ק{{הערה|בהכתר דחודש ניסן – ביום עשתי עשר יום, שקשור עם בחי' הכתר (כנ"ל הערה 114).}} ב"מעשה ידינו כוננהו", בנין ביהמ"ק השלישי ע"י המלך המשיח, "מלך מבית דוד"{{הערה|רמב"ם הל' מלכים ספי"א.}} (ש"זכה '''בכתר''' מלכות . . לו ולבניו . . עד עולם"{{הערה|שם פ"א ה"ז.}}) ש"בונה המקדש"{{הערה|שם רפי"א.}} – תיכף ומיד ממש, בח"י מרחשון (לפני כ"ף מרחשון), כיון '''שכבר נתקיים''' מ"ש{{הערה|הושע ג, ה.}} "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם" (כפי שאמרנו בקידוש לבנה דחודש מרחשו{{הערה|ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 66 (לעיל ע' 22) ואילך.}}, ובתוספת "אמן"{{הערה|ר"ת "א־ל מלך נאמן" (שבת שבהערה 76. סנהדרין קי, סע"ב ואילך).}}, שמורה על הקיום בפועל ממש{{הערה|ראה חדא"ג מהרש"א לסנהדרין שם.}}).