מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

בס"ד.

ובפרט שבכ"ח סיון השתא ימלאו יובל שנים להיציאה מן המיצר (יום ב' כ"ח סיון ה'תש"א – יום ב' כ"ח סיון ה'תנש"א) –

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות{{הערה|מיכה ז, טו.}}, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה [שנאמר לפני שלשים שנה{{הערה|משנת אמירת מאמר זה (תשל"ח) – אחרון ש"פ, תש"ח. נדפס בסה"מ ה'תש"ח ע' 159 ואילך.}}] דיוק הזהר{{הערה|ח"ג קעו, רע"א. וראה גם זח"א בהשמטות סי' כה (רסא, ב), הובא באוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז).}} בזה שנאמר כימי לשון רבים, הרי יציאת מצרים היתה ביום אחד (בחד זמנא נפקו), וכן בזכירת גאולת מצרים כתיב{{הערה|שם=:0|פ' ראה טז, ג.}} למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים (יום לשון יחיד), ולמה נאמר כאן כימי לשון רבים. ומבאר, שכל הימים מהזמן דיציאת מצרים עד הגאולה העתידה הם ימי צאתך מארץ מצרים, ולכן נאמר כימי לשון רבים.

ב) והנה הדיוק (בהמאמר) בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל הוא לכאורה גם בהכתוב כימי צאתך גו', דכיון שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו ביציאת מצרים, מהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה הוא שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביציאת מצרים. ולהוסיף, שהדיוק בהכתוב כימי צאתך גו' הוא לכאורה דיוק גדול יותר מזה שמזכירין יציאת מצרים לע"ל{{הערה|וזה שבד"ה כימי צאתך מביא רק הדיוק בזה שיזכירו יציאת מצרים לע"ל – ואינו מביא הדיוק בהכתוב כימי צאתך (אף שזהו התחלת המאמר) – יש לומר, כי הענין דזכירת יציאת מצרים לע"ל שייך להביאור דימי לשון רבים, ראה לקמן סעיף ט.}}. כי זכירת יציאת מצרים לע"ל תהי' רק בדרך טפל{{הערה|ברכות שם (בגמרא).}} [והדיוק בהמאמר הוא שמצד גודל העילוי דגאולה העתידה לגבי הגאולה דיציאת מצרים לא הי' צריך (לכאורה) אז להזכיר יציאת מצרים אפילו בדרך טפל], משא"כ בהכתוב כימי צאתך מארץ מצרים גו' (כימי בכ"ף הדמיון) משמע שעיקר הענין דנפלאות הי' ביציאת מצרים והכתוב מחדש שגם בגאולה העתידה יהיו נפלאות כמו שהיו ביציאת מצרים. והגם שמבואר בכ"מ{{הערה|אוה"ת נ"ך שם סק"ג (ע' תפו) וסק"ז (ע' תפז). אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' קנד.}} דהפירוש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות הוא שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו בימי צאתך מארץ מצרים [כמרז"ל{{הערה|יל"ש בשלח רמז רנ – הובא באוה"ת לתהלים שם.}} עה"פ אראנו נפלאות, אראנו מה שלא הראיתי לאבות שהרי נסים ונפלאות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר מהפלא ונפלאות מה שעשיתי עם אבות וכן הוא אומר{{הערה|תהלים קלו, ד.}} לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו], מ"מ, מזה שהכתוב אומר שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו '''כימי צאתך מארץ מצרים''', משמע דבהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו ב' מעלות. שהנפלאות יהיו נפלאות גדולות ביותר, נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים. ועוד מעלה, שהנפלאות אז יהיו כימי צאתך מארץ מצרים. ועיקר החידוש והמעלה הוא (לא שהנפלאות אז יהיו נפלאות גדולות ביותר, אלא) זה שהנפלאות אז יהיו כימי צאתך מארץ מצרים.

ד) והנה שני הסוגים שבנסים (נסים שלמעלה מהטבע ונסים המלובשים בטבע) יש בכל אחד מהם מעלה{{הערה|ראה בארוכה סה"מ מלוקט ח"ד ע' רכט ואילך.}}. וכיון שלע"ל יהיו כל הענינים בתכלית השלימות, צריך לומר, דמ"ש אראנו נפלאות הוא לא רק בנוגע להנסים המלובשים בטבע (שלע"ל יהי' נראה בגילוי הנס שבהם, כנ"ל סעיף ג), אלא גם בנוגע להנסים שאינם מלובשים בטבע. וכמובן גם מזה שאומר שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו '''כימי צאתך מארץ מצרים''', דהנסים שהיו ביציאת מצרים היו למעלה מהטבע{{הערה|להעיר גם ממ"ש בההפטורה דאחש"פ (ישעי' יא, טז) והיתה מסילה גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים, דוהיתה מסילה גו' הוא נס '''שאינו''' מלובש בטבע והכתוב מדמה זה לקי"ס שהיתה ביציאת מצרים.}}. ולהוסיף, דזה שנסים נק' בשם נפלאות הוא (בפשטות) לפי שהם פלא שאין להם מקום בטבע, ומזה מובן, דמ"ש אראנו נפלאות ואיתא במדרש שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה יהיו גדולות יותר מהנפלאות שהיו ביציאת מצרים [ועד שיהיו '''נפלאות''' בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים] – הכוונה בזה היא, שהפלא (למעלה מהטבע) בהנסים שיהיו בגאולה העתידה הוא פלא גם בערך הפלא דהנסים שהיו ביציאת מצרים{{הערה|דגם בנסים שאינם מלובשים בטבע ישנם ריבוי סוגי נסים – ראה לקו"ש ח"ז ע' 225. ובכ"מ.}}. וצריך להבין מ"ש '''אראנו''' נפלאות, דלכאורה, להפירוש שאראנו נפלאות קאי על הנסים שלמעלה מהטבע (ובפרט שהלמעלה מהטבע דהנפלאות שיהיו לע"ל יהי' עוד יותר מהלמעלה מהטבע שהי' בהנסים דיציאת מצרים), מהו החידוש בזה שיראו את הנפלאות.

ו) והנה החילוק דשני הסוגים שבנסים בשרשם הוא (כמבואר בשער האמונה שם{{הערה|פט"ז (לא, א).}}) דהנסים המלובשים בטבע שורש המשכתם הוא מזה שאוא"ס הוא למטה מטה עד אין תכלית{{הערה|שם=:2|המשך באתי לגני ה'שי"ת פי"ג ואילך (סה"מ ה'תש"י ע' 133 ואילך). וראה עד"ז המשך תרס"ו ס"ע קפח ואילך.}}, ולכן הם באים בגילוי, עד שהם מושגים גם בשכל האדם, והנסים שלמעלה מהטבע שורש המשכתם הוא מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה עד אין קץ<ref name=":1" /> – ענין ההתעלמות והעלי' שבאוא"ס, שהוא מתעלה ומתעלם בהעלם אחר העלם ובעילוי אחר עילוי, למעלה מעלה<ref name=":2" />, ולכן, גם כשהם נמשכים למטה הם למעלה מגילוי, נפלאות. וזהו{{הערה|שער האמונה שם.}} כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שבגאולה העתידה, גם הנפלאות ששורש המשכתם הוא מזה שאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ, יהיו בגילוי, והגילוי יהי' באופן דראי'{{הערה|דלא רק שיהיו מושגים בשכל אלא שיהיו גם באופן דראי'.}}, אראנו.

ז) ויש לומר, דבהתלבשות הנפלאות בטבע שיהי' לע"ל, שני ענינים. דזה שהנפלאות שלמעלה מטבע יתלבשו בטבע הוא כי אז גם ההעלם שלמעלה מגילוי יומשך בגילוי. וזה שהטבע לא יסתיר על הנפלאות הוא לפי שאז תהי' עליית הטבע, שגם הטבע יהי' כלי להנפלאות שלמעלה מהטבע. ועפ"ז יש לבאר הקשר דשני הפירושים באראנו נפלאות – פירוש אדמו"ר האמצעי שגם הנפלאות שלמעלה מהטבע יראו אז בגילוי (ולא כמו עכשיו שהנפלאות שלמעלה מהטבע יודעים רק מציאותם), ופירוש הצ"צ שגם בהנסים המלובשים בטבע (נפלאות גדולות הנמשכים מבחינת לבדו) יהי' נראה בגילוי הנס שבהם (כנ"ל סעיף ג) – כי התוכן דשני הפירושים הוא שלע"ל יהי' הטבע כלי ללמעלה מהטבע, שלכן לא יסתיר הטבע על הנסים המלובשים בו. אלא שלפירוש הצ"צ, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע לא יסתיר על הנסים השייכים לטבע (היינו, הנסים הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למטה מטה כו', ענין הגילוי דאוא"ס). דהטבע כמו שהוא עכשיו מסתיר גם על נסים אלה. כי שורש הנסים המלובשים בטבע הוא '''בהגילוי''' דאוא"ס, דבכללות הוא שם הוי' שלמעלה מהטבע, ושורש הטבע הוא משם אלקים (אלקים בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו'|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה בהנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' צג הערה 76.}}) שמעלים ומסתיר על שם הוי'. ולע"ל יהי' שם אלקים כלי להגילוי דהוי'. ולפירוש אדמו"ר האמצעי, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע הנמשך משם אלקים יהי' כלי (גם) להנפלאות שלמעלה מהטבע הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה כו', העלם שלמעלה מגילוי (למעלה מהוי').

ט) ויש לומר, דמהחילוקים בין הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות והכתוב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך שממנו למידין שמזכירין יציאת מצרים גם בימות המשיח, הוא, דהכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות מדבר בגאולה העתידה, ואומר כימי צאתך מארץ מצרים שהנתינת כח על אראנו נפלאות שבגאולה העתידה הוא מימי צאתך מארץ מצרים, והכתוב למען תזכור גו' נאמר בפרשת שמור את חודש האביב ועשית פסח גו'{{הערה|ראה טז, א.}}, דפסח הו"ע יציאת מצרים, ואומר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך להביא לימות המשיח, שהכוונה '''בהגאולה דיציאת מצרים''' היא שתהי' (נזכרת ו)נמשכת גם בהימים שלאח"ז, בימות המשיח. ועפ"ז יש לבאר מ"ש בהמאמר שלהבין הענין דימי לשון רבים יש להקדים הענין דזכירת יציאת מצרים לע"ל, כי זה שמזכירין יציאת מצרים בימות המשיח הוא לפי שזהו '''ענינה של יציאת מצרים''', ועפ"ז יובן יותר מה שכל הימים מזמן יציאת מצרים עד גאולה העתידה [שעל ידם נמשך הכח שביציאת מצרים (על הגאולה העתידה) מהכח אל הפועל] הם '''ימי צאתך מארץ מצרים''', ימי לשון רבים.

{{הערות שוליים}}