2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לפתע, ימים מספר לפני פורים, הופיעו בליאזנא חיילים מזויינים ואסרו שני יהודים. לרב ולראשי הקהל נמסרה הודעה כי שני הנאסרים מואשמים בכך שחטפו ילד נוצרי כדי לשחטו ולהשתמש בדמו לפסח. הרב וראשי הקהל נדרשו להחזיר את הילד חי, מתוך הנחה כי יתכן שטרם "נשחט", או לפחות, להחזיר את גופתו באם כבר "בוצע בו זממם". באם לאו – יומתו שני בני הערובה, וגם יהודי ליאזנא ייענשו קשות ובתיהם יישרפו. | לפתע, ימים מספר לפני פורים, הופיעו בליאזנא חיילים מזויינים ואסרו שני יהודים. לרב ולראשי הקהל נמסרה הודעה כי שני הנאסרים מואשמים בכך שחטפו ילד נוצרי כדי לשחטו ולהשתמש בדמו לפסח. הרב וראשי הקהל נדרשו להחזיר את הילד חי, מתוך הנחה כי יתכן שטרם "נשחט", או לפחות, להחזיר את גופתו באם כבר "בוצע בו זממם". באם לאו – יומתו שני בני הערובה, וגם יהודי ליאזנא ייענשו קשות ובתיהם יישרפו. | ||
למרות זקנתו קיבל הרב, ר' שמאי, על עצמו תענית של שלוש יממות. עוד מספר ניכר של יהודים הצטרפו לתענית זו, כך שהדבר היה לתענית־צבור. נשי ליאזנא החלו, לפי ההוראה, לאחר שטבלו, לטוות פתילות לנרות, פתילה לכל נשמה של יהודי, נער וזקן טף ונשים, ומכל פתילה הורכבו עשרה נרות. מאידך נטוו פתילות על שמו של כל רשע צורר יהודים, לפי רשימה שהוכנה | למרות זקנתו קיבל הרב, ר' שמאי, על עצמו תענית של שלוש יממות. עוד מספר ניכר של יהודים הצטרפו לתענית זו, כך שהדבר היה לתענית־צבור. נשי ליאזנא החלו, לפי ההוראה, לאחר שטבלו, לטוות פתילות לנרות, פתילה לכל נשמה של יהודי, נער וזקן טף ונשים, ומכל פתילה הורכבו עשרה נרות. מאידך נטוו פתילות על שמו של כל רשע צורר יהודים, לפי רשימה שהוכנה ע"י הרב, והכילה שמות החל מנמרוד, המן ושאר צוררי ישראל, מכל פתילה כזו הורכבו שלושה נרות. | ||
ביום השני של התענית, לפני תפלת המנחה, הובאו נרות הנשמה לבית־המדרש, וילדים בני שש ושבע, שעלו בגורל, הדליקו אותם. כל הצבור אמר פרק קי"ט בתהלים, והוכרז כי כל יהודי, זכר ונקבה, לאחר גיל המצוות חייב לקבל על עצמו תענית ליממה שלימה שבה גם יהיה ביטול מלאכה, כל הצבור נשאר בבית־המדרש לכל היממה ואמר תהלים. | ביום השני של התענית, לפני תפלת המנחה, הובאו נרות הנשמה לבית־המדרש, וילדים בני שש ושבע, שעלו בגורל, הדליקו אותם. כל הצבור אמר פרק קי"ט בתהלים, והוכרז כי כל יהודי, זכר ונקבה, לאחר גיל המצוות חייב לקבל על עצמו תענית ליממה שלימה שבה גם יהיה ביטול מלאכה, כל הצבור נשאר בבית־המדרש לכל היממה ואמר תהלים. | ||