2,974
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
מוצאו של יצחק שאול היה מן העיירה הרקי מקום בו שימש אביו, ר' ניסן, כמלמד. בהצטיינות מיוחדת לימד בחורים מבוגרים בעלי כשרונות. ר' ניסן עצמו היה תלמידו של ר' עזריאל יוסף, המגיד מהרקי. ר' עזריאל יוסף מתלמידי הבעש"ט, ניהל חבורה של אברכים נבחרים אותם לימד את תורת החסידות והדריך ברוח הבעש"ט. ר' ניסן היה לאחד מראשי חבורה זו, וכשהיה ר' עזריאל יוסף יוצא לנדודיו היה הוא, ר' ניסן, ממלא מקומו כמדריך ומנהיג החבורה. | מוצאו של יצחק שאול היה מן העיירה הרקי מקום בו שימש אביו, ר' ניסן, כמלמד. בהצטיינות מיוחדת לימד בחורים מבוגרים בעלי כשרונות. ר' ניסן עצמו היה תלמידו של ר' עזריאל יוסף, המגיד מהרקי. ר' עזריאל יוסף מתלמידי הבעש"ט, ניהל חבורה של אברכים נבחרים אותם לימד את תורת החסידות והדריך ברוח הבעש"ט. ר' ניסן היה לאחד מראשי חבורה זו, וכשהיה ר' עזריאל יוסף יוצא לנדודיו היה הוא, ר' ניסן, ממלא מקומו כמדריך ומנהיג החבורה. | ||
יצחק שאול התחנך, איפוא, | יצחק שאול התחנך, איפוא, ע"י אביו, בדרך החסידות, והיה מסוגל, לכן, לספר הרבה על החסידות ועל מייסדה. | ||
מאוחר יותר, כשראה ברוך לפניו את שלשת חתניו של הנפח – היתה לו הזדמנות להכיר את ההבדל בין שני החתנים הראשונים, אותם הכיר מקודם, שייצגו את הטיפוס המצוי של אברכים למדנים, לבין החתן השלישי, שצעד בדרך החדשה של החסידות. | מאוחר יותר, כשראה ברוך לפניו את שלשת חתניו של הנפח – היתה לו הזדמנות להכיר את ההבדל בין שני החתנים הראשונים, אותם הכיר מקודם, שייצגו את הטיפוס המצוי של אברכים למדנים, לבין החתן השלישי, שצעד בדרך החדשה של החסידות. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
הבעש"ט הקשה על האמור: וכי כל אדם מלמד?, והרי כדי ללמד יש צורך בסגולות ומעלות שונות, ואם כן איך אפשר ללמוד מכל אדם? ועוד: מה הוכחה מן הכתוב "מכל מלמדי השכלתי", האמור, לכאורה, כשהאדם "משכיל" בתוך מה שלמד, כמו "מבין דבר מתוך דבר", ואם כן איך הלומד מכל אדם הוא חכם? | הבעש"ט הקשה על האמור: וכי כל אדם מלמד?, והרי כדי ללמד יש צורך בסגולות ומעלות שונות, ואם כן איך אפשר ללמוד מכל אדם? ועוד: מה הוכחה מן הכתוב "מכל מלמדי השכלתי", האמור, לכאורה, כשהאדם "משכיל" בתוך מה שלמד, כמו "מבין דבר מתוך דבר", ואם כן איך הלומד מכל אדם הוא חכם? | ||
– אך הענין הוא על־פי הכתוב: "נר ה' – נשמת אדם". בנר ישנם שני דברים אור הנר וצלו. אור הנר הוא מן הנר עצמו, וצל האור בא על־ידי כלי הנר. כך בנשמה יש אור וצל: האור בא מן הנשמה, והצל של אור הנשמה בא מן הגוף שהוא הכלי. כשעומדים בתוך ד' אמות של צדיק – נופלות לאדם מהשבות טובות, והן גילוי אור הנשמה, וכשעומדים בתוך ד' אמות של רשע – נופלות מחשבות רעות. מהצדיק לומדים "עשה טוב" – | – אך הענין הוא על־פי הכתוב: "נר ה' – נשמת אדם". בנר ישנם שני דברים אור הנר וצלו. אור הנר הוא מן הנר עצמו, וצל האור בא על־ידי כלי הנר. כך בנשמה יש אור וצל: האור בא מן הנשמה, והצל של אור הנשמה בא מן הגוף שהוא הכלי. כשעומדים בתוך ד' אמות של צדיק – נופלות לאדם מהשבות טובות, והן גילוי אור הנשמה, וכשעומדים בתוך ד' אמות של רשע – נופלות מחשבות רעות. מהצדיק לומדים "עשה טוב" – וע"י כך נעשים ממזכי הרבים – ומן הרשע לומדים "סור מרע", ובזה נעשים כלי להרהור תשובה. וזהו: "הלומד מכל אדם", שמכל אדם, בין צדיק ובין רשע ח"ו, אפשר ויש צורך ללמוד. והראיה: "מכל מלמדי השכלתי", שהרי כל מה שברא הקב"ה בעולם הוא בשביל ללמד האדם, ככתוב: "מלפני בהמות הארץ" שעל זה אמר רבי יוחנן: "אלמלא ניתנה תורה לישראל – למדנו צניעות מחתול וגזל מנמלה", ההשגחה העליונה מזמנת לאדם ממה ללמוד, וזהו החכם הלומד מכל אדם, ב"סור מרע ועשה טוב". | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||