ספר הזכרונות פרק לד: הבדלים בין גרסאות בדף

יצחק שאול התחנך, איפוא, על ידי אביו, בדרך החסידות, והיה מסוגל, לכן, לספר הרבה על החסידות ועל מייסדה.

– אך הענין הוא על־פי הכתוב: "נר ה' – נשמת אדם". בנר ישנם שני דברים אור הנר וצלו. אור הנר הוא מן הנר עצמו, וצל האור בא על־ידי כלי הנר. כך בנשמה יש אור וצל: האור בא מן הנשמה, והצל של אור הנשמה בא מן הגוף שהוא הכלי. כשעומדים בתוך ד' אמות של צדיק – נופלות לאדם מהשבות טובות, והן גילוי אור הנשמה, וכשעומדים בתוך ד' אמות של רשע – נופלות מחשבות רעות. מהצדיק לומדים "עשה טוב" – ועל ידי כך נעשים ממזכי הרבים – ומן הרשע לומדים "סור מרע", ובזה נעשים כלי להרהור תשובה. וזהו: "הלומד מכל אדם", שמכל אדם, בין צדיק ובין רשע ח"ו, אפשר ויש צורך ללמוד. והראיה: "מכל מלמדי השכלתי", שהרי כל מה שברא הקב"ה בעולם הוא בשביל ללמד האדם, ככתוב: "מלפני בהמות הארץ" שעל זה אמר רבי יוחנן: "אלמלא ניתנה תורה לישראל – למדנו צניעות מחתול וגזל מנמלה", ההשגחה העליונה מזמנת לאדם ממה ללמוד, וזהו החכם הלומד מכל אדם, ב"סור מרע ועשה טוב".