לקוטי שיחות חלק לב הוספות/אחרי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות חלק לב הוספות אחרי": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
== אחרי ==
== אחרי ==


. . . בכללות הענין דאימוץ ילדים{{הערה|ראה גם לקו"ש חי"ב ע' 193. חי"ז ע' 471. '''המו"ל.'''}}, פלא שלא מצאתי עד עתה מי שישים לב להבא להלן. ואף שכבר נדפסו כמה שו"ת ומפורטות בכמה דינים המשתלשלים מענין האמוץ, אין מעורר על עצם הענין וכו'.
{{יישור טקסט|שני הצדדים|. . . בכללות הענין דאימוץ ילדים{{הערה|ראה גם לקו"ש חי"ב ע' 193. חי"ז ע' 471. '''המו"ל.'''}}, פלא שלא מצאתי עד עתה מי שישים לב להבא להלן. ואף שכבר נדפסו כמה שו"ת ומפורטות בכמה דינים המשתלשלים מענין האמוץ, אין מעורר על עצם הענין וכו'.


והחששות שנתעוררו אצלי, שהרי האמוץ בימינו אלה הוא לא כבדורות שלפנינו, בקיום המצוה דלגדל יתום בתוך ביתו וכו', אשר כל הסביבה כולל גם המגודל ידעו שאין זה ההורים שלו. ועתה הוא '''להיפך''' – עושים ככל האפשרי להעלים פרט זה, ולא עוד אלא שע"פ לחץ רופאים, האומרים שהם מומחים לעניני נפש, מחליטים שאסור לגלות זה להילד (כי עלול לפגוע במנוחת נפשו וכו'), – שמזה תוצאה, שתהי' הנהגתם עם המאומץ כאילו הי' זה ילידם ממש, שבמילא ישנם כל הענינים דיחוד, חבוק ונישוק וכו' וכו' בכל יום. ובודאי אי אפשר להזהר מזה באם אפילו המאמצים יראי שמים באמת.
והחששות שנתעוררו אצלי, שהרי האמוץ בימינו אלה הוא לא כבדורות שלפנינו, בקיום המצוה דלגדל יתום בתוך ביתו וכו', אשר כל הסביבה כולל גם המגודל ידעו שאין זה ההורים שלו. ועתה הוא '''להיפך''' – עושים ככל האפשרי להעלים פרט זה, ולא עוד אלא שע"פ לחץ רופאים, האומרים שהם מומחים לעניני נפש, מחליטים שאסור לגלות זה להילד (כי עלול לפגוע במנוחת נפשו וכו'), – שמזה תוצאה, שתהי' הנהגתם עם המאומץ כאילו הי' זה ילידם ממש, שבמילא ישנם כל הענינים דיחוד, חבוק ונישוק וכו' וכו' בכל יום. ובודאי אי אפשר להזהר מזה באם אפילו המאמצים יראי שמים באמת.
שורה 26: שורה 26:
מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) '''חוזר''' בו וכותב: והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר או כיו"ב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו – שכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.
מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) '''חוזר''' בו וכותב: והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר או כיו"ב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו – שכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.


<small>(ממכתב שנת תשכ"ה)</small>
<small>(ממכתב שנת תשכ"ה)</small>}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}