ברכת ערב ראש השנה תנש"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{יישור טקסט|שני הצדדים|מפני טורח הציבור איז איצטער ניט די צייט צו לייענען די פדיונות,

און מיר אַלע, בתוך כלל ישראל בכל קצוי תבל, פּראַווען דעמולט ראש השנה בארצנו הקדושה בירושלים עיר הקודש – יום אחד ראש השנה אָדער שני ימים (בהתאם צו זמן ביאת העדות){{הערה|כפי שהי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' ש"בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ר"ה שני ימים שאם לא באו העדים וכו'" – רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ה ה"ח. וראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סת"ר ס"ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.{{ש}}– משא"כ רוב בני א"י, שהיו עושין ר"ה '''לעולם''' שני ימים (לשיטת התוס' ר"ה יח, סע"א. רמב"ם שם ה"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"א), או '''לעולם''' יום אחד (לשיטת רש"י ר"ה שם ועוד. – וראה לח"מ הל' קדה"ח פ"ג ה"ט. לקו"ש ח"ט ע' 370. ובכללות הענין – המועדים בהלכה (להרש"י זוין) ר"ה ע' כט ואילך).{{ש}}ולהעיר, ד"בראשונה היו משיאין משואות (עד ש"קלקלו הכותים", שאז "התקינו שיהו שלוחין יוצאין"). . עד שהי' רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (ר"ה כב, ב – במשנה), ובמילא נהגו '''כל''' בני א"י בהתאם לקביעות ר"ה בב"ד שבירושלים (יום אחד או שני ימים). ואולי י"ל, שכן יהי' גם לע"ל – כיון שאז אין החשש דקלקול הכותים*.{{ש}}'''*) ראה פני משה ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ב: אע"פ שבימי רבי בטלו המשואות. . מ"מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן, ונ"מ שאם יתבטלו המינין יחזרו למנהג שלהם. ולהעיר גם מקרבן העדה שם ה"א, שמבאר הטעם שלא בטלו המשואות מים טברי' (כדאיתא בירוש' שם), מפני "שלא היו כותיים דרים שם".'''}}, ובכל אופן – איז דאָס אַלעמאָל "כחד יומא אריכא"{{הערה|ל' הטור או"ח ר"ס ת"ר. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ג­ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}},

 

{{הערות שוליים}}}}