11,496
עריכות
שיחת מטות מסעי תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות ש"פ מטות־מסעי, ב' מנחם־אב ה'תנש"א == | == משיחות ש"פ מטות־מסעי, ב' מנחם־אב ה'תנש"א == | ||
א. מהענינים המיוחדים דיום הש"ק זה – שבו מסיימים ספר במדבר, ספר רביעי שבתורה, שסיומו מהוה גם סיום כל התורה{{הערה|וכפשטות הכתוב דסיום הספר: "אלה המצוות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו", שאז נשלמו כל עניני מצוות התורה, גם אלה שנאמרו בתחלת ובמשך הארבעים שנה.}} (ד' הספרים, שהרי ספר החמישי הוא "משנה תורה"{{הערה|מגילה לא, ב. זח"ג רסא, א. ועוד.}}, שחוזר וכולל ד' הספרים שלפניו), ולאח"ז מכריזים (בקול רם ובשמחה) "חזק חזק ונתחזק"{{הערה|ראה שו"ע או"ח סו"ס קלט ובנ"כ. הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 474.}}, שמורה על '''החוזק''' (תוקף) דבנ"י בכל עניני התורה, ועד שהחוזק גופא הוא '''ג"פ''' ("חזק חזק ונתחזק"){{הערה|ולהעיר, שמקור המנהג הוא מזה ש"כשסיים יהושע אמר לו הקב"ה חזק ואמץ, מכאן למסיים את התורה שאומרים לו חזק" (נסמן בלקו"ש שם), והחידוש הוא – שאף שבכתוב נאמר ענין החוזק '''ב"פ''', "חזק ואמץ", מ"מ, נוסף בזה גם פעם '''שלישית''' על ידי "מנהג ישראל", שנוסף לכך ש"תורה היא", יש בו מעלה יתירה לגבי תושב"כ ותושבע"פ (ראה לקו"ת דרושי סוכות פ, ג. ובכ"מ).}}, שיש בו העילוי והשלימות ד"(בתלת זימני הוי) חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. מהענינים המיוחדים דיום הש"ק זה – שבו מסיימים ספר במדבר, ספר רביעי שבתורה, שסיומו מהוה גם סיום כל התורה{{הערה|וכפשטות הכתוב דסיום הספר: "אלה המצוות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו", שאז נשלמו כל עניני מצוות התורה, גם אלה שנאמרו בתחלת ובמשך הארבעים שנה.}} (ד' הספרים, שהרי ספר החמישי הוא "משנה תורה"{{הערה|מגילה לא, ב. זח"ג רסא, א. ועוד.}}, שחוזר וכולל ד' הספרים שלפניו), ולאח"ז מכריזים (בקול רם ובשמחה) "חזק חזק ונתחזק"{{הערה|ראה שו"ע או"ח סו"ס קלט ובנ"כ. הנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 474.}}, שמורה על '''החוזק''' (תוקף) דבנ"י בכל עניני התורה, ועד שהחוזק גופא הוא '''ג"פ''' ("חזק חזק ונתחזק"){{הערה|ולהעיר, שמקור המנהג הוא מזה ש"כשסיים יהושע אמר לו הקב"ה חזק ואמץ, מכאן למסיים את התורה שאומרים לו חזק" (נסמן בלקו"ש שם), והחידוש הוא – שאף שבכתוב נאמר ענין החוזק '''ב"פ''', "חזק ואמץ", מ"מ, נוסף בזה גם פעם '''שלישית''' על ידי "מנהג ישראל", שנוסף לכך ש"תורה היא", יש בו מעלה יתירה לגבי תושב"כ ותושבע"פ (ראה לקו"ת דרושי סוכות פ, ג. ובכ"מ).}}, שיש בו העילוי והשלימות ד"(בתלת זימני הוי) חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}. | ||
וצריך להבין הקשר והשייכות דסיום ספר רביעי שבתורה לתוכנו של הזמן{{הערה|ע"ד המבואר בנוגע לתוכן הפרשה, ש"פרשיות . . מטות מסעי הם תמיד בשבתות שבין המצרים" (של"ה חלק תושב"כ ריש פרשתנו (שסו, א ואילך). וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 378 ואילך. ועוד).}} – שלעולם מסיימים ספר רביעי בשבתות שבג' השבועות דבין המצרים, ובכמה שנים (כבשנה זו) בשבת (הראשון) שבתשעת הימים – דלכאורה, הזמן דג' השבועות ובפרט ט' הימים (חורבן וגלות) קשור עם מעמד ומצב של "חלישות" בקדושה, היפך בתכלית ד"חזק חזק ונתחזק"? | וצריך להבין הקשר והשייכות דסיום ספר רביעי שבתורה לתוכנו של הזמן{{הערה|ע"ד המבואר בנוגע לתוכן הפרשה, ש"פרשיות . . מטות מסעי הם תמיד בשבתות שבין המצרים" (של"ה חלק תושב"כ ריש פרשתנו (שסו, א ואילך). וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 378 ואילך. ועוד).}} – שלעולם מסיימים ספר רביעי בשבתות שבג' השבועות דבין המצרים, ובכמה שנים (כבשנה זו) בשבת (הראשון) שבתשעת הימים – דלכאורה, הזמן דג' השבועות ובפרט ט' הימים (חורבן וגלות) קשור עם מעמד ומצב של "חלישות" בקדושה, היפך בתכלית ד"חזק חזק ונתחזק"? | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ומשה ואהרן (בעל ההילולא דר"ח מנ"א) עמהם{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, וכל הצדיקים ונשיאי ישראל עמהם, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו עמהם, ביחד עם נשמות בגופים דכל בנ"י שבדורנו זה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}}, "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"{{הערה|ישעי' כז, יב.}}, וכולם יחדיו לומדים "תורה חדשה (ש)מאתי תצא", "אלה הדברים אשר דבר משה ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.}}) אל כל ישראל", "אלה" דייקא, מראה באצבעו ואומר אלה{{הערה|שהרי לימוד התורה דלעתיד לבוא יהי' באופן של ראי' (ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ).}}, בפועל ובגלוי, ותיכף ומיד ממש. | ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ומשה ואהרן (בעל ההילולא דר"ח מנ"א) עמהם{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, וכל הצדיקים ונשיאי ישראל עמהם, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו עמהם, ביחד עם נשמות בגופים דכל בנ"י שבדורנו זה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}}, "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"{{הערה|ישעי' כז, יב.}}, וכולם יחדיו לומדים "תורה חדשה (ש)מאתי תצא", "אלה הדברים אשר דבר משה ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.}}) אל כל ישראל", "אלה" דייקא, מראה באצבעו ואומר אלה{{הערה|שהרי לימוד התורה דלעתיד לבוא יהי' באופן של ראי' (ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ).}}, בפועל ובגלוי, ותיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]] | ||