11,477
עריכות
שיחת ואתחנן תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב"{{הערה|לשון הכתוב – דברים א, ב.}}, בחי' שלמעלה ממדידה והגבלה דעשר, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 630. וש"נ.}}. | ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב"{{הערה|לשון הכתוב – דברים א, ב.}}, בחי' שלמעלה ממדידה והגבלה דעשר, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 630. וש"נ.}}. | ||
וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח), | וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}'''*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".'''}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח), | ||
ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} – | ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} – | ||