משנה/ברכות פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{משנה ברכות}}
{{משנה ברכות}}
==משנה א==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
מאימתי קורין את שמע בערבית?
== משנה א ==
מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – חייבין אתם לקרות, ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.


משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן,
== משנה ב ==
עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר.
מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך – לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.


וחכמים אומרים: עד חצות.
== משנה ג ==


רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך"{{הערה|שם=:0|דברים ו, ז}}. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך"<ref name=":0" />. אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.


מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע.
== משנה ד ==
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר; לקצר – אינו רשאי להאריך; לחתום – אינו רשאי שלא לחתום; ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום.
ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.


הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
== משנה ה ==
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}}. "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה; "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.


וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
{{הערות שוליים}}
}}


אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
==משנה ב==
מאימתי קורין את שמע בשחרית?
— משיכיר בין תכלת ללבן.
רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.
(וגומרה) עד הנץ החמה.
רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.
==משנה ג==
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז).
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).
אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.
אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים.
אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.
==משנה ד==
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .
אחת ארוכה ואחת קצרה.
מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך.
לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.
==משנה ה==
מזכירין יציאת מצרים בלילות.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא,
שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.
וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.
[[קטגוריה:משנה ברכות]]
[[קטגוריה:משנה ברכות]]

תפריט ניווט