11,477
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{משנה ברכות}} | {{משנה ברכות}} | ||
==משנה א== | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
מאימתי קורין את שמע בערבית? | == משנה א == | ||
מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר – חייבין אתם לקרות, ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד – מצוותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | |||
== משנה ב == | |||
עד | מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך – לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה. | ||
== משנה ג == | |||
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך"{{הערה|שם=:0|דברים ו, ז}}. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך"<ref name=":0" />. אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים. אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל. | |||
== משנה ד == | |||
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך – אינו רשאי לקצר; לקצר – אינו רשאי להאריך; לחתום – אינו רשאי שלא לחתום; ושלא לחתום – אינו רשאי לחתום. | |||
== משנה ה == | |||
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}}. "ימי חייך" – הימים; "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה; "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
}} | |||
[[קטגוריה:משנה ברכות]] | [[קטגוריה:משנה ברכות]] | ||