לקוטי שיחות חלק ל/נח א: הבדלים בין גרסאות בדף

[ואדרבה – כמאמר הידוע{{הערה|עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פכ"ב. וראה של"ה יג, ב ואילך.}}, שהתורה "מדברת בעצם בעליונים ורומזות בשניות בתחתונים": לא רק שדברי תורה יכולים להתפרש '''גם''' לפי תוכנם הרוחני (כפי שהתורה היא "בעליונים"), כ"א להיפך: מקור והתחלת התורה הוא "בעליונים" (כמש"נ{{הערה|משלי ח, ל.}} "ואהי' '''אצלו''' גו' שעשועים גו'", וכמחז"ל{{הערה|שבת פח, ב.}} "חמדה גנוזה שגנוזה לך", ועוד), ומשם "ירדה" ונשתלשלה התורה עד למטה ובגשמיות (בל' הכתוב{{הערה|יתרו כ, יט. ואתחנן ד, לו.}} מן '''השמים''' דברתי עמכם; מן '''השמים''' השמיעך את קולו גו'), ולכן, "'''בעצם'''" מדברת התורה בעליונים וברוחניות, אלא כש"יורדת" למטה בעוה"ז, ניתנה להתפרש בפירושה הפשוט כפי שהוא "בתחתונים"].

ולהעיר מדברי הרמב"ם{{הערה|פיהמ"ש סנה' פ' חלק היסוד הח' (מסנהדרין צט, ב).}} ד"אין הפרש בין . . ותמנע היתה פילגש{{הערה|וישלח לו, יב.}}, ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל{{הערה|יתרו כ, ב (ואתחנן ה, ו). ואתחנן ו, ד.}}, כי הכל מפי הגבורה, והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת": אף שפשטות המכוון בתיבות אלו ("תמנע היתה פלגש") הוא לאשה שהיתה בתכלית הירידה כו' (עד שלידתה היתה באופן דהיפך קיום שבע מצות ב"נ{{הערה|פרש"י וישלח שם.}}) – קצה ההפכי בתכלית מקדושת "אנכי ה"א" – מ"מ אין זה נוגע לקדושת תיבות אלו כמו '''שנכתבו בתורה''', עד שאין הפרש כלל בין קדושת תיבות אלו לקדושת התיבות "אנכי ה"א", ד"הכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". כי אין הנידון מציאותה של "תמנע", כ"א '''הדיון בתורה''' אודותה, ודיון זה שבתורה הוא תמים טהור וקדוש באמת.