שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־17:41, 18 ביולי 2025

נוספו 64 בתים , 18 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,494

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == משיחות ש"פ בראשית, מבה"ח מר־חשון ה'תשנ"ב ==
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
 א. ס'איז באַוואוסט דער וואָרט פון רבותינו נשיאינו{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.}}, אַז שבת בראשית איז נוגע צו דעם גאַנצן יאָר. אַזוי ווי מ'שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית, אַזוי גייט אַ גאַנץ יאָר.
@@ שורה 30: / שורה 31: @@
 איז ניט פאַרשטאַנדיק: וויבאַלד אַז "בראשית ברא" גייט בפשטות הכתובים אויף בריאת השמים והארץ, און רש"י אַליין זאָגט אַז זיין צווייטער פירוש (אַז "בראשית" באַציט זיך צו דער בריאה) איז "'''כפשוטו'''", משא"כ דער ערשטער פירוש איז "דרשוני" – פאַרוואָס ברענגט רש"י בכלל די דרשה (וואָס ענינו פון פירוש רש"י איז פשוטו של מקרא), אַז "בראשית" גייט גאָר אויף כוונת הבריאה (תורה וישראל) וועלכע זיינען קדמו ושלא בערך העכער פאַר דער בריאה? אפילו אויב רש"י דאַרף (מאיזה סיבה) ברענגען די דרשה, האָט ער עכ"פ געדאַרפט מקדים זיין דעם פירוש "כפשוטו"?!
-נאָכמער: בנוגע צו כללות פתיחת התורה מיט "בראשית ברא גו"' איז '''רש"י''' מפרש (בפירושו לפני זה), אַז "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם{{הערה|בא יב, ב.}} שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית כו'". וואָס דערפון איז מובן, אַז התחלת התורה איז ניט בענין תורה (ומצוות) וישראל, נאָר בנוגע צו דער בריאה עצמה ("כח מעשיו הגיד לעמו"{{הערה|[[תהלים פרק קי"א|תהלים קיא, ו]].}}). ואעפ"כ ברענגט דערנאָך רש"י אַז "בראשית" גייט (ניט אויף דער בריאה, נאָר) אויף תורה וישראל{{הערה|אבל ראה תו"ח פרשתנו ד"ה בראשית הב' פ"ד (ח, א), שבזה מבאר רש"י שטעם הפתיחה עם "בראשית" (שאם יאמרו אוה"ע לישראל כו'), הוא מפני שבריאת העולם היא בשביל התורה ובשביל ישראל, ששלימות עבודתם היא בארץ ישראל. וראה לקמן ס"ה.}}!
+נאָכמער: בנוגע צו כללות פתיחת התורה מיט "בראשית ברא גו"' איז '''רש"י''' מפרש (בפירושו לפני זה), אַז "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם{{הערה|בא יב, ב.}} שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית כו'". וואָס דערפון איז מובן, אַז התחלת התורה איז ניט בענין תורה (ומצוות) וישראל, נאָר בנוגע צו דער בריאה עצמה ("כח מעשיו הגיד לעמו"{{הערה|[[תהלים פרק קיא|תהלים קיא, ו]].}}). ואעפ"כ ברענגט דערנאָך רש"י אַז "בראשית" גייט (ניט אויף דער בריאה, נאָר) אויף תורה וישראל{{הערה|אבל ראה תו"ח פרשתנו ד"ה בראשית הב' פ"ד (ח, א), שבזה מבאר רש"י שטעם הפתיחה עם "בראשית" (שאם יאמרו אוה"ע לישראל כו'), הוא מפני שבריאת העולם היא בשביל התורה ובשביל ישראל, ששלימות עבודתם היא בארץ ישראל. וראה לקמן ס"ה.}}!
 ג. ויש לומר דער ביאור אין דעם:
@@ שורה 144: / שורה 145: @@
 ועוד ועיקר (ד): ס'איז פאַרשטאַנדיק בפשטות, אַז ווען עס רעדט זיך וועגן קיום התומ"צ – איז אויף דעם ניט שייך זאָגן אל תתגרה וכו'. ועאכו"כ בנדו"ד – וואו עס רעדט זיך וועגן פקוח נפשות דורך החזרת השטחים, ווי דער פסק־דין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכט (כמדובר כמ"פ), אַז "נכרים שצרו על עיירות ישראל . . אם באו על עסקי נפשות . . ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת . . ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצין לבוא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהן את השבת שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם.
-י. ויהי רצון אַז ער זאָל חוזר זיין בדבריו. אפילו דוד המלך האָט געזאָגט{{הערה|[[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, ג]].}} "שגיאות מי יבין" [ועאכו"כ אַז מ'זאָל ניט מגדיל זיין דעם טעות, דורך זאָגן פירושים און ביאורים וכו' היפך האמת, און דאָס וועט סיי־ווי ניט העלפן, נאָר מאַכן נאָך ערגער, וואָרום "אמת מארץ תצמח"{{הערה|[[תהלים פרק פ"ה|שם פה, יב]].}}].
+י. ויהי רצון אַז ער זאָל חוזר זיין בדבריו. אפילו דוד המלך האָט געזאָגט{{הערה|[[תהלים פרק יט|תהלים יט, ג]].}} "שגיאות מי יבין" [ועאכו"כ אַז מ'זאָל ניט מגדיל זיין דעם טעות, דורך זאָגן פירושים און ביאורים וכו' היפך האמת, און דאָס וועט סיי־ווי ניט העלפן, נאָר מאַכן נאָך ערגער, וואָרום "אמת מארץ תצמח"{{הערה|[[תהלים פרק פה|שם פה, יב]].}}].
 ועוד ועיקר – אַז מ'זאָל בכלל ניט דאַרפן רעדן אין שולל זיין אַזוינע ענינים, און מכאן ולהבא – רעדן נאָר בשבחם ומעלתם של כל אחד מישראל,
-און במיוחד – דורך דעם וואָס זיי זיינען מוסיף אין לימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד – אין די שיעורי חת"ת, ר"ת חומש תהלים תניא (כרגיל להזכיר אין דעם זמן ווען מ'הויבט אָן לערנען תורה מתחלתה בשמחת תורה),
+און במיוחד – דורך דעם וואָס זיי זיינען מוסיף אין לימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד – אין די שיעורי חת"ת, ר"ת [[תורה|חומש]] [[תהלים]] [[תניא]] (כרגיל להזכיר אין דעם זמן ווען מ'הויבט אָן לערנען תורה מתחלתה בשמחת תורה),
 ועוד והוא העיקר: עס זאָל צוקומען אין דער הכרה בכל העולם כולל ביי אוה"ע אין מעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", און – אַז ארץ ישראל געהערט צו אידן, ביז – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, ווען מ'וועט האָבן נוסף צו די ז' ארצות אויך קיני קניזי וקדמוני{{הערה|פרש"י לך לך טו, יט. ועוד.}},
@@ שורה 157: / שורה 158: @@
 {{הערות שוליים}}
+}}
 [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]]
 [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]]
 [[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|ת]]