שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

תיקון
אין תקציר עריכה
(תיקון)
שורה 13: שורה 13:
השלימות דגילוי אלקות למטה בגשמיות ("'''לכם'''") – ש"כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן־תורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] (מו, א).}} – יהי' בגאולה האמיתית והשלימה (ב'''קץ'''{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא שם]] (מו, ב): "אח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת '''קץ הימין''' שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה כו'".}} הגלות){{הערה|ושלימות השכר דלע"ל תהי' דוקא לבנ"י נשמות '''בגופים''' בעוה"ז '''הגשמי''' (כדעת הרמב"ן בשער הגמול בסופו. וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות – ראה לקו"ת צו טו, ג. דרושים לשבת שובה סה, סע"ד. דרמ"צ יד, ב. וראה אוה"ת חוקת ס"ע תתט. שם כרך ה ע' א'תרלז).}}. גם כפי שזה יתבטא בכך, שאז תהי' סעודה{{הערה|ב"ב עה, א. ועוד.}} '''גשמית'''{{הערה|נסמן ב"תשובות וביאורים" (קה"ת תשל"ד) סי"א הערה 23 (ע' 8־57).}} דוקא (כמו בעצרת ד"בעינן נמי לכם"){{הערה|וע"פ המבואר בפנים – יש להוסיף (ע"ד הרמז) בדיוק לשון חז"ל "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם": הענין דעצרת פועל, ש"'''הכל –''' כל עניני העולם – '''מודים'''", שצריכים וזקוקים ("'''בעינן'''")* לקץ הגלות ("נמי לכם"). כלומר: גם מציאות העולם עצמה באה לידי הכרה בגודל הצורך וההכרח לגאולה האמיתית והשלימה – שאז תהי' השלימות '''שלה''' (של '''העולם''').{{ש}}'''*) נוסף להפירוש ב"בעינן" מלשון תפלה ובקשה, כנ"ל הערה 9.'''}}.
השלימות דגילוי אלקות למטה בגשמיות ("'''לכם'''") – ש"כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן־תורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] (מו, א).}} – יהי' בגאולה האמיתית והשלימה (ב'''קץ'''{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא שם]] (מו, ב): "אח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת '''קץ הימין''' שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה כו'".}} הגלות){{הערה|ושלימות השכר דלע"ל תהי' דוקא לבנ"י נשמות '''בגופים''' בעוה"ז '''הגשמי''' (כדעת הרמב"ן בשער הגמול בסופו. וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות – ראה לקו"ת צו טו, ג. דרושים לשבת שובה סה, סע"ד. דרמ"צ יד, ב. וראה אוה"ת חוקת ס"ע תתט. שם כרך ה ע' א'תרלז).}}. גם כפי שזה יתבטא בכך, שאז תהי' סעודה{{הערה|ב"ב עה, א. ועוד.}} '''גשמית'''{{הערה|נסמן ב"תשובות וביאורים" (קה"ת תשל"ד) סי"א הערה 23 (ע' 8־57).}} דוקא (כמו בעצרת ד"בעינן נמי לכם"){{הערה|וע"פ המבואר בפנים – יש להוסיף (ע"ד הרמז) בדיוק לשון חז"ל "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם": הענין דעצרת פועל, ש"'''הכל –''' כל עניני העולם – '''מודים'''", שצריכים וזקוקים ("'''בעינן'''")* לקץ הגלות ("נמי לכם"). כלומר: גם מציאות העולם עצמה באה לידי הכרה בגודל הצורך וההכרח לגאולה האמיתית והשלימה – שאז תהי' השלימות '''שלה''' (של '''העולם''').{{ש}}'''*) נוסף להפירוש ב"בעינן" מלשון תפלה ובקשה, כנ"ל הערה 9.'''}}.


ויש לקשר זאת ("נמי לכם" בגימטריא "קץ") לזה, שבחג השבועות הוא יום הסתלקותו של דוד מלכא משיחא ("דוד מת בעצרת"{{הערה|ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. חגיגה פ"ב ה"ג. רות רבה פ"ג. תוד"ה אף עצרת – חגיגה יז, א. וראה לקו"ש ח"ח ע' 21 ואילך. וש"נ.}}). כי ע"פ הידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ"ח|תניא אגה"ק סכ"ח]] (קמח, א).}}, שביום ההסתלקות הוא "פועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|לשון הכתוב – [[תהלים פרק ע"ד|תהלים עד, יב]].}}, מובן, שבעצרת ישנה פעולה והשפעה מיוחדת בענינו של (דוד) '''מלכא משיחא''' (קץ הגלות והגאולה האמיתית והשלימה).
ויש לקשר זאת ("נמי לכם" בגימטריא "קץ") לזה, שבחג השבועות הוא יום הסתלקותו של דוד מלכא משיחא ("דוד מת בעצרת"{{הערה|ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. חגיגה פ"ב ה"ג. רות רבה פ"ג. תוד"ה אף עצרת – חגיגה יז, א. וראה לקו"ש ח"ח ע' 21 ואילך. וש"נ.}}). כי ע"פ הידוע{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ"ח|תניא אגה"ק סכ"ח]] (קמח, א).}}, שביום ההסתלקות הוא "פועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|לשון הכתוב – [[תהלים פרק עד|תהלים עד, יב]].}}, מובן, שבעצרת ישנה פעולה והשפעה מיוחדת בענינו של (דוד) '''מלכא משיחא''' (קץ הגלות והגאולה האמיתית והשלימה).


ונוסף לזה חג השבועות הוא גם יום ההסתלקות של (רבי ישראל) הבעש"ט{{הערה|לקו"ד ח"א לב, א.}}, הקשור גם במיוחד עם ("נמי לכם" –) הגאולה{{הערה|כמענה מלך המשיח להבעש"ט על שאלתו "אימת אתי מר" – "בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה" (כמ"ש באגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).
ונוסף לזה חג השבועות הוא גם יום ההסתלקות של (רבי ישראל) הבעש"ט{{הערה|לקו"ד ח"א לב, א.}}, הקשור גם במיוחד עם ("נמי לכם" –) הגאולה{{הערה|כמענה מלך המשיח להבעש"ט על שאלתו "אימת אתי מר" – "בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה" (כמ"ש באגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).
שורה 23: שורה 23:
ולהעיר ולהוסיף, שהראשי־תיבות דהשמות של שלשת הרועים ('''מ'''שה, '''י'''שראל, '''ד'''וד) – הוא "'''מיד'''" (כמדובר לעיל), שזה מרמז על לשון חז"ל{{הערה|ראה שבת קיח, ב. שהש"ר פ"ה, א (ב). ועוד. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – "'''מיד''' הן נגאלין", שהגאולה האמיתית והשלימה באה '''מיד''', מיד בזמן '''גשמי''' דגשמיות העולם ("לכם").
ולהעיר ולהוסיף, שהראשי־תיבות דהשמות של שלשת הרועים ('''מ'''שה, '''י'''שראל, '''ד'''וד) – הוא "'''מיד'''" (כמדובר לעיל), שזה מרמז על לשון חז"ל{{הערה|ראה שבת קיח, ב. שהש"ר פ"ה, א (ב). ועוד. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – "'''מיד''' הן נגאלין", שהגאולה האמיתית והשלימה באה '''מיד''', מיד בזמן '''גשמי''' דגשמיות העולם ("לכם").


ג. ויהי רצון, שתיכף ומיד יקויים בפועל ה"נמי לכם" – קץ וסיום הגלות. ובמילא ישנו הסיום דיום (הראשון ד)חג השבועות, ועאכו"כ ההמשך דיום השני דחג השבועות שנת "אראנו נפלאות" – בגאולה האמיתית והשלימה, כך, שבמקום היותו יו"ט שני של '''גליות –''' נעשה הוא{{הערה|להעיר משו"ת חת"ס או"ח סו"ס קמה: לא י"ט ב' של גליות רמז בשעת חדות מ"ת וחירות מאוה"ע (כמ"ש המג"א או"ח ר"ס תצד), אלא י"ט ב' של גאולה בב"א כו', ע"ש. ואכ"מ.}} מיד היום '''דקיבוץ''' גליות דכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}};
ג. ויהי רצון, שתיכף ומיד יקויים בפועל ה"נמי לכם" – קץ וסיום הגלות. ובמילא ישנו הסיום דיום (הראשון ד)חג השבועות, ועאכו"כ ההמשך דיום השני דחג השבועות שנת "אראנו נפלאות" – בגאולה האמיתית והשלימה, כך, שבמקום היותו יו"ט שני של '''גליות –''' נעשה הוא{{הערה|להעיר משו"ת חת"ס או"ח סו"ס קמה: לא י"ט ב' של גליות רמז בשעת חדות מ"ת וחירות מאוה"ע (כמ"ש המג"א או"ח ר"ס תצד), אלא י"ט ב' של גאולה בב"א כו', ע"ש. ואכ"מ.}} מיד היום '''דקיבוץ''' גליות דכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא י, ט]].}};


והולכים כולם ביחד לארצנו הקדושה, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק השלישי, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם"{{הערה|נוסח תפלת מוסף.}}, כולל גם קרבנות של תודה ושמחה שמן הסתם יקריבו בקשר עם ה"קץ" ("נמי לכם") והגאולה, ובמכש"כ וק"ו וכו' מיחיד שיצא מבית האסורים.
והולכים כולם ביחד לארצנו הקדושה, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק השלישי, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם"{{הערה|נוסח תפלת מוסף.}}, כולל גם קרבנות של תודה ושמחה שמן הסתם יקריבו בקשר עם ה"קץ" ("נמי לכם") והגאולה, ובמכש"כ וק"ו וכו' מיחיד שיצא מבית האסורים.