ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}

צווישן אַלע ברכות – איז אַממייסטנ'ס צוגעפּאַסט (צו אָנהויבן דער "פותחין בברכה" מיט) דער נוסח הברכה פון '''ברכת כהנים'''{{הערה|שם=:0|וכידוע המנהג שברכת הבנים (וכיו"ב) בערב יוהכ"פ תהי' בברכת כהנים (ראה ברכת ערב יוהכ"פ (להת' שי') בסה"ש תשמ"ז ס"ב. וש"נ). – השייכות (והכח) דברכת כהנים לכל א' מישראל (גם ישראלים) – ראה בארוכה בברכה הנ"ל, ובברכת ערב יוהכ"פ (לאחרי תפלת מנחה) תשמ"ח.}}, די ברכה וועלכע דער אויבערשטער האָט אים אַליין אויסגעקליבן בתורתו הקדושה{{הערה|נשא כב, ו ואילך.}}, און האָט אָנגעזאָגט און געגעבן כח די כהנים, אַז מיט דער ברכה זאָלן זיי בענטשן אידן ("כה תברכו את בני ישראל") בכל יום{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ריש סקכ"ח, ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}}

ועפ"ז יומתק דעם טעם פארוואָס מ'האָט איינגעשטעלט זאָגן ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר, דלכאורה: דער טעם אויף דעם וואָס מ'האָט קובע געווען זאָגן (גלייך נאָך ברכת התורה) די פסוקים פון ברכת כהנים איז "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"){{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ז, ממג"א שם סק"ח. ולכן "אומרין אותה אפילו קודם אור הבוקר אע"פ שאין נשיאת כפים בלילה" (שם), דלא כדעת הרש"ל (הובא במג"א ובאה"ט שם) "לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאת כפים בלילה".{{ש}}ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא ע"י כ"א מישראל (לא ע"י כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה ע"י הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.{{ש}}'''*) ולכאורה זהו הכונה גם בבאה"ט שם: ולא מטעם נשיאת כפים.'''}}, בכדי אַז נאָך ברכת התורה זאָל מען גלייך מקיים זיין מצות תלמוד תורה (דורך זאָגן דברי תורה){{הערה|ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכת התורה. וש"נ.}}. האָט מען דאָך לויט דעם געקענט אויסקלייבן צו זאָגן אויך אַן אַנדער ענין אין תורה{{הערה|להעיר משו"ת מהרש"ל שם: אני נוהג לומר ג' פסוקים של תורה והן לא תלך רכיל וגו' עד ואהבת לרעך וגו' שהוא שקול ככל התורה, ואח"כ ג' מנביאים כו', ע"ש.}}, ובפרט אַן ענין הכי עיקרי וכללי בתורה – ווי די עשרת הדברות (וועלכע זיינען "כללות כל התורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.}}), אָדער "שמע ישראל" אָדער אויך "והי' אם שמוע" (אַן ענין כללי בעבודת ה' – "יקבל עליו עול מלכות שמים (בשמע ישראל){{הערה|להעיר שעומ"ש קשור במיוחד לענין ברכת '''התורה''' – כמובן מביאור הב"ח (או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר).}} ואח"כ יקבל עליו עול מצוות" (בוהי' אם שמוע){{הערה|ברכות פ"ב מ"ב.}}), וכיו"ב?

ויש לומר דעם ביאור אין דעם: וויבאַלד אַז דאָס קומט בהמשך צו די י"ח (כ'){{הערה|ראה שער הכולל פ"א אות יב. וש"נ.}} ברכות השחר (און אַלס הקדמה צו די תפלות ובקשות אין תפלת שחרית בכלל), וועלכע זיינען כולל בפשטות כל צרכי ישראל – האָט מען איינגשטעלט אַז די דברי תורה (וואָס קומען בהמשך צו ברכת התורה) זאָלן זיך אָנהויבן מיט ברכת כהנים, וועלכע איז אַ ברכה כללית{{הערה|וראה מעדני חמודות לרא"ש ברכות פ"א סי"ג: טעם דסמכו אלו פסוקים לפי שרצו לסדר ג' פסוקים כדרך הקורא בתורה דתנן במגילה (פ"ד מ"ד) שלא יפחות מג' פסוקים. ולכך התקינו אלו שיש להם '''ברכה'''. ויומתק עוד יותר ע"פ המבואר בפנים.}}, הכוללת כל הברכות כולן{{הערה|היינו: באמירת נוסח ברכת כהנים זו יש ב' המעלות – מעלת התורה*, ומעלת הברכה** (וראה אוה"ת במדבר (הוספות) ס"ע א'תמג ואילך), נוסף על מעלת התפלה (כדלקמן בפנים, שבברכת כהנים יש בה הן מעלת הברכה והן מעלת התפלה).{{ש}}'''*) וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' שטו­שטז, שמעלת ברכת כהנים היא כמו מעלת התורה.'''{{ש}}'''**) שהרי גם לדעת המג"א ואדה"ז (שזהו "לשם לימוד" ולא "משום זכר לנשיאת כפים"), כנ"ל הערה 15 – הרי בפועל אומרים הנוסח דברכת כהנים כפי שנאמר בתורה. ובפרט דכל הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שזהו כמו לימודו ובמילא ברכתו של הקב"ה בעצמו (כדלקמן בפנים). ועאכו"כ לדעת הרש"ל שיש בזה גם זכר לבר"כ.'''}}.

– לויט ביידע פירושים (דיעות) אין דעם{{הערה|חולין מט, סע"א.}}: (א) "ואני אברכם" – לכהנים, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים"{{הערה|וגם לדיעה זו ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך") — כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, (ב) "ואני אברכם" – לישראל, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מסכים על ידם", ועפ"ז איז די ברכה צו אידן "מפי גבורה"{{הערה|וגם לדיעה זו הכהנים מתברכים מהקב"ה עצמו — "'''ואברכה''' מברכיך".}} נוסף אויף "מפי כהנים" [און לויט דער דיעה איז "ברכה לכהנים מנא לי'"? "מואברכה מברכיך"{{הערה|לך לך יב, ג.}}]. –

וואָס דאָס איז דער מקור המחילה והסליחה והכפרה ביוהכ"פ, וכמ"ש{{הערה|אחרי טז, ל.}} "כי ביום הזה יכפר עליכם גו' (יכפר סתם, ולא נאמר מי הוא המכפר{{הערה|לקו"ת דרושים לר"ה נט, סע"ד. אחרי כו, ג. אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' ב'קלט.}}, ווייל דאָס נעמט זיך פון) לפני הוי' תטהרו" (למעלה מהוי'). ביז אַז דאָס טוט אויף די הפיכה פון אַלע דינים וגבורות.

דערפון קומט אויס{{הערה|בכל זה – ראה גם ברכת ערב יוהכ"פ תשד"מ (ס"ב – לקו"ש חכ"ד ע' 572), תשמ"ה (ס"ט), תשמ"ו ((ס"ד) לקו"ש חכ"ט ע' 313 ואילך), תשמ"ז (ס"ח), תש"נ (סה"ש ה'תש"נ ח"א ע' 30־1).}}, אַז אין דער אכילה ושתי' בערב יוהכ"פ האָט מען דעם חיבור פון ביידע מעלות – די מעלה פון "התענה" וואָס ווערט דורך יוהכ"פ – "העשירי יהי' קודש"{{הערה|בחוקותי כז, לב.}}, תכלית שלימות הקדושה (קדש הקדשים) והרוחניות (און צוויי טעג דערפון – "כאילו התענה תשיעי ועשירי"), און דער גילוי הקדושה הכי נעלית (דיוהכ"פ) ווערט אויפגעטאָן דורך "'''אוכל ושותה'''"{{הערה|ע"ד ובדוגמת המעלה דפורים לגבי כ­פורים (תקו"ז תכ"א – נז, ב) – ראה תו"א מג"א צה, סע"ד. צט, ד ואילך. שם בהוספות קכא, א­ב. אוה"ת מג"א ע' ב'שיז­־ח. ביאוה"ז להצ"צ ח"א בשלח ע' רלז. ועוד.}} (בתשיעי), בתכלית הגשמיות והממשות, באופן אַז דאָס ווערט "דם ובשר כבשרו" הגשמי, אַז ער קען דאָס אָנטאַפּן מיטן גוף הגשמי, אַזוי ווי ער עסט בגופו הגשמי – אַזוי אַז מ'האָט צוזאַמען די מעלה ושלימות פון רוחניות און די מעלה ושלימות פון גשמיות, כמבואר בכ"מ{{הערה|ראה [[אגרת הקודש סימן כ'|אגה"ק ס"כ]] (קל, ב). הנסמן לעיל הערה 40. '''ובכ"מ.'''}} דעם גודל העילוי וואָס איז דאָ דוקא אין גשמיות (תחתונים), אין דעם יש הנברא, ובאופן אַז די רוחניות נעמט אינגאַנצן דורך און שטייט בגלוי אין דער גשמיות, וואָס אין דעם באַשטייט תכלית שלימות השכר לע"ל – אַלס נשמות בגופים בעוה"ז הגשמי דוקא, כפס"ד הרמב"ן{{הערה|בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל – ע' שט). וראה בכ"ז מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).}}.

יוהכ"פ ווערט אָנגערופן{{הערה|אחרי טז, לא. אמור כג, לב.}} "שבת שבתון". דערפון איז פאַרשטאַנדיק אַז ענינים פון יוהכ"פ שטייען נאָכמער בהדגשה ווען ער קומט אויס (בימי השבוע) ביום השבת קודש.

ובכל זה קומט צו נאָכמער בשנה זו, ה'תנש"א, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות{{הערה|לשון הכתוב – מיכה ז, טו.}}, וועלכע קומט נאָך שנת ה'תש"נ, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''סים, ולאחרי שנת '''תשמ"ט''' ידיך, ושנת תשמ"ח, תשמח (תי"ו בחיריק) און תשמח (תי"ו בשוא), וועלכע איז אויך געווען אַ שנת הקהל, "הקהל את העם האנשים הנשים והטף"{{הערה|וילך לא, יב.}}, און מ'הערט די קריאה בתורה פון דעם מלך, "כאילו. . מפי הגבורה שומעה"{{הערה|רמב"ם סוף הלכות חגיגה.}}, ע"ד "ואני אברכם", "מפי גבורה" (כנ"ל ס"ג).

ווי דער המשך פון דעם מזמור תהלים – "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"{{הערה|[[תהלים פרק פט|פסוק כא]].}}, ביז אין אַן אופן – כסיום המזמור: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אַז עס ווערט אויפגעטאָן די ברכה והמשכה{{הערה|ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}} (פון שם הוי', שם העצם{{הערה|כ"מ הל' עכו"ם פ"ב ה"ז. מו"נ ח"א פס"א ואילך. עיקרים מאמר ב' פכ"ח.}}) אין עולם, ביז באופן פון "אמן", וואָס אמן באַווייזט אויף דעם גמר הנצחון ("גבורים נוצחים"){{הערה|נזיר בסופו.}}, ובזה גופא – "אמן ואמן", באופן '''כפול''', "כפליים לתושי'"{{הערה|ל' הכתוב איוב יא, ו. שמו"ר פמ"ו, א.}}, וואָס כפל איז פאַרבונדן מיט דער גאולה{{הערה|ראה פדר"א פמ"ח. יל"ש ר"פ לך.}} [ווי ערקלערט אויך אין די דברי אלקים חיים פון דעם רבי'ן מהר"ש{{הערה|ד"ה לך תרכ"ז. תר"ל. וראה גם ד"ה לך באוה"ת בראשית (תערד, א). סד"ה נחמו עת"ר. ובכ"מ.}}, "מלכתחילה אַריבער", וואָס זיין יום הילולא איז בי"ג תשרי], וואָס דעמולט וועט זיין דער גמר הנצחון און גילוי פון "ברוך ה' לעולם", "ואני אברכם".