11,494
עריכות
ברכת ערב חג הסוכות תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תנש"א}} | ||
== ברכת כ"ק אדמו"ר לאנשי כפר חב"ד, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שיחיו == | == ברכת כ"ק אדמו"ר לאנשי כפר חב"ד, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שיחיו == | ||
=== יום ד', ערב חג הסוכות ה'תנש"א === | === יום ד', ערב חג הסוכות ה'תנש"א === | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
וואָס דאָס גיט נאָכמער צו אין דער פריצת גדר (ע"ד ענין הנס והנפלאות) פון שמחת יום טוב, עס זאָל זיין אַ שמחה וואָס איז פורץ{{הערה|ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ע' רכג ואילך.}} אַלע גדרים און אַלע מדידות והגבלות, ביז אַ שמחה "עד דלא ידע"{{הערה|מגילה ז, ב.}}, בדוגמא צו שמחת פורים, וועלכע איז גרעסער פאַר יום הכפורים, כידוע{{הערה|תקו"ז תכ"א (נז, ב). תו"א צב, ד. צה, סע"ד ואילך. ועוד.}} אַז יום הכפורים איז כפורים, ווייל בפורים טוט מען אויף די ענינים פון יוהכ"פ (ניט דורך תענית ועינוי, נאָר אדרבה –) דורך אַ שמחה ואכילה ושתי' גשמית וממשית; ועד"ז יש לומר בנוגע צו שמחת חג הסוכות, וועלכע קומט (אויך) בהמשך און אַלס תוצאה פון דער פעולה ביוהכ"פ{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פצ"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 249. שם ע' 589. וש"נ.}}, ביז צו דער שלימות השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה, וועלכע ווערט גלייך נמשך (בשנה זו) אין שבת ושבת בראשית, און דערפון – במשך כל השנה כולה (כנ"ל). | וואָס דאָס גיט נאָכמער צו אין דער פריצת גדר (ע"ד ענין הנס והנפלאות) פון שמחת יום טוב, עס זאָל זיין אַ שמחה וואָס איז פורץ{{הערה|ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ע' רכג ואילך.}} אַלע גדרים און אַלע מדידות והגבלות, ביז אַ שמחה "עד דלא ידע"{{הערה|מגילה ז, ב.}}, בדוגמא צו שמחת פורים, וועלכע איז גרעסער פאַר יום הכפורים, כידוע{{הערה|תקו"ז תכ"א (נז, ב). תו"א צב, ד. צה, סע"ד ואילך. ועוד.}} אַז יום הכפורים איז כפורים, ווייל בפורים טוט מען אויף די ענינים פון יוהכ"פ (ניט דורך תענית ועינוי, נאָר אדרבה –) דורך אַ שמחה ואכילה ושתי' גשמית וממשית; ועד"ז יש לומר בנוגע צו שמחת חג הסוכות, וועלכע קומט (אויך) בהמשך און אַלס תוצאה פון דער פעולה ביוהכ"פ{{הערה|ראה המשך וככה תרל"ז פצ"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 249. שם ע' 589. וש"נ.}}, ביז צו דער שלימות השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה, וועלכע ווערט גלייך נמשך (בשנה זו) אין שבת ושבת בראשית, און דערפון – במשך כל השנה כולה (כנ"ל). | ||
ב. ויהי רצון, והוא העיקר, אַז דער שנת אראנו נפלאות זאָל לכל לראש אַרויסקומען אין דעם נס הכי עיקרי והכי גדול והכי פנימי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, און עס זאָל זיין "אראנו נפלאות" בפשטות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}, נפלאות אפילו בערך צו די נסים "כימי צאתך מארץ מצרים"{{הערה|אוה"ת עה"פ מיכה שם.}}, | ב. ויהי רצון, והוא העיקר, אַז דער שנת אראנו נפלאות זאָל לכל לראש אַרויסקומען אין דעם נס הכי עיקרי והכי גדול והכי פנימי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, און עס זאָל זיין "אראנו נפלאות" בפשטות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}}, נפלאות אפילו בערך צו די נסים "כימי צאתך מארץ מצרים"{{הערה|אוה"ת עה"פ מיכה שם.}}, | ||
און מ'האָט "אראנו נפלאות" אויך אין זריזות הזמן, אַז די גאולה (ונפלאות הגאולה) קומט תיכף ומיד ממש, לא עכבן אפילו כהרף עין{{הערה|כמו שהי' ביצי"מ – מכילתא ופרש"י בא יב, מא.}}, נאָך אין דעם ערב חג הסוכות, ועאכו"כ אין דעם המשך פון חג הסוכות, | און מ'האָט "אראנו נפלאות" אויך אין זריזות הזמן, אַז די גאולה (ונפלאות הגאולה) קומט תיכף ומיד ממש, לא עכבן אפילו כהרף עין{{הערה|כמו שהי' ביצי"מ – מכילתא ופרש"י בא יב, מא.}}, נאָך אין דעם ערב חג הסוכות, ועאכו"כ אין דעם המשך פון חג הסוכות, | ||
ובפרט ע"פ המבואר אין נבואת זכרי'{{הערה|קאפיטל יד.}} (וועלכע מ'זאָגט אין דער הפטורה פון דעם ערשטן טאָג סוכות) דער קשר מיוחד פון חג הסוכות מיט דער גאולה האמיתית והשלימה (ווען עס וועט זיין "ועמדו רגליו גו' ונבקע הר הזיתים גו'", "והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים גו'"{{הערה|שם, ד. ח.}}), ביז אַז דאָס וועט אויך האָבן אַ פעולה אויף די אומות העולם ("והי' כל הנותר מכל הגוים גו' ועלו גו' ולחוג את חג הסוכות גו'"{{הערה|שם, טז. וראה סוכה ג, א.}}), ביז אַלע שבעים אומות{{הערה|להעיר שהקרבת השבעים פרים בסוכות היא כנגד השבעים אומות (סוכה נה, ב. במדב"ר פכ"א, כד. וראה [[מאמר בסוכות תשבו תשל"ו - מוגה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו]] – סה"מ מלוקט ח"א ע' קפ ואילך).}}, כמבואר ומפורש אין דער נבואה. | ובפרט ע"פ המבואר אין נבואת זכרי'{{הערה|[[זכריה פרק יד|קאפיטל יד]].}} (וועלכע מ'זאָגט אין דער הפטורה פון דעם ערשטן טאָג סוכות) דער קשר מיוחד פון חג הסוכות מיט דער גאולה האמיתית והשלימה (ווען עס וועט זיין "ועמדו רגליו גו' ונבקע הר הזיתים גו'", "והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|שם, ד. ח]].}}), ביז אַז דאָס וועט אויך האָבן אַ פעולה אויף די אומות העולם ("והי' כל הנותר מכל הגוים גו' ועלו גו' ולחוג את חג הסוכות גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|שם, טז]]. וראה סוכה ג, א.}}), ביז אַלע שבעים אומות{{הערה|להעיר שהקרבת השבעים פרים בסוכות היא כנגד השבעים אומות (סוכה נה, ב. במדב"ר פכ"א, כד. וראה [[מאמר בסוכות תשבו תשל"ו - מוגה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו]] – סה"מ מלוקט ח"א ע' קפ ואילך).}}, כמבואר ומפורש אין דער נבואה. | ||
ויה"ר אַז דאָס זאָל מקויים ווערן אין '''דעם''' חג הסוכות – בגאולה האמיתית והשלימה, און נמשך ווערן במשך כל ימי הסוכות, ביז שמע"צ ושמח"ת, און דאָס זאָל דערנאָך גלייך נמשך ווערן אין שבת בראשית, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}} – אַז עס ווערט (אין דער גאולה) אַ שינוי וחידוש אין גאַנץ מעשה בראשית – בהתאם צו "תורה{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}} חדשה מאתי תצא"{{הערה|שהרי אסתכל באורייתא וברא עלמא (זח"ב קסב, אב).}} – אין שמים וארץ{{הערה|וכמ"ש "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעי' סה, יז), "השמים החדשים והארץ החדשה" (שם סו, כב). וראה לקו"ת שה"ש בסופו. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך לע"ל ע' תריב ואילך. ועוד.}} וכל צבאיהם{{הערה|ראה פרש"י בראשית א, יד.}}, | ויה"ר אַז דאָס זאָל מקויים ווערן אין '''דעם''' חג הסוכות – בגאולה האמיתית והשלימה, און נמשך ווערן במשך כל ימי הסוכות, ביז שמע"צ ושמח"ת, און דאָס זאָל דערנאָך גלייך נמשך ווערן אין שבת בראשית, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|[[בראשית פרק א|בראשית א, א]].}} – אַז עס ווערט (אין דער גאולה) אַ שינוי וחידוש אין גאַנץ מעשה בראשית – בהתאם צו "תורה{{הערה|[[ישעיה פרק נא|ישעי' נא, ד]]. ויק"ר פי"ג, ג.}} חדשה מאתי תצא"{{הערה|שהרי אסתכל באורייתא וברא עלמא (זח"ב קסב, אב).}} – אין שמים וארץ{{הערה|וכמ"ש "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" ([[ישעיה פרק סה|ישעי' סה, יז]]), "השמים החדשים והארץ החדשה" ([[ישעיה פרק סו|שם סו, כב]]). וראה לקו"ת שה"ש בסופו. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך לע"ל ע' תריב ואילך. ועוד.}} וכל צבאיהם{{הערה|ראה פרש"י בראשית א, יד.}}, | ||
וכאמור, דאָס ווערט אויפגעטאָן תיכף ומיד ממש נאָך בערב חג הסוכות, וואָס גלייך בתחלת הגאולה, ברגע הראשון של הגאולה, האָט מען די גאַנצע שלימות והמשך הגאולה, כולל – דעם שינוי וחידוש במעשה בראשית, | וכאמור, דאָס ווערט אויפגעטאָן תיכף ומיד ממש נאָך בערב חג הסוכות, וואָס גלייך בתחלת הגאולה, ברגע הראשון של הגאולה, האָט מען די גאַנצע שלימות והמשך הגאולה, כולל – דעם שינוי וחידוש במעשה בראשית, | ||
ובפרט דורך דעם כח פון פריצת כל הגדרים פון שמחת חג הסוכות, ובאופן אַז דאָס ווערט נמשך אויך בגשמיות העולם (בדוגמת שמחת פורים), כנ"ל, פירט דאָס אַריין אין דער גאולה וואָס פועל'ט אַ חידוש בגשמיות העולם, אָנהויבנדיק פון פּראַווען סעודת לויתן ושור הבר בגשמיות{{הערה| | ובפרט דורך דעם כח פון פריצת כל הגדרים פון שמחת חג הסוכות, ובאופן אַז דאָס ווערט נמשך אויך בגשמיות העולם (בדוגמת שמחת פורים), כנ"ל, פירט דאָס אַריין אין דער גאולה וואָס פועל'ט אַ חידוש בגשמיות העולם, אָנהויבנדיק פון פּראַווען סעודת לויתן ושור הבר בגשמיות{{הערה|ראה תשובות וביאורים סי"א. וש"נ.}}, נוסף אויף ענינה ברוחניות (כמבואר בלקו"ת{{הערה|ר"פ שמיני (יח, א).}}). | ||
ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש, אַזוי אַז יעדער איד און אַלע אידן זיינען ממשיך דעם המשך פון ערב סוכות, די הכנות צו תפלת מנחה און תפלת מנחה שלאחרי זה – בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, ובבית המקדש, ביז אין קודש הקדשים, | ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש, אַזוי אַז יעדער איד און אַלע אידן זיינען ממשיך דעם המשך פון ערב סוכות, די הכנות צו תפלת מנחה און תפלת מנחה שלאחרי זה – בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, ובבית המקדש, ביז אין קודש הקדשים, | ||