משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז לקו"ת מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי בספר המאמרים תרכ"ז.</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.