11,496
עריכות
שיחת שלח תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 150: | שורה 150: | ||
"מלאה '''הארץ''' דעה את ה'" – '''שהמציאות ד"הארץ"''' מלאה וחדורה כולה ב"דעה את ה'" – מצד ועל ידי דרגת האלקות '''שבערך להארץ''', שזוהי דרגת התורה ("דעה את ה'") שיורדת ונמשכת לפי ערך גדרי העולם (דרגת ההתחלקות שבתורה). | "מלאה '''הארץ''' דעה את ה'" – '''שהמציאות ד"הארץ"''' מלאה וחדורה כולה ב"דעה את ה'" – מצד ועל ידי דרגת האלקות '''שבערך להארץ''', שזוהי דרגת התורה ("דעה את ה'") שיורדת ונמשכת לפי ערך גדרי העולם (דרגת ההתחלקות שבתורה). | ||
ולמעלה מזה, "כמים לים '''מכסים'''" – שהמציאות דהארץ מכוסה לגמרי במי הדעת – מצד ועל ידי דרגת האלקות '''שלמעלה מהארץ''', תורה ("דעה את ה'") בטהרתה, חכמתו של הקב"ה ("תורה אחת"), אשר, על ידי המשכתה והתגלותה בעולם ניכר ונראה בגלוי שהמציאות דכל העולם אינה אלא '''ההתגלות דחכמתו של הקב"ה''', "כולם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים פרק קד|תהלים קד, כד]].}}, וכמארז"ל "כל מה שברא הקב"ה בעולמו '''לא בראו אלא לכבודו'''"{{הערה|[[משנה אבות פרק ו#משנה יא|אבות ספ"ו]].}}, ו"אין כבוד אלא תורה"{{הערה|[[משנה אבות פרק ו#משנה ג|שם מ"ג]].}}, ובלשון הרמב"ם בהתחלת ספרו ("מתכיפין התחלה להשלמה"{{הערה|נוסח "מרשות" לחתן בראשית.}} באופן מחודש ונעלה יותר) "יסוד היסודות ועמוד '''החכמות לידע''' שיש שם מצוי ראשון כו' וכל הנמצאים כו' לא נמצאו אלא מאמתת המצאו", "הוא '''שהתורה''' אומרת אין{{הערה|[[דברים פרק ד|ואתחנן ד, לה]].}} עוד מלבדו"{{הערה|הלכה ד.}}. | ולמעלה מזה, "כמים לים '''מכסים'''" – שהמציאות דהארץ מכוסה לגמרי במי הדעת – מצד ועל ידי דרגת האלקות '''שלמעלה מהארץ''', תורה ("דעה את ה'") בטהרתה, חכמתו של הקב"ה ("תורה אחת"), אשר, על ידי המשכתה והתגלותה בעולם ניכר ונראה בגלוי שהמציאות דכל העולם אינה אלא '''ההתגלות דחכמתו של הקב"ה''', "כולם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים פרק קד|תהלים קד, כד]].}}, וכמארז"ל "כל מה שברא הקב"ה בעולמו '''לא בראו אלא לכבודו'''"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ו#משנה יא|אבות ספ"ו]].}}, ו"אין כבוד אלא תורה"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ו#משנה ג|שם מ"ג]].}}, ובלשון הרמב"ם בהתחלת ספרו ("מתכיפין התחלה להשלמה"{{הערה|נוסח "מרשות" לחתן בראשית.}} באופן מחודש ונעלה יותר) "יסוד היסודות ועמוד '''החכמות לידע''' שיש שם מצוי ראשון כו' וכל הנמצאים כו' לא נמצאו אלא מאמתת המצאו", "הוא '''שהתורה''' אומרת אין{{הערה|[[דברים פרק ד|ואתחנן ד, לה]].}} עוד מלבדו"{{הערה|הלכה ד.}}. | ||
ויש לומר, '''שההכנה''' לשלימות הארץ לעתיד לבוא, כשתתחלק הארץ לי"ג שבטים, גם "שער לוי אחד", על ידי ומצד דרגת האחדות שבישראל ובתורה, התחילה בשילוח המרגלים על ידי יהושע, שהוסיף על השליחות דמשה עי"ז ששלח (נוסף על כלב, מהמרגלים ששלח משה) גם את '''פינחס'''{{הערה|ולהעיר, ש"פינחס הוא אליהו" (זח"ב קצ, סע"א. ועוד), מבשר הגאולה.}}, משבט '''לוי''', שבט הי"ג, בגימטריא אחד{{הערה|ויומתק ע"פ דברי הגמרא (ב"ב שם) "אידך (חלק הי"ג) למאן (דהא י"ב שבטים לחוד הוא דשקלי ביחזקאל (שאף שנוסף לוי בא יוסף במקום אפרים ומנשה) – רשב"ם שם) . . '''לנשיא''' (למלך המשיח* – רשב"ם שם) . . דכתיב והנותר לנשיא מזה ומזה גו'" – ש"הנשיא הוא הכל", '''שכולל ומאחד''' כל בנ"י.{{ש}}'''*) וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ד ה"ח: "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד משלשה עשר, ודבר זה חק לו ולבניו עד עולם" ("זה מבואר בנבואת יחזקאל והנותר לנשיא . . למדנו שהי' נוטל חלק כאחד השבטים, והנשיא הוא מלך המשיח" (רדב"ז שם)).'''}}. | ויש לומר, '''שההכנה''' לשלימות הארץ לעתיד לבוא, כשתתחלק הארץ לי"ג שבטים, גם "שער לוי אחד", על ידי ומצד דרגת האחדות שבישראל ובתורה, התחילה בשילוח המרגלים על ידי יהושע, שהוסיף על השליחות דמשה עי"ז ששלח (נוסף על כלב, מהמרגלים ששלח משה) גם את '''פינחס'''{{הערה|ולהעיר, ש"פינחס הוא אליהו" (זח"ב קצ, סע"א. ועוד), מבשר הגאולה.}}, משבט '''לוי''', שבט הי"ג, בגימטריא אחד{{הערה|ויומתק ע"פ דברי הגמרא (ב"ב שם) "אידך (חלק הי"ג) למאן (דהא י"ב שבטים לחוד הוא דשקלי ביחזקאל (שאף שנוסף לוי בא יוסף במקום אפרים ומנשה) – רשב"ם שם) . . '''לנשיא''' (למלך המשיח* – רשב"ם שם) . . דכתיב והנותר לנשיא מזה ומזה גו'" – ש"הנשיא הוא הכל", '''שכולל ומאחד''' כל בנ"י.{{ש}}'''*) וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ד ה"ח: "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד משלשה עשר, ודבר זה חק לו ולבניו עד עולם" ("זה מבואר בנבואת יחזקאל והנותר לנשיא . . למדנו שהי' נוטל חלק כאחד השבטים, והנשיא הוא מלך המשיח" (רדב"ז שם)).'''}}. | ||
| שורה 172: | שורה 172: | ||
ובפרטיות יותר – בנוגע לב' החלוקות (הכלליות) שבישראל, ישכר וזבולון: | ובפרטיות יותר – בנוגע לב' החלוקות (הכלליות) שבישראל, ישכר וזבולון: | ||
נוסף להאחדות שנעשית עי"ז שגם יושבי אוהל מקיימים מצות הצדקה, וגם בעלי עסק קובעים עתים לתורה, יכולה וצריכה להיות '''האחדות''' גם בכל א' '''מהחלוקות''' דתורה וצדקה, ולדוגמא: בצדקה – שנותן צדקה גם '''לזכותו של הזולת''', ודכו"כ מישראל, וישנם כאלה שהקב"ה בירכם בעשירות מופלגה שנותנים צדקה לזכותם של כל בני ובנות ישראל שבדור (פרוטה אחת או חמש פרוטות עבור כאו"א מישראל), והלואי שירבו כמותם בישראל, ובתורה – שלומד תורה גם עם הזולת, ועד לאופן ד"העמידו תלמידים הרבה"{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}}, ועד ש"מצות עשה של תורה על כל חכם וחכם מישראל ('''כל יחיד''') ללמד את '''כל התלמידים'''"{{הערה|רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב ולאדה"ז שם ה"ח.}}. | נוסף להאחדות שנעשית עי"ז שגם יושבי אוהל מקיימים מצות הצדקה, וגם בעלי עסק קובעים עתים לתורה, יכולה וצריכה להיות '''האחדות''' גם בכל א' '''מהחלוקות''' דתורה וצדקה, ולדוגמא: בצדקה – שנותן צדקה גם '''לזכותו של הזולת''', ודכו"כ מישראל, וישנם כאלה שהקב"ה בירכם בעשירות מופלגה שנותנים צדקה לזכותם של כל בני ובנות ישראל שבדור (פרוטה אחת או חמש פרוטות עבור כאו"א מישראל), והלואי שירבו כמותם בישראל, ובתורה – שלומד תורה גם עם הזולת, ועד לאופן ד"העמידו תלמידים הרבה"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}}, ועד ש"מצות עשה של תורה על כל חכם וחכם מישראל ('''כל יחיד''') ללמד את '''כל התלמידים'''"{{הערה|רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב ולאדה"ז שם ה"ח.}}. | ||
ויש להוסיף, שנקודת האחדות דישראל ודתורה היא בהדגשה מיוחדת בלימוד הרמב"ם (כהמנהג שנתפשט בשנים האחרונות ללמוד שיעור יומי ברמב"ם, ג' פרקים ליום) – שכל בנ"י מתאחדים בלימוד כל התורה ("מקבץ לתורה שבעל פה כולה"{{הערה|לשון הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}), כמשנ"ת בארוכה במק"א{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך. ועוד.}}. | ויש להוסיף, שנקודת האחדות דישראל ודתורה היא בהדגשה מיוחדת בלימוד הרמב"ם (כהמנהג שנתפשט בשנים האחרונות ללמוד שיעור יומי ברמב"ם, ג' פרקים ליום) – שכל בנ"י מתאחדים בלימוד כל התורה ("מקבץ לתורה שבעל פה כולה"{{הערה|לשון הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}), כמשנ"ת בארוכה במק"א{{הערה|לקו"ש חכ"ז ע' 229 ואילך. ועוד.}}. | ||