11,477
עריכות
מ (ש. א. העביר את הדף ספר הזכרונות פרק מ"ו לשם ספר הזכרונות פרק מו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== גאוה ובעלי גאוה == | == גאוה ובעלי גאוה == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
ישראל, התלמיד השני שאתו התיידד חיים שמעון בישיבת מינסק (ראה סוף [[ספר הזכרונות פרק מד|פרק מ"ד]]), הצטיין בידיעותיו הרבות במתימטיקה ואסטרונומיה. נוסף לכך היה אמן כשרוני בפיתוחי עץ. לפני בואו למינסק בילה ארבע שנים בישיבתו של הגאון ר' מרדכי טאקליס בברלין, שם השתלם גם במקצועות האמורים. במשך שנתיים אף הצליח לבנות "בית מקדש" מיניאטורי ששטחו שתי אמות על שתי אמות. | |||
ישראל, התלמיד השני שאתו התיידד חיים שמעון בישיבת מינסק (ראה סוף פרק מ"ד), הצטיין בידיעותיו הרבות במתימטיקה ואסטרונומיה. נוסף לכך היה אמן כשרוני בפיתוחי עץ. לפני בואו למינסק בילה ארבע שנים בישיבתו של הגאון ר' מרדכי טאקליס בברלין, שם השתלם גם במקצועות האמורים. במשך שנתיים אף הצליח לבנות "בית מקדש" מיניאטורי ששטחו שתי אמות על שתי אמות. | |||
לחיים שמעון היתה מכבר נטיה למתימטיקה ואסטרונומיה, ועתה התוודע למקצועות אלה בעזרתו של חברו ישראל, שהידידות ביניהם הלכה וגברה. תוך כדי שהייתו בישיבת מינסק התייתם חיים שמעון מאביו ומאמו שמתו זה אחר זה, חביריו השתתפו בצערו, וחיים שמעון מצא ניחומים בהתמסרות יתירה ללימוד התורה. וכן ללימוד מתימטיקה בעזרת חברו ישראל. | לחיים שמעון היתה מכבר נטיה למתימטיקה ואסטרונומיה, ועתה התוודע למקצועות אלה בעזרתו של חברו ישראל, שהידידות ביניהם הלכה וגברה. תוך כדי שהייתו בישיבת מינסק התייתם חיים שמעון מאביו ומאמו שמתו זה אחר זה, חביריו השתתפו בצערו, וחיים שמעון מצא ניחומים בהתמסרות יתירה ללימוד התורה. וכן ללימוד מתימטיקה בעזרת חברו ישראל. | ||
| שורה 50: | שורה 47: | ||
ר' חיים שמעון השמיע דבריו ביקוד אש, שכן חרה לו מאד ניצוץ הגאוה שהבחין אצל הגאון הזקן. האנשים שנוכחו בדבר פקחו עינים תמהות. גם אלה שהבינו את תוכן הדברים, וחשו כי היתה כאן פגיעה חריפה בכבודו של הגאון, שתקו ולא אמרו דבר. ברם, חלק מן האנשים סברו כי ר' חיים שמעון הפריז בהעזתו לדבר סרה באזני צדיק מפורסם כזה. | ר' חיים שמעון השמיע דבריו ביקוד אש, שכן חרה לו מאד ניצוץ הגאוה שהבחין אצל הגאון הזקן. האנשים שנוכחו בדבר פקחו עינים תמהות. גם אלה שהבינו את תוכן הדברים, וחשו כי היתה כאן פגיעה חריפה בכבודו של הגאון, שתקו ולא אמרו דבר. ברם, חלק מן האנשים סברו כי ר' חיים שמעון הפריז בהעזתו לדבר סרה באזני צדיק מפורסם כזה. | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||