11,477
עריכות
מאמר לכה דודי תשי"ד - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ו) וי"ל שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת, דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המל' שלמטה מכל הספי' ומקבלת מהן, כמאמר{{הערה|זח"א רמט, ב. ובכ"מ.}} סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל{{הערה|ע"ז ג, א.}} (גבי שבת) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת{{הערה|ראה זח"ב סג, ב. פח, א.}}, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיע בהם. אך הענין הוא, דז' ימי השבוע הם שבעת ימי הבנין, דששת ימי החול הם בז"א כמ"ש{{הערה|יתרו שם, יא.}} ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ ואיתא בזהר{{הערה|ח"ג צד, איש ע"ב. ועוד.}} כל יומא וימא עביד עבידתי', ושבת היא מל' (כנ"ל). ולכן, מצד זה שהמל' ירדה למטה, ובפרט מצד ירידתה לבי"ע דרגלי' יורדות כו', השבת (מל') מקבלת מששת ימי החול (ז"א), שהו"ע עבודת הבירורים (בירור הנה"ב וכל הדברים הגשמיים) דששת ימי החול. אמנם לאחרי (וע"י) עבודה זו נעשה (בשבת) עליית המל' מבי"ע עד עלי' לשרשה ומקורה, ואז מתעלית למעלה מז"א עד שמשפעת גם לכל ששת ימי החול (ז"א), דמיני' מתברכין כולהו יומין. | ו) וי"ל שזהו ג"כ הביאור בזה שמביא (בתחילת המאמר) ב' קצוות בענין השבת, דהשבת נק' מלכה שהיא ספירת המל' שלמטה מכל הספי' ומקבלת מהן, כמאמר{{הערה|זח"א רמט, ב. ובכ"מ.}} סיהרא לית לה מגרמה כלום [וכמאמר רז"ל{{הערה|ע"ז ג, א.}} (גבי שבת) דדוקא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת], ולאידך הרי כולהו יומין מתברכין מהשבת{{הערה|ראה זח"ב סג, ב. פח, א.}}, היינו דלא זו בלבד ששבת מקודש מכל הימים, אלא עוד זאת, שהיא משפיע בהם. אך הענין הוא, דז' ימי השבוע הם שבעת ימי הבנין, דששת ימי החול הם בז"א כמ"ש{{הערה|יתרו שם, יא.}} ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ ואיתא בזהר{{הערה|ח"ג צד, איש ע"ב. ועוד.}} כל יומא וימא עביד עבידתי', ושבת היא מל' (כנ"ל). ולכן, מצד זה שהמל' ירדה למטה, ובפרט מצד ירידתה לבי"ע דרגלי' יורדות כו', השבת (מל') מקבלת מששת ימי החול (ז"א), שהו"ע עבודת הבירורים (בירור הנה"ב וכל הדברים הגשמיים) דששת ימי החול. אמנם לאחרי (וע"י) עבודה זו נעשה (בשבת) עליית המל' מבי"ע עד עלי' לשרשה ומקורה, ואז מתעלית למעלה מז"א עד שמשפעת גם לכל ששת ימי החול (ז"א), דמיני' מתברכין כולהו יומין. | ||
ז) וזהו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, שהוא בקשת נש"י שתהי' המשכת הז"א במל'. דתחילת ההמשכה היא לכה דודי לקראת כלה, הליכה בלבד, ועי"ז פני שבת נקבלה, שהוא ההמשכה פנימית, פני שבת{{הערה|ראה ד"ה סמוכים לעד הנ"ל (ע' 6).}}, שמתגלה בחי' פנימיות המל' ועד כמו שהיא מושרשת בעתיק. ולכן נקבלה לשון רבים, שגם ז"א מקבל מ(שרש ה)מל'{{הערה|ראה שם רפ"ב.}}, אשת חיל עטרת בעלה. וכמו שהוא למעלה בז"א ומל', עד"ז הוא בכל משפיע ומקבל, שע"י המקבל נתוסף בהמשפיע, ומתלמידי יותר מוכלם. ובפרט בחתן וכלה למטה, שדוקא ע"י ההמשכה פנימית, הנה אשת חיל עטרת בעלה, והכל הי' מן העפר{{הערה|קהלת ג, כ. וראה לקו"ת שה"ש מ, א. [[אגרת הקודש סימן כ | ז) וזהו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה, שהוא בקשת נש"י שתהי' המשכת הז"א במל'. דתחילת ההמשכה היא לכה דודי לקראת כלה, הליכה בלבד, ועי"ז פני שבת נקבלה, שהוא ההמשכה פנימית, פני שבת{{הערה|ראה ד"ה סמוכים לעד הנ"ל (ע' 6).}}, שמתגלה בחי' פנימיות המל' ועד כמו שהיא מושרשת בעתיק. ולכן נקבלה לשון רבים, שגם ז"א מקבל מ(שרש ה)מל'{{הערה|ראה שם רפ"ב.}}, אשת חיל עטרת בעלה. וכמו שהוא למעלה בז"א ומל', עד"ז הוא בכל משפיע ומקבל, שע"י המקבל נתוסף בהמשפיע, ומתלמידי יותר מוכלם. ובפרט בחתן וכלה למטה, שדוקא ע"י ההמשכה פנימית, הנה אשת חיל עטרת בעלה, והכל הי' מן העפר{{הערה|קהלת ג, כ. וראה לקו"ת שה"ש מ, א. [[אגרת הקודש סימן כ|אגה"ק סוס"כ]].}}. שעי"ז נמשך כח הא"ס בדור ישרים יבורך בבנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות. | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||