תבנית:אברבנאל/יהושע פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
(טו) '''עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם''', {{גופן|כי ה' הוא המניח לאחיכם ומי יקום כנגדו, ומן הראוי הוא שתעשו זה, כמו שעשו לכם בכבישת ארצכם, וזהו שאמר ככם,|רשי}} '''וירשו גם המה''' {{גופן|כלומר כמו שאתם זכיתם לירושת ארץ מושבותיכם ולמנוחה מהאויבים והיה זה בעזרת אחיכם כל בית ישראל, ככה ראוי שאתם גם כן תעזרו אותם לדברים ההם עצמם, למנוחה מהאויבים ולירושת ארצם, ומיד תשובו בלי עכוב. והנה אמר ראשונה יניח לאחיכם ככם, ואחר כך אמר וירשו גם המה, לומר שאחרי שהאל יחונם אז ירשו את הארץ, כי חסד ה' ורחמיו הם הקודמים. והנה הוסיף לומר עוד אשר נתן לכם משה, לחזק עוד שלא ירשו הם את ארצם בגבורתם, אבל משה נתנה להם על זה התנאי. הנה התבאר שמלבד תנאי משה עמהם, עוד הביא יהושע טענות להכריחם לקיום השבועה והתנאי שעשו עם משה, והותרה השאלה הרביעית|רשי}}:
(טו) '''עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם''', {{גופן|כי ה' הוא המניח לאחיכם ומי יקום כנגדו, ומן הראוי הוא שתעשו זה, כמו שעשו לכם בכבישת ארצכם, וזהו שאמר ככם,|רשי}} '''וירשו גם המה''' {{גופן|כלומר כמו שאתם זכיתם לירושת ארץ מושבותיכם ולמנוחה מהאויבים והיה זה בעזרת אחיכם כל בית ישראל, ככה ראוי שאתם גם כן תעזרו אותם לדברים ההם עצמם, למנוחה מהאויבים ולירושת ארצם, ומיד תשובו בלי עכוב. והנה אמר ראשונה יניח לאחיכם ככם, ואחר כך אמר וירשו גם המה, לומר שאחרי שהאל יחונם אז ירשו את הארץ, כי חסד ה' ורחמיו הם הקודמים. והנה הוסיף לומר עוד אשר נתן לכם משה, לחזק עוד שלא ירשו הם את ארצם בגבורתם, אבל משה נתנה להם על זה התנאי. הנה התבאר שמלבד תנאי משה עמהם, עוד הביא יהושע טענות להכריחם לקיום השבועה והתנאי שעשו עם משה, והותרה השאלה הרביעית|רשי}}:


(טז) '''ויענו את יהושע וגו' ככל אשר שמענו את משה וגו' כל איש אשר ימרה וגו'.''' {{גופן|נראה בתשובת השבטים האלה, שלפי שיהושע כלל בדבריו מה שהתנו עם משה ומה שטען עוד יהושע אליהם מעצמו, היתה תשובתם שכל זה יקיימו מה שיהושע טען ומה שצוה משה, וזהו אמרם כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך, רצה לומר מה שתצונו מעצמך נעשה, ואם תשלחנו לא לבד לעבור דרך הירדן אבל גם לסוף העולם כל זה נעשה, ואמרו זה כנגד טענותיו, ואמנם כנגד תנאי משה אמרו, לא תחשוב שלפי שמת משה נכחיש התנאים שהתנה עמנו ולא נעשם, אבל ככל אשר שמענו אל משה, רצה לומר באותם התנאים כן נשמע אליך:
(טז) '''ויענו את יהושע וגו' ככל אשר שמענו את משה וגו' כל איש אשר ימרה וגו'.''' {{גופן|נראה בתשובת השבטים האלה, שלפי שיהושע כלל בדבריו מה שהתנו עם משה ומה שטען עוד יהושע אליהם מעצמו, היתה תשובתם שכל זה יקיימו מה שיהושע טען ומה שצוה משה, וזהו אמרם כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך, רצה לומר מה שתצונו מעצמך נעשה, ואם תשלחנו לא לבד לעבור דרך הירדן אבל גם לסוף העולם כל זה נעשה, ואמרו זה כנגד טענותיו, ואמנם כנגד תנאי משה אמרו, לא תחשוב שלפי שמת משה נכחיש התנאים שהתנה עמנו ולא נעשם, אבל ככל אשר שמענו אל משה, רצה לומר באותם התנאים כן נשמע אליך|רשי}}:


ואמנם מה שאמרו עוד|רשי}} (יז) '''רק יהיה ה' אלהיך וגו'''', {{גופן|הוא לומר, שבענין מנויו נצטרכו שלשה סיועים, אחד מהאל שיעזרך, שני מהעם שיחלקו לך כבוד, שלישי מעצמך שתהיה ראוי והגון אליו, ולזה אחר שהשיבו שיקיימו מצותיו כלם, אמרו עוד רק יהיה ה' עמך כאשר היה עם משה, רצה לומר שיעשה הוא יתברך העזר הראוי לו, ואמנם עזר העם אמרו עליו|רשי}}
{{גופן|ואמנם מה שאמרו עוד|רשי}} (יז) '''רק יהיה ה' אלהיך וגו'''', {{גופן|הוא לומר, שבענין מנויו נצטרכו שלשה סיועים, אחד מהאל שיעזרך, שני מהעם שיחלקו לך כבוד, שלישי מעצמך שתהיה ראוי והגון אליו, ולזה אחר שהשיבו שיקיימו מצותיו כלם, אמרו עוד רק יהיה ה' עמך כאשר היה עם משה, רצה לומר שיעשה הוא יתברך העזר הראוי לו, ואמנם עזר העם אמרו עליו|רשי}}


(יח) '''כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך וגו'.''' {{גופן|רצה לומר הממרה את פיך בעשותו הפך מה שתצוה, וגם אשר לא ישמע את דבריך בשלא יעשה מה שתצוה, כי המרי הוא בלא תעשה והבלתי שמיעה הוא במצות עשה, על כל אחד מהם יומת, רצה לומר עם היות שעל הלאוין בדברי האלהים לוקין ולא יחוייבו מיתה, הנה בענין מנויך על המעט שבדברים ועל כל אחד מהלאוין יומת, אבל עם כל העזר האלהי ועם כל שמיעת העם וכבישותם יצטרך עוד עזר שלישי והוא ממך, שתהיה חזק ואמיץ כמנהיג הגון, ואם אדם יעבור פיך שתענישנו מיד, כי (כמו שאמרו רבותינו ז"ל, קידושין לב, ב) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, לכבוד המלכות וצורך העם, והותרה השאלה החמשית והששית|רשי}}:
(יח) '''כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך וגו'.''' {{גופן|רצה לומר הממרה את פיך בעשותו הפך מה שתצוה, וגם אשר לא ישמע את דבריך בשלא יעשה מה שתצוה, כי המרי הוא בלא תעשה והבלתי שמיעה הוא במצות עשה, על כל אחד מהם יומת, רצה לומר עם היות שעל הלאוין בדברי האלהים לוקין ולא יחוייבו מיתה, הנה בענין מנויך על המעט שבדברים ועל כל אחד מהלאוין יומת, אבל עם כל העזר האלהי ועם כל שמיעת העם וכבישותם יצטרך עוד עזר שלישי והוא ממך, שתהיה חזק ואמיץ כמנהיג הגון, ואם אדם יעבור פיך שתענישנו מיד, כי (כמו שאמרו רבותינו ז"ל, קידושין לב, ב) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, לכבוד המלכות וצורך העם, והותרה השאלה החמשית והששית|רשי}}: