לקוטי שיחות חלק לא הוספות/תשא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי שיחות חלק לא הוספות תשא לשם לקוטי שיחות חלק לא הוספות/תשא בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:




... מה שהעתיק במכתבו{{הערה|וז"ל: בספר של הגה"ק כחד מקמייא מרן ממונקאטש זי"ע בשם הגה"ק רמ"ל סאסובער זי"ע כי ארז"ל ר"ה י"ז בי"ג מדות ה' ה' אני ה' קדם שיחטא האדם, וה' לאחר שיחטא האדם, והקשה הרא"ש שם מה צריך למדת הרחמים קדם שיחטא? ותירץ דמיירי במחשבת ע"ז שהוא למען תפוש את בנ"י בלבם, עכ"ד הרא"ש ז"ל, ולפ"ז צריכין ב' שמות רק בשביל ע"ז ולעתיד בב"א יהיה להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון ולא יהיה עוד מחשבת ע"ז כלל על כן באמת לא יהיו צריכין לב' שמות רק לשם אחד – מדת הרחמים בכללותה שא"א בלעדה – השי"ת יזכנו בקרוב שיהיה ה' אחד ע"י משיח ה' מדברנא דאומתי' במהרה דידן כי"ה. '''המו"ל.'''}} בענין הוי' הוי' וכו'. הנה לא ביאר הענינים כל צרכם. א) בדברי הרא"ש כיון שמחשבת ע"ז מצטרפת הרי אין זה '''קודם''' שחטא. ב) בהפירוש דה' אחד שמסביר שלא יהיו צריכים רק לשם אחד. הנה איך אפשר לומר שלע"ל לא יהיו י"ג תיקוני דיקנא שהן י"ג מדות הרחמים שלדעת כמה מהראשונים מתחילים משם הוי' הראשון ואדרבה מדויק הוא דוקא מל' רז"ל אני הוא קודם שיחטא. וההסבר בזה הוא בקיצור. א) עפמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק ט"ז|תניא פרק ט"ז]] בדיוק הלשון מצרפה והול"ל מעלה עליו כאלו עשאה, ועיין שם בקרבן נתנאל. ב) אין הענין שיבוטל ח"ו שם הוי' אחד משני שמות הוי' אלא המדובר הוא בהפסיק טעמי שביניהם שלע"ל יהי' הוי' אחד שני השמות באחדות. יעוין זח"ג קלח, א. לקו"ת דנט"א.
... מה שהעתיק במכתבו{{הערה|וז"ל: בספר של הגה"ק כחד מקמייא מרן ממונקאטש זי"ע בשם הגה"ק רמ"ל סאסובער זי"ע כי ארז"ל ר"ה י"ז בי"ג מדות ה' ה' אני ה' קדם שיחטא האדם, וה' לאחר שיחטא האדם, והקשה הרא"ש שם מה צריך למדת הרחמים קדם שיחטא? ותירץ דמיירי במחשבת ע"ז שהוא למען תפוש את בנ"י בלבם, עכ"ד הרא"ש ז"ל, ולפ"ז צריכין ב' שמות רק בשביל ע"ז ולעתיד בב"א יהיה להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון ולא יהיה עוד מחשבת ע"ז כלל על כן באמת לא יהיו צריכין לב' שמות רק לשם אחד – מדת הרחמים בכללותה שא"א בלעדה – השי"ת יזכנו בקרוב שיהיה ה' אחד ע"י משיח ה' מדברנא דאומתי' במהרה דידן כי"ה. '''המו"ל.'''}} בענין הוי' הוי' וכו'. הנה לא ביאר הענינים כל צרכם. א) בדברי הרא"ש כיון שמחשבת ע"ז מצטרפת הרי אין זה '''קודם''' שחטא. ב) בהפירוש דה' אחד שמסביר שלא יהיו צריכים רק לשם אחד. הנה איך אפשר לומר שלע"ל לא יהיו י"ג תיקוני דיקנא שהן י"ג מדות הרחמים שלדעת כמה מהראשונים מתחילים משם הוי' הראשון ואדרבה מדויק הוא דוקא מל' רז"ל אני הוא קודם שיחטא. וההסבר בזה הוא בקיצור. א) עפמ"ש ב[[לקוטי אמרים פרק טז|תניא פרק ט"ז]] בדיוק הלשון מצרפה והול"ל מעלה עליו כאלו עשאה, ועיין שם בקרבן נתנאל. ב) אין הענין שיבוטל ח"ו שם הוי' אחד משני שמות הוי' אלא המדובר הוא בהפסיק טעמי שביניהם שלע"ל יהי' הוי' אחד שני השמות באחדות. יעוין זח"ג קלח, א. לקו"ת דנט"א.


<small>(ממכתב כ"ד סיון, תשי"ד)</small>
<small>(ממכתב כ"ד סיון, תשי"ד)</small>

תפריט ניווט