11,494
עריכות
שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ויש לומר, אַז דאָס איז אויך דער תוכן פון '''אַלע''' י"ז פסוקים{{הערה|נוסף לזה שתוכן הפשוט של כמה פסוקים קשור עם ענין הגאולה.}}, אַז זיי זיינען אַלע תלוי אין דעם סיום – "כי מציון גו'": "כי" איז (אויך) משמש בלשון "אם"{{הערה|ר"ה ג, א. הובא בפרש"י עה"ת לך יח, טו.}}, "כאשר"{{הערה|ראה פרש"י ר"ה שם: שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר.}}. ועפ"ז יש לפרש דעם "'''כי''' מציון גו'" שבסיום כל הפסוקים{{הערה|ב[[ישעיה פרק ב|ישעי' שם]] "כי" משמש בלשון "דהא", בתור נתינת טעם למ"ש לפנ"ז "והלכו עמים רבים גו'". אבל בנדו"ד שהפסוק "כי מציון גו'" בא בהמשך לט"ז הפסוקים שלפניו – יל"פ (ע"ד הרמז עכ"פ) גם שה"כי" הוא מלשון "כאשר", והיינו בתור תנאי למ"ש בכל הפסוקים שלפנ"ז.}} – אַז די אַלע ענינים וואָס שטייען אין די פריערדיקע (ט"ז) פסוקים וועלן נתקיים ווערן (בשלימותם ובמילואם) "כי – כאשר – מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וואָס דאָס וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה. | ויש לומר, אַז דאָס איז אויך דער תוכן פון '''אַלע''' י"ז פסוקים{{הערה|נוסף לזה שתוכן הפשוט של כמה פסוקים קשור עם ענין הגאולה.}}, אַז זיי זיינען אַלע תלוי אין דעם סיום – "כי מציון גו'": "כי" איז (אויך) משמש בלשון "אם"{{הערה|ר"ה ג, א. הובא בפרש"י עה"ת לך יח, טו.}}, "כאשר"{{הערה|ראה פרש"י ר"ה שם: שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר.}}. ועפ"ז יש לפרש דעם "'''כי''' מציון גו'" שבסיום כל הפסוקים{{הערה|ב[[ישעיה פרק ב|ישעי' שם]] "כי" משמש בלשון "דהא", בתור נתינת טעם למ"ש לפנ"ז "והלכו עמים רבים גו'". אבל בנדו"ד שהפסוק "כי מציון גו'" בא בהמשך לט"ז הפסוקים שלפניו – יל"פ (ע"ד הרמז עכ"פ) גם שה"כי" הוא מלשון "כאשר", והיינו בתור תנאי למ"ש בכל הפסוקים שלפנ"ז.}} – אַז די אַלע ענינים וואָס שטייען אין די פריערדיקע (ט"ז) פסוקים וועלן נתקיים ווערן (בשלימותם ובמילואם) "כי – כאשר – מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וואָס דאָס וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה. | ||
אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן פסוק{{הערה|[[דברים פרק ד|ואתחנן ד, לה]].}} "אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו:" די שלימות פון "אתה הראת לדעת גו"' וואָס איז געווען באַ מתן תורה – וועט זיין לעתיד לבוא. ווי דער אַלטער רבי איז מבאר אין תניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן פסוק{{הערה|[[דברים פרק ד|ואתחנן ד, לה]].}} "אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו:" די שלימות פון "אתה הראת לדעת גו"' וואָס איז געווען באַ מתן תורה – וועט זיין לעתיד לבוא. ווי דער אַלטער רבי איז מבאר אין תניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|פל"ו]] (מו, א).}}, אַז לע"ל וועט זיין גילוי אלקות באופן של ראי' "בלי שום לבוש" ("ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|[[ישעיה פרק ל|ישעי' ל, כ]].}}), וואָס "כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, הראת ממש בראי' חושיית כו'" [וואָס י"ל אַז דערמיט איז דער אַלטער רבי מוסיף ביאור ווי דורך מעשינו ועבודתינו בזמן הזה{{הערה|כמבואר בהמשך הענין בר[[לקוטי אמרים פרק לז|פל"ז]], ש"תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה כי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עוה"ז כו'", אשר עי"ז ש"'''כבר הי' לעולמים''' מעין זה בשעת מתן תורה", נמשך הכח לפעול כן על ידי "מעשינו ועבודתינו" (וע"ד מאחז"ל (סנהדרין צא, א) בנוגע לע"ל – "דלא הוי חיי דהוי חיי לא כ"ש").}} טוט מען אויף (דעם גילוי אלקות באופן של ראי' אין) דער גאולה], און די שלימות דערפון (וואָס באַ מ"ת איז נאָר געווען "מעין זה") וועט זיין לע"ל, ווען ("כי") "מציון תצא תורה גו'". | ||
ועד"ז די פסוקים שלאחרי זה, וואָס בכללות זיינען זיי מבאר דעם חיבור פון אלקות שלמעלה מעולם מיט עולם{{הערה|נתבאר בפרטיות בההתוועדות.}}, וואָס שלימות ענין זה וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה. | ועד"ז די פסוקים שלאחרי זה, וואָס בכללות זיינען זיי מבאר דעם חיבור פון אלקות שלמעלה מעולם מיט עולם{{הערה|נתבאר בפרטיות בההתוועדות.}}, וואָס שלימות ענין זה וועט זיין בגאולה האמיתית והשלימה. | ||