ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/")
שורה 9: שורה 9:
דאָס הייסט, אַז אידן זיינען אַזאַ "אומה" – אַ פאָלק וואָס זייער טבע בהנהגתם בחיי יום יום (אויך בזמן הגלות) איז אַזאַ – וואָס נאָך איידער ס'איז דאָ דער פסק­דין בפועל ווייסן זיי שוין זיכער אַז דער דין וועט זיין לזכות ("והצילו העדה"), ביז אַז די זיכערקייט דריקט זיך אויס און פועל'ט אַ שינוי אין זייערע לבושים און מאכלים ומשקאות בראש השנה ("אכלו משמנים ושתו ממתקים"{{הערה|נחמי' ח, י. ב"י ושו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ג ס"ד.}}).
דאָס הייסט, אַז אידן זיינען אַזאַ "אומה" – אַ פאָלק וואָס זייער טבע בהנהגתם בחיי יום יום (אויך בזמן הגלות) איז אַזאַ – וואָס נאָך איידער ס'איז דאָ דער פסק­דין בפועל ווייסן זיי שוין זיכער אַז דער דין וועט זיין לזכות ("והצילו העדה"), ביז אַז די זיכערקייט דריקט זיך אויס און פועל'ט אַ שינוי אין זייערע לבושים און מאכלים ומשקאות בראש השנה ("אכלו משמנים ושתו ממתקים"{{הערה|נחמי' ח, י. ב"י ושו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ג ס"ד.}}).


ב. ולהוסיף, אַז דער ענין איז אויך אונטערשטראָכן אין דער פרשת השבוע פון דעם שבת פון וועלכן עס ווערט געבענטשט ראש השנה – פ' נצבים{{הערה|שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה ([[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]).}}:
ב. ולהוסיף, אַז דער ענין איז אויך אונטערשטראָכן אין דער פרשת השבוע פון דעם שבת פון וועלכן עס ווערט געבענטשט ראש השנה – פ' נצבים{{הערה|שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה ([[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]]).}}:


"אתם{{הערה|ר"פ נצבים (כט, ט).}} נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם" גייט{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]].}} אויף אידן – די אַלע עשר מדרגות שבכלל ישראל (ווי אויסגערעכנט אין המשך הכתוב{{הערה|נצבים שם, ט־­י.}}) און אין יעדער אידן בפרט{{הערה|[[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת שם]].}} (כנגד די עשר ספירות, ווי זיי שטייען בגלוי אין יעדער איד{{הערה|בעשר כחות הנפש שלו (ראה [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת שם]]) שנשתלשלו מעשר ספירות ([[לקוטי אמרים פרק ג|תניא רפ"ג]]).}} אַלס נשמה בגוף) – ווי זיי שטייען אין דעם יום הדין פון ראש השנה{{הערה|מקומות שבהערה 2.}} ("היום"{{הערה|ראה פענח רזא ס"פ נצבים. [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת שם]]. [[היום יום כ"ה אלול|"היום יום" כ"ה אלול]]. וראה גם זהר שבהערה 2.}}), אַז הגם דאָס איז אַ יום הדין – שטייען זיי באופן פון "נצבים", "קיימים ועומדים, דהיינו שזוכים בדין"{{הערה|[[היום יום כ"ה אלול|"היום יום" שם]]. וראה ד"ה זה היום תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א סט, ב).}} – "והצילו העדה".
"אתם{{הערה|ר"פ נצבים (כט, ט).}} נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם" גייט{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת ר"פ נצבים]].}} אויף אידן – די אַלע עשר מדרגות שבכלל ישראל (ווי אויסגערעכנט אין המשך הכתוב{{הערה|נצבים שם, ט־­י.}}) און אין יעדער אידן בפרט{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת שם]].}} (כנגד די עשר ספירות, ווי זיי שטייען בגלוי אין יעדער איד{{הערה|בעשר כחות הנפש שלו (ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת שם]]) שנשתלשלו מעשר ספירות ([[לקוטי אמרים פרק ג|תניא רפ"ג]]).}} אַלס נשמה בגוף) – ווי זיי שטייען אין דעם יום הדין פון ראש השנה{{הערה|מקומות שבהערה 2.}} ("היום"{{הערה|ראה פענח רזא ס"פ נצבים. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת שם]]. [[היום יום כ"ה אלול|"היום יום" כ"ה אלול]]. וראה גם זהר שבהערה 2.}}), אַז הגם דאָס איז אַ יום הדין – שטייען זיי באופן פון "נצבים", "קיימים ועומדים, דהיינו שזוכים בדין"{{הערה|[[היום יום כ"ה אלול|"היום יום" שם]]. וראה ד"ה זה היום תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א סט, ב).}} – "והצילו העדה".


ויש לומר אַז דאָס איז אויך פאַרבונדן מיט דעם פירוש{{הערה|אוה"ת נצבים ע' א'רא. וראה אוה"ת ואתחנן ע' קפ.}} אין "נצבים" מלשון "נצב מלך"{{הערה|מלכים־­א כב, מח.}}, אַז יעדער איד שטייט (בראש השנה) ווי אַ מלך{{הערה|ולכן בכחו להכתיר הקב"ה למלך בר"ה, כי הוא "מתייחס אליו בערך מה" (אוה"ת ואתחנן שם).}}, אַ מלך אויף כל המציאות אַרום אים, ביז אַ מלך אויפן גאַנצן סדר השתלשלות – וואָרום יעדער איד, ווי ער איז – איז ער אַ מלך, איז ער מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה, וועלכער ווערט געקרוינט בראש השנה ("תמליכוני עליכם{{הערה|ר"ה טז, א. לד, ב.}}); וכפס"ד הנ"ל פון טור, אַז אידן ווייסן פאָראויס אַז זוכים בדין, וואָרום זיי זיינען אַ "גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו" (און דעריבער ווייסן זיי "אופי' של אלקי'"), און זיינען בדרגת מלך, און דעריבער באַקומען זיי – דורך דעם וואָס זיי זיינען מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה – אַלע המשכות והשפעות ווי עס קומט אַ מלך אָן קיין השתדלות מצדו. ואדרבה: אַ מלך טאָר גאָר ניט טאָן קיין מלאכה{{הערה|במכ"ש מזה ש"כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה" – קידושין ע, א. רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ה ה"ד. טושו"ע חו"מ ס"ח ס"ד.}}, בשעת איינער פון אנשי המלוכה קען עס פאַר אים טאָן, עאכו"כ ווען ס'איז "ברוב עם", וואָס "ברב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}}.
ויש לומר אַז דאָס איז אויך פאַרבונדן מיט דעם פירוש{{הערה|אוה"ת נצבים ע' א'רא. וראה אוה"ת ואתחנן ע' קפ.}} אין "נצבים" מלשון "נצב מלך"{{הערה|מלכים־­א כב, מח.}}, אַז יעדער איד שטייט (בראש השנה) ווי אַ מלך{{הערה|ולכן בכחו להכתיר הקב"ה למלך בר"ה, כי הוא "מתייחס אליו בערך מה" (אוה"ת ואתחנן שם).}}, אַ מלך אויף כל המציאות אַרום אים, ביז אַ מלך אויפן גאַנצן סדר השתלשלות – וואָרום יעדער איד, ווי ער איז – איז ער אַ מלך, איז ער מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה, וועלכער ווערט געקרוינט בראש השנה ("תמליכוני עליכם{{הערה|ר"ה טז, א. לד, ב.}}); וכפס"ד הנ"ל פון טור, אַז אידן ווייסן פאָראויס אַז זוכים בדין, וואָרום זיי זיינען אַ "גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו" (און דעריבער ווייסן זיי "אופי' של אלקי'"), און זיינען בדרגת מלך, און דעריבער באַקומען זיי – דורך דעם וואָס זיי זיינען מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה – אַלע המשכות והשפעות ווי עס קומט אַ מלך אָן קיין השתדלות מצדו. ואדרבה: אַ מלך טאָר גאָר ניט טאָן קיין מלאכה{{הערה|במכ"ש מזה ש"כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה" – קידושין ע, א. רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ה ה"ד. טושו"ע חו"מ ס"ח ס"ד.}}, בשעת איינער פון אנשי המלוכה קען עס פאַר אים טאָן, עאכו"כ ווען ס'איז "ברוב עם", וואָס "ברב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}}.
שורה 61: שורה 61:
ווען ערב ראש השנה איז ביום ראשון בשבוע, קומט אויס אַז ער איז צווישן צוויי ימי סגולה – צווישן יום השבת קודש און ראש השנה. וע"פ הידוע אַז אַלע ענינים אין קדושה זיינען בדיוק, איז מובן אַז דער טאָג פון ערב ר"ה האָט בכח צו מחבר זיין די צוויי קצוות פון שבת און ראש השנה: שבת איז "מיקדשא וקיימא"{{הערה|ביצה יז, א.}} מלמעלה, משא"כ ראש השנה ווערט נתקדש דורך אידן (ישראל דקדשינהו לזמנים{{הערה|ברכות מט, א.}}). און דורך דעם טאָג פון ערב ראש השנה בינתיים ווערט דער חיבור פון ביידע ענינים, אַז די קדושה פון שבת וואָס איז למעלה מכל העולמות (מיקדשא וקיימא מלמעלה) ווערט נמשך כמו שהיא אין ראש השנה; און אַזוי אויך לאידך גיסא, ווערט נתגלה ווי יעדער איד איז אַ "בעה"ב" (זייענדיק בדרגת מלך כנ"ל) אויף שבת און איז משפיע אין שבת, ביז – ווי יעדער איד ווערט בעה"ב אויף (ברענגען דעם) "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.
ווען ערב ראש השנה איז ביום ראשון בשבוע, קומט אויס אַז ער איז צווישן צוויי ימי סגולה – צווישן יום השבת קודש און ראש השנה. וע"פ הידוע אַז אַלע ענינים אין קדושה זיינען בדיוק, איז מובן אַז דער טאָג פון ערב ר"ה האָט בכח צו מחבר זיין די צוויי קצוות פון שבת און ראש השנה: שבת איז "מיקדשא וקיימא"{{הערה|ביצה יז, א.}} מלמעלה, משא"כ ראש השנה ווערט נתקדש דורך אידן (ישראל דקדשינהו לזמנים{{הערה|ברכות מט, א.}}). און דורך דעם טאָג פון ערב ראש השנה בינתיים ווערט דער חיבור פון ביידע ענינים, אַז די קדושה פון שבת וואָס איז למעלה מכל העולמות (מיקדשא וקיימא מלמעלה) ווערט נמשך כמו שהיא אין ראש השנה; און אַזוי אויך לאידך גיסא, ווערט נתגלה ווי יעדער איד איז אַ "בעה"ב" (זייענדיק בדרגת מלך כנ"ל) אויף שבת און איז משפיע אין שבת, ביז – ווי יעדער איד ווערט בעה"ב אויף (ברענגען דעם) "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.


ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג נאָכאַנאַנד{{הערה|ראה בארוכה השיחה דיום השבת – [[שיחת נצבים תנש"א - התוועדויות|ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א]].}}: (א) יום השבת קודש, פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, וועלכער ווערט אָנגערופן בתורה{{הערה|בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם וואָס הקב"ה הי' יחיד בעולמו{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה פון יום ראשון דמעשה בראשית חזר'ט זיך איבער בכל יום ראשון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כה, א. ובכ"מ.}}, ווי מ'זעט עס אין שירו של יום וואָס מ'זאָגט דעמולט "לה' הארץ ומלואה"{{הערה|[[תהלים פרק כד|תהלים כד, א]].}}. ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה{{הערה|תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, וואָס ביום זה נבראת מחלוקת{{הערה|ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (ווי מחלוקת שמאי והלל) וואָס "סופה להתקיים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה יז|אבות פ"ה מי"ז]].}}, סיי די מעלה פון שמאי (גבורה{{הערה|שם=:2|ראה זח"ג רמה, א. תניא [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. ועוד.}}) און סיי די מעלה פון הלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), דורך אַ כח נעלה משניהם וואָס איז זיי מחבר{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש שם ע' 17 ואילך. ע' 33 ואילך).}} – דער כח פון משה, ר"ת משה שמאי הלל, וואָס הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון.
ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג נאָכאַנאַנד{{הערה|ראה בארוכה השיחה דיום השבת – [[שיחת נצבים תנש"א - התוועדויות|ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א]].}}: (א) יום השבת קודש, פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, וועלכער ווערט אָנגערופן בתורה{{הערה|בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם וואָס הקב"ה הי' יחיד בעולמו{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה פון יום ראשון דמעשה בראשית חזר'ט זיך איבער בכל יום ראשון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כה, א. ובכ"מ.}}, ווי מ'זעט עס אין שירו של יום וואָס מ'זאָגט דעמולט "לה' הארץ ומלואה"{{הערה|[[תהלים פרק כד|תהלים כד, א]].}}. ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה{{הערה|תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, וואָס ביום זה נבראת מחלוקת{{הערה|ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (ווי מחלוקת שמאי והלל) וואָס "סופה להתקיים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה יז|אבות פ"ה מי"ז]].}}, סיי די מעלה פון שמאי (גבורה{{הערה|שם=:2|ראה זח"ג רמה, א. תניא [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. ועוד.}}) און סיי די מעלה פון הלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), דורך אַ כח נעלה משניהם וואָס איז זיי מחבר{{הערה|ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש שם ע' 17 ואילך. ע' 33 ואילך).}} – דער כח פון משה, ר"ת משה שמאי הלל, וואָס הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון.


וואָס דאָס איז נוסף אויף דער מעלה משולשת פון דער שנה חדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), און "תמימות" בשלימות פון "שבע שבתות תמימות", ווי גערעדט פריער{{הערה|[[ברכת ערב ראש השנה לאחרי התרת נדרים תשנ"ב - מוגה|לאחרי התרת נדרים]] (לעיל ס"ע 340 ואילך). וראה בארוכה – [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה]] (סה"ש שם ע' 12 ואילך).}}.
וואָס דאָס איז נוסף אויף דער מעלה משולשת פון דער שנה חדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), און "תמימות" בשלימות פון "שבע שבתות תמימות", ווי גערעדט פריער{{הערה|[[ברכת ערב ראש השנה לאחרי התרת נדרים תשנ"ב - מוגה|לאחרי התרת נדרים]] (לעיל ס"ע 340 ואילך). וראה בארוכה – [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה]] (סה"ש שם ע' 12 ואילך).}}.
שורה 79: שורה 79:
ועוד ועיקר – אַז דאָס ברענגט גלייך תכלית השלימות פון "בכל מכל כל" – די גאולה האמיתית והשלימה, ובפשטות ובגשמיות – בהתאם צו ברכת המזון פון אידן{{הערה|שהוא הברכה היחידה מן התורה (ברכות מח, ב. רמב"ם ריש הל' ברכות. סדר ברה"נ לאדה"ז בתחלתו). וגם להדיעות שברכת התורה היא מה"ת – אין זה קשור עם גשמיות העולם וארץ ישראל כ"כ כמו ברכת המזון ("ואכלת ושבעת גו'").}} (וואו מ'בעט "בכל מכל כל"): "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"{{הערה|עקב ח, י.}} – אַז מ'באַקומט ארץ ישראל בפשטות, ותיכף באופן של ירושה וכיבוש וחלוקת הארץ, און אַלע אידן געפינען זיך דאָרט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"{{הערה|לשון הכתוב – מלכים­־א ה, ה.}}, בגאולה האמיתית והשלימה,
ועוד ועיקר – אַז דאָס ברענגט גלייך תכלית השלימות פון "בכל מכל כל" – די גאולה האמיתית והשלימה, ובפשטות ובגשמיות – בהתאם צו ברכת המזון פון אידן{{הערה|שהוא הברכה היחידה מן התורה (ברכות מח, ב. רמב"ם ריש הל' ברכות. סדר ברה"נ לאדה"ז בתחלתו). וגם להדיעות שברכת התורה היא מה"ת – אין זה קשור עם גשמיות העולם וארץ ישראל כ"כ כמו ברכת המזון ("ואכלת ושבעת גו'").}} (וואו מ'בעט "בכל מכל כל"): "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"{{הערה|עקב ח, י.}} – אַז מ'באַקומט ארץ ישראל בפשטות, ותיכף באופן של ירושה וכיבוש וחלוקת הארץ, און אַלע אידן געפינען זיך דאָרט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"{{הערה|לשון הכתוב – מלכים­־א ה, ה.}}, בגאולה האמיתית והשלימה,


ובאופן אַז דאָס פועל'ט אויך אויפן עבר, אַז אע"פ וואָס ברגע זה ממש איז משיח עדיין לא בא, איז בשעת ער וועט קומען ברגע לאחרי זה – וועט ער איבערמאַכן (דורך אַריינשטעלן דעם אל"ף פון אלופו של עולם{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לג, ג. ובכ"מ. וראה סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 504 ואילך. ע' 520 ואילך.}}) אויך די רגעים שלפני זה (פון "גולה") אַז זיי זאָלן זיין אַ חלק פון גאולה.
ובאופן אַז דאָס פועל'ט אויך אויפן עבר, אַז אע"פ וואָס ברגע זה ממש איז משיח עדיין לא בא, איז בשעת ער וועט קומען ברגע לאחרי זה – וועט ער איבערמאַכן (דורך אַריינשטעלן דעם אל"ף פון אלופו של עולם{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לג, ג. ובכ"מ. וראה סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 504 ואילך. ע' 520 ואילך.}}) אויך די רגעים שלפני זה (פון "גולה") אַז זיי זאָלן זיין אַ חלק פון גאולה.


י. ולסיכום:
י. ולסיכום:


שטייענדיק אין דעם יום סגולה פון ערב ראש השנה ה'תשנ"ב, הי' תהא שנת נפלאות בכל – וואָס ער איז אויך דער יום הולדת פון דעם צמח­־צדק – ובסיום וחותם פון חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי"{{הערה|שה"ש ו, ג. וראה אבודרהם סדר ר"ה ופירושה פ"א. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד (קטו, ב). פע"ח שער ר"ה פ"א. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו). של"ה במסכת ר"ה שלו (ריג, א). [[לקוטי תורה/ראה|לקו"ת ראה]] (לב, א). ועוד.}}, מיט די אַלע פינף ראשי תיבות פון אלול כנגד די ג' קוים ועמודים פון תורה עבודה וגמילות חסדים, און תשובה וגאולה{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך, וש"נ.}} – איז אַ זיכערע זאַך אַז שטייענדיק אין אַ מצב פון "ודודי לי" בענטשט דער אויבערשטער יעדער איד און אַלע אידן נאָך אין חודש אלול מיט "בכל מכל כל", "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"{{הערה|ברכה השלישית דברהמ"ז.}}, סיי ברוחניות און סיי בגשמיות, און סיי שניהם יחד, ביז אין אַן אופן אַז זיי ווערן איין זאַך.
שטייענדיק אין דעם יום סגולה פון ערב ראש השנה ה'תשנ"ב, הי' תהא שנת נפלאות בכל – וואָס ער איז אויך דער יום הולדת פון דעם צמח­־צדק – ובסיום וחותם פון חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי"{{הערה|שה"ש ו, ג. וראה אבודרהם סדר ר"ה ופירושה פ"א. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד (קטו, ב). פע"ח שער ר"ה פ"א. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו). של"ה במסכת ר"ה שלו (ריג, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ראה|לקו"ת ראה]] (לב, א). ועוד.}}, מיט די אַלע פינף ראשי תיבות פון אלול כנגד די ג' קוים ועמודים פון תורה עבודה וגמילות חסדים, און תשובה וגאולה{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך, וש"נ.}} – איז אַ זיכערע זאַך אַז שטייענדיק אין אַ מצב פון "ודודי לי" בענטשט דער אויבערשטער יעדער איד און אַלע אידן נאָך אין חודש אלול מיט "בכל מכל כל", "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"{{הערה|ברכה השלישית דברהמ"ז.}}, סיי ברוחניות און סיי בגשמיות, און סיי שניהם יחד, ביז אין אַן אופן אַז זיי ווערן איין זאַך.


וע"פ פס"ד הטור הנ"ל אַז שוין בערב ראש השנה זיינען אידן "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" – איז מובן אַז נאָך בערב ראש השנה באַקומט מען שוין די התחלה פון אַלע המשכות והשפעות ואורות, ועאכו"כ – אַלע כחות, סיי ברוחניות סיי בגשמיות.
וע"פ פס"ד הטור הנ"ל אַז שוין בערב ראש השנה זיינען אידן "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" – איז מובן אַז נאָך בערב ראש השנה באַקומט מען שוין די התחלה פון אַלע המשכות והשפעות ואורות, ועאכו"כ – אַלע כחות, סיי ברוחניות סיי בגשמיות.

תפריט ניווט