2,086
עריכות
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ז. ויש לקשר זה מיט דעם ענין פון "וילך משה" (די הליכה פון גלות אין גאולה כנ"ל ס"ד) – ע"פ המדובר לאחרונה{{הערה|[[שיחת שבת פרשת במדבר ויום ב' דחג השבועות תנש"א|שיחת ש"פ במדבר ויום ב' דחגה"ש תנש"א]] (סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 562). ועוד.}} די ראשי־תיבות [וואָס איז נוגע במיוחד צו חסידי חב"ד, און דורך זיי – צו כלל ישראל בכל הדורות] פון "מיד" – "מיד הן נגאלין"{{הערה|ל' הרמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד (מלכא משיחא): | ז. ויש לקשר זה מיט דעם ענין פון "וילך משה" (די הליכה פון גלות אין גאולה כנ"ל ס"ד) – ע"פ המדובר לאחרונה{{הערה|[[שיחת שבת פרשת במדבר ויום ב' דחג השבועות תנש"א|שיחת ש"פ במדבר ויום ב' דחגה"ש תנש"א]] (סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 562). ועוד.}} די ראשי־תיבות [וואָס איז נוגע במיוחד צו חסידי חב"ד, און דורך זיי – צו כלל ישראל בכל הדורות] פון "מיד" – "מיד הן נגאלין"{{הערה|ל' הרמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד (מלכא משיחא): | ||
די אַלע דריי (משה, ישראל הבעש"ט און דוד מלכא משיחא) זיינען פאַרבונדן מיט "מיד הן נגאלין": משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור/משפטים|תו"א ר"פ משפטים]]. ועוד.}}. ישראל הבעש"ט – ווי משיח האָט אים געענטפערט אויף זיין שאלה "אימתי אתי מר" – "כשיפוצו מעינותיך (פון בעש"ט) חוצה"{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.}}. און דוד מלכא משיחא – וואָס דורך אים קומט די גאולה האמיתית והשלימה בפועל. | די אַלע דריי (משה, ישראל הבעש"ט און דוד מלכא משיחא) זיינען פאַרבונדן מיט "מיד הן נגאלין": משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א ר"פ משפטים]]. ועוד.}}. ישראל הבעש"ט – ווי משיח האָט אים געענטפערט אויף זיין שאלה "אימתי אתי מר" – "כשיפוצו מעינותיך (פון בעש"ט) חוצה"{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.}}. און דוד מלכא משיחא – וואָס דורך אים קומט די גאולה האמיתית והשלימה בפועל. | ||
און אין דעם וואָרט "מיד" שטייען אַלע דריי צוזאַמען אין אַן איין און איינציקן וואָרט, און אַ וואָרט וואָס פירושו איז "מיד" (גלייך), אין איין און איינציקער רגע – באַווייזט דאָס אַז אַלע דריי זיינען אַן איין און איינציקע נקודה: די נקודה פון '''גאולה מיד'''. | און אין דעם וואָרט "מיד" שטייען אַלע דריי צוזאַמען אין אַן איין און איינציקן וואָרט, און אַ וואָרט וואָס פירושו איז "מיד" (גלייך), אין איין און איינציקער רגע – באַווייזט דאָס אַז אַלע דריי זיינען אַן איין און איינציקע נקודה: די נקודה פון '''גאולה מיד'''. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
ובשרש הענינים: "כל" גייט אויף די ה' ספירות (וואָס זיינען כולל אַלע ספירות) פון חסד ביז הוד, ווי זיי שטייען בשלימות (כל א' כלול מעשר) – איז דאָס בגימטריא כל (חמשים). און "בכל מכל כל" איז ווי די שלימות פון "כל" (גאולה) ווערט נמשך אין אַלע ג' קוים (כנגד די ג' אבות), וועלכע זיינען כולל אַלע פרטים. | ובשרש הענינים: "כל" גייט אויף די ה' ספירות (וואָס זיינען כולל אַלע ספירות) פון חסד ביז הוד, ווי זיי שטייען בשלימות (כל א' כלול מעשר) – איז דאָס בגימטריא כל (חמשים). און "בכל מכל כל" איז ווי די שלימות פון "כל" (גאולה) ווערט נמשך אין אַלע ג' קוים (כנגד די ג' אבות), וועלכע זיינען כולל אַלע פרטים. | ||
וויבאַלד אַז יעדער איד – אנשים נשים וטף – איז אַ יורש פון אַלע און יעדערן פון די ג' אבות, און יעדער איד האָט אין זיך אַלע דריי אבות{{הערה|ראה [[תורה אור/וארא|תו"א ר"פ וארא]]. ועוד.}}, איז פאַרשטאַנדיק אַז יעדער איד באַקומט בפשטות "בכל מכל כל", ווי יעדערער זאָגט אין סיום פון ברכת המזון: "כמו שברך את אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל כן יברך אותנו כולנו יחד בברכה שלימה", | וויבאַלד אַז יעדער איד – אנשים נשים וטף – איז אַ יורש פון אַלע און יעדערן פון די ג' אבות, און יעדער איד האָט אין זיך אַלע דריי אבות{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/וארא|תו"א ר"פ וארא]]. ועוד.}}, איז פאַרשטאַנדיק אַז יעדער איד באַקומט בפשטות "בכל מכל כל", ווי יעדערער זאָגט אין סיום פון ברכת המזון: "כמו שברך את אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל כן יברך אותנו כולנו יחד בברכה שלימה", | ||
ובפשטות – אַז יעדער איד באַקומט "בכל מכל כל" ברוחניות, און "בכל מכל כל" בגשמיות, מיט אַלע פירושים שבדבר, אָנהויבנדיק פון דעם פירוש העיקרי – אַז נאָך אין די לעצטע רגעים פון גלות זאָל יעדער איד האָבן "בכל מכל כל", אַז אַלע זיינע ענינים זאָלן זיין באופן הכי טוב והכי מושלם ("לא חסרו שום טובה"{{הערה|פרש"י ב"ב שם.}}), | ובפשטות – אַז יעדער איד באַקומט "בכל מכל כל" ברוחניות, און "בכל מכל כל" בגשמיות, מיט אַלע פירושים שבדבר, אָנהויבנדיק פון דעם פירוש העיקרי – אַז נאָך אין די לעצטע רגעים פון גלות זאָל יעדער איד האָבן "בכל מכל כל", אַז אַלע זיינע ענינים זאָלן זיין באופן הכי טוב והכי מושלם ("לא חסרו שום טובה"{{הערה|פרש"י ב"ב שם.}}), | ||