דבר מלכות/שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף

דבר מלכות/שמיני (הצגת מקור)

גרסה מ־13:43, 16 בספטמבר 2025

נוספו 115 בתים , 16 ספטמבר

מ

החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"

חזותיקוד ויקי

ש. א. בוט

בוטים, מפעילי מערכת

2,086

עריכות

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי' בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל "ביום השמיני" – "(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם"<ref name=":1" />, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם ("לי"), במשכן הגשמי, ב"מעשה ידיכם". ומהמשכן ה"ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. וראה גם רש"י כת"י מנחות פו, ב.}}).
-וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).
+וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).
 ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך".
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ח. ובפרטיות יותר – יש לומר שענין זה (החיבור דבל"ג וגבול) מרומז גם בשמו של '''משה''' [התיבה הראשונה שבמשנה וכל המסכתא: "'''משה''' קיבל תורה כו'"]:
-משה הוא ר"ת "משה שמאי הלל"{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן עד.}}, כנגד ג' הקוים, קו הימין (חסד), קו השמאל (גבורה) וקו האמצעי (תפארת): שמאי והלל הם כנגד ב' הקוים דשמאל וימין שבתורה ("מימינו אש דת למו"{{הערה|[[דברים פרק לג|ברכה לג, ב]]. וראה [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק ס"י]]. [[אגרת הקודש סימן יג|סי"ג]].}}), שלכן בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים, "אלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלים ואלו מכשירין"{{הערה|משנה יבמות יג, ריש ע"ב.}} כידוע{{הערה|ראה זח"ג (רע"מ) רמה, א. [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. [[לקוטי תורה/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"א ואילך. שה"ש מח, ב ואילך. ובכ"מ.}}; ומשה הוא כנגד קו האמצעי, שכולל ומחבר את שני הקוים{{הערה|אוה"ת קרח ס"ע תשיז.}}.
+משה הוא ר"ת "משה שמאי הלל"{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן עד.}}, כנגד ג' הקוים, קו הימין (חסד), קו השמאל (גבורה) וקו האמצעי (תפארת): שמאי והלל הם כנגד ב' הקוים דשמאל וימין שבתורה ("מימינו אש דת למו"{{הערה|[[דברים פרק לג|ברכה לג, ב]]. וראה [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק ס"י]]. [[אגרת הקודש סימן יג|סי"ג]].}}), שלכן בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים, "אלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלים ואלו מכשירין"{{הערה|משנה יבמות יג, ריש ע"ב.}} כידוע{{הערה|ראה זח"ג (רע"מ) רמה, א. [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"א ואילך. שה"ש מח, ב ואילך. ובכ"מ.}}; ומשה הוא כנגד קו האמצעי, שכולל ומחבר את שני הקוים{{הערה|אוה"ת קרח ס"ע תשיז.}}.
 השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד ערך אוא"ס (ד) ס"ג. וש"נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, "מימינו אש '''דת''' למו"]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב"משה" באה קודם המ' – ר"ת משה (קו האמצעי) ואח"כ ש"ה, ר"ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז"ל שהלל ענותן הי' לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}).
-והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|[[שמות פרק ב|שמות ב, י]].}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, ד]]. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה/ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.
+והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|[[שמות פרק ב|שמות ב, י]].}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, ד]]. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.
 ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא "מן המים", ע"ד המדובר לעיל שדוקא ע"י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל"ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל"ג.
@@ שורה 108: / שורה 108: @@
 ובפרטיות – זהו הסיום ד"שני שבועות לעומר" (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ"מ (ראה שער היחוד פמ"ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו', וכן בנדו"ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, "והי' ה' למלך על כל הארץ גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "והיתה לה' המלוכה"{{הערה|עובדי' בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית' באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור/נח|תו"א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו"א מג"א קיז, ג. אוה"ת לך לך פו, ב.}}, ע"ד הענין ד"מחי' המתים" שבא מבחי' "אתה גבור"<sup>[95*]</sup> (בברכה שני' דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע' קיא.}}).
-זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}.
+זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}.
-עד שזה מתגלה אפילו בגבורה בפשטות, בהעלם והסתר דעולם בכלל, ודגלות במיוחד – כפי שנמשך מבחי' ישת חושך סתרו. עד שמתגלית המלכות (גאולה) שבגבורה – הגילוי דקץ הגאולה (ולבא לפומא לא גליא{{הערה|זו"ח בראשית ח, א. מדרש תהלים ט, ב. וראה גם סנהדרין צט, א. – וראה סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 397.}}, שלמעלה מגדר גילוי), וכידוע שע"י הכנסת האל"ף דאלופו של עולם בגלות (גולה) – ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|שם=:4|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} שבזה "תלוי'"<ref name=":4" /> הגאולה – נעשה מגלות גופא – '''גאולה'''{{הערה|ראה ויק"ר ספל"ב. [[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. ועוד.}}. ואדרבה – כיון שזה בא ע"י ההעלם והסתר דגלות, הרי גילוי הגאולה האמיתית והשלימה הוא באופן דתגבורת החיות, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, "ה' ימלוך לעולם ועד".
+עד שזה מתגלה אפילו בגבורה בפשטות, בהעלם והסתר דעולם בכלל, ודגלות במיוחד – כפי שנמשך מבחי' ישת חושך סתרו. עד שמתגלית המלכות (גאולה) שבגבורה – הגילוי דקץ הגאולה (ולבא לפומא לא גליא{{הערה|זו"ח בראשית ח, א. מדרש תהלים ט, ב. וראה גם סנהדרין צט, א. – וראה סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 397.}}, שלמעלה מגדר גילוי), וכידוע שע"י הכנסת האל"ף דאלופו של עולם בגלות (גולה) – ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|שם=:4|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} שבזה "תלוי'"<ref name=":4" /> הגאולה – נעשה מגלות גופא – '''גאולה'''{{הערה|ראה ויק"ר ספל"ב. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. ועוד.}}. ואדרבה – כיון שזה בא ע"י ההעלם והסתר דגלות, הרי גילוי הגאולה האמיתית והשלימה הוא באופן דתגבורת החיות, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, "ה' ימלוך לעולם ועד".
 י. עפ"ז יש לומר השייכות דשבת זו עם "מחר חודש" – שבקביעות כזו, כאשר "שמיני שמונה שמינה", והספירה בשבת זו היא הסיום דמלכות שבגבורה (לאחרי שהספירה התחילה "ממחרת השבת" כפשוטו, תמימות שבתמימות ע"ד "שמיני שמונה") – חלה שבת זו להיות תמיד בערב ראש חודש אייר: