2,086
עריכות
דבר מלכות/שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון). | וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון). | ||
ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך". | ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך". | ||
ה. עפ"ז יובן העילוי ד"שמיני שמונה" (קריאת שמיני שמונה פעמים), שאז ה"ז "שמינה": | ה. עפ"ז יובן העילוי ד"שמיני שמונה" (קריאת שמיני שמונה פעמים), שאז ה"ז "שמינה": | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
החילוק בין "שמיני" ו"שמונה" הוא: "'''שמיני'''" הוא מספר סידורי, שבא אמנם לאחר שבעה שקדמו לו, אבל זוהי מציאות נפרדת – שמינית, שהיא מובדלת בערך מהשבעה שקדמו לו, "שמיני" הוא לא ענין לעצמו לגמרי, אלא יש לו שייכות (ובא בהמשך) לשבעה (ויתירה מזו: שמיני שייך דוקא לאח"ז שישנם קודם לכן שבעה); אבל לאחר שבא בגילוי הענין (היום) השמיני, ה"ז (גם) מציאות נפרדת, שנבדלת מהשבעה. [וכפי שהוא בנדו"ד – "ויהי ביום השמיני", יום השמיני למילואים, שבא לאחרי שבעת ימי המילואים, אבל זהו יום נפרד, שמיני, שמובדל ונעלה מהימים הקודמים – היום השמיני הוא היום שבו הי' חידוש הכי עיקרי – השראת השכינה במשכן]. | החילוק בין "שמיני" ו"שמונה" הוא: "'''שמיני'''" הוא מספר סידורי, שבא אמנם לאחר שבעה שקדמו לו, אבל זוהי מציאות נפרדת – שמינית, שהיא מובדלת בערך מהשבעה שקדמו לו, "שמיני" הוא לא ענין לעצמו לגמרי, אלא יש לו שייכות (ובא בהמשך) לשבעה (ויתירה מזו: שמיני שייך דוקא לאח"ז שישנם קודם לכן שבעה); אבל לאחר שבא בגילוי הענין (היום) השמיני, ה"ז (גם) מציאות נפרדת, שנבדלת מהשבעה. [וכפי שהוא בנדו"ד – "ויהי ביום השמיני", יום השמיני למילואים, שבא לאחרי שבעת ימי המילואים, אבל זהו יום נפרד, שמיני, שמובדל ונעלה מהימים הקודמים – היום השמיני הוא היום שבו הי' חידוש הכי עיקרי – השראת השכינה במשכן]. | ||
"'''שמונה'''" – הוא מספר הכולל, כולל את כל השמונה יחדיו, גם את השבעה שקדמו לו{{הערה|ע"ד האופן דספירת העומר שהספירה היא לא במספר סידורי (יום שני, יום שלישי וכו'), אלא במספר הכולל (גם הימים שלפניו) – "היום שני ימים", "שלשה ימים" וכו'. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לד, ב. סהמ"צ להצ"צ כח, א.}}. שמונה פירושו שכל השמונה נמצאים יחד. ואדרבה: יום זה מעלה את כולם ל(דרגא ד)שמונה, שכל הענינים (גם השבעה הראשונים) הם '''חלק''' מ"שמונה". | "'''שמונה'''" – הוא מספר הכולל, כולל את כל השמונה יחדיו, גם את השבעה שקדמו לו{{הערה|ע"ד האופן דספירת העומר שהספירה היא לא במספר סידורי (יום שני, יום שלישי וכו'), אלא במספר הכולל (גם הימים שלפניו) – "היום שני ימים", "שלשה ימים" וכו'. וראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לד, ב. סהמ"צ להצ"צ כח, א.}}. שמונה פירושו שכל השמונה נמצאים יחד. ואדרבה: יום זה מעלה את כולם ל(דרגא ד)שמונה, שכל הענינים (גם השבעה הראשונים) הם '''חלק''' מ"שמונה". | ||
ועפ"ז יש לומר ש"שמיני" ו"שמונה" ביחד מרמזים גם על הכח לחבר את שני הענינים הנ"ל בגילוי אלקות במשכן – בלי גבול וגבול: בכדי שיהי' החיבור דגבול ובלי גבול (עולם ולמעלה מעולם), צריכים להיות בבלי גבול (דרגא השמינית) עצמו שני הענינים. וזהו החילוק בין "שמיני" ו"שמונה": "שמיני" הוא (בעיקר) הענין דבלי גבול{{הערה|אלא שב"שמיני" גופא נכללת גם השייכות לגבול, כי שמיני בא בהמשך להענינים של שביעי.}}, ו"שמונה" הוא כפי שבלי גבול כולל בעצמו את ה(מעלה ד)גבול (שבעה). "שמיני" קאי בעיקר על הגילוי שלמעלה מהשתלשלות (שומר את ההיקף), ו"שמונה" מדגיש איך שהגילוי (שלמעלה מהשתלשלות) כולל ונמשך גם בשבעת ימי הבנין דסדר השתלשלות, בכל פרט ופרט – א', ב', ג', ד', ה', ו', ז' ואח"כ ח' – כפי שכולם מתעלים ונעשים "שמונה". | ועפ"ז יש לומר ש"שמיני" ו"שמונה" ביחד מרמזים גם על הכח לחבר את שני הענינים הנ"ל בגילוי אלקות במשכן – בלי גבול וגבול: בכדי שיהי' החיבור דגבול ובלי גבול (עולם ולמעלה מעולם), צריכים להיות בבלי גבול (דרגא השמינית) עצמו שני הענינים. וזהו החילוק בין "שמיני" ו"שמונה": "שמיני" הוא (בעיקר) הענין דבלי גבול{{הערה|אלא שב"שמיני" גופא נכללת גם השייכות לגבול, כי שמיני בא בהמשך להענינים של שביעי.}}, ו"שמונה" הוא כפי שבלי גבול כולל בעצמו את ה(מעלה ד)גבול (שבעה). "שמיני" קאי בעיקר על הגילוי שלמעלה מהשתלשלות (שומר את ההיקף), ו"שמונה" מדגיש איך שהגילוי (שלמעלה מהשתלשלות) כולל ונמשך גם בשבעת ימי הבנין דסדר השתלשלות, בכל פרט ופרט – א', ב', ג', ד', ה', ו', ז' ואח"כ ח' – כפי שכולם מתעלים ונעשים "שמונה". | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
בסיום "שני שבועות לעומר" הוא סיום (העבודה ב)שני הקוים דחסד וגבורה (בשבוע הראשון – חסד שבחסד עד מלכות שבחסד, ובשבוע השני – חסד שבגבורה עד מלכות שבגבורה), ז.א. שישנה השלימות דשני הענינים, חסד וגבורה – אשר לשני קוים אלו ("מימינים ומשמאילים"{{הערה|לשון הכתוב – [[דברי הימים א פרק יב|דה"א יב, ב]].}}) מתחלקים בכללות{{הערה|אף שבפרטיות נחלקים לג' קוים (כנ"ל בפנים). ובפרטיות עוד יותר – לד', ה', עשרה, וכיו"ב.}} כל הענינים{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד שבהערה 74 ס"ז. וש"נ.}}, החל מתורה (מימינו אש גו'), "אלו אוסרים ואלו מתירין כו'" (כנ"ל בנוגע להלל ושמאי), וממנה משתלשל בעולם, ובשרשו למעלה – קו הבלי גבול וקו ההעלם והגבול (כנ"ל). | בסיום "שני שבועות לעומר" הוא סיום (העבודה ב)שני הקוים דחסד וגבורה (בשבוע הראשון – חסד שבחסד עד מלכות שבחסד, ובשבוע השני – חסד שבגבורה עד מלכות שבגבורה), ז.א. שישנה השלימות דשני הענינים, חסד וגבורה – אשר לשני קוים אלו ("מימינים ומשמאילים"{{הערה|לשון הכתוב – [[דברי הימים א פרק יב|דה"א יב, ב]].}}) מתחלקים בכללות{{הערה|אף שבפרטיות נחלקים לג' קוים (כנ"ל בפנים). ובפרטיות עוד יותר – לד', ה', עשרה, וכיו"ב.}} כל הענינים{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד שבהערה 74 ס"ז. וש"נ.}}, החל מתורה (מימינו אש גו'), "אלו אוסרים ואלו מתירין כו'" (כנ"ל בנוגע להלל ושמאי), וממנה משתלשל בעולם, ובשרשו למעלה – קו הבלי גבול וקו ההעלם והגבול (כנ"ל). | ||
ובפרטיות – זהו הסיום ד"שני שבועות לעומר" (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ"מ (ראה שער היחוד פמ"ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו', וכן בנדו"ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, "והי' ה' למלך על כל הארץ גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "והיתה לה' המלוכה"{{הערה|עובדי' בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית' באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור/נח|תו"א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו"א מג"א קיז, ג. אוה"ת לך לך פו, ב.}}, ע"ד הענין ד"מחי' המתים" שבא מבחי' "אתה גבור"<sup>[95*]</sup> (בברכה שני' דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע' קיא.}}). | ובפרטיות – זהו הסיום ד"שני שבועות לעומר" (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ"מ (ראה שער היחוד פמ"ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו', וכן בנדו"ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, "והי' ה' למלך על כל הארץ גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "והיתה לה' המלוכה"{{הערה|עובדי' בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית' באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/נח|תו"א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו"א מג"א קיז, ג. אוה"ת לך לך פו, ב.}}, ע"ד הענין ד"מחי' המתים" שבא מבחי' "אתה גבור"<sup>[95*]</sup> (בברכה שני' דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע' קיא.}}). | ||
זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}. | זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}. | ||