11,477
עריכות
שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ב מהדורא בתרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ב מהדורא בתרא (הצגת מקור)
גרסה מ־12:40, 30 בספטמבר 2025
, 30 ספטמבראין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים ב לשם שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ב מהדורא בתרא בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שולחן ערוך אדמו"ר הזקן | {{שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים}} | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
{{מרכז|'''{{גדול|ב}} דין לבישת בגדים ובו ו' סעיפים:'''}} | |||
=== סעיף א === | |||
מידת {{הערה|עירובין ק ע"ב ברכות ס"ב ע"ב}} הצניעות שיבח הכתוב במקומות רבות {{הערה|(ע' סמ"ק שמנאן במנין המצות וצ"ע)}} וחכמים ציוו בה לכל אדם להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות אפי' שלא בפני הבריות אלא בינו לבין עצמו כמו שית' בהלכות צניעות {{הערה|טור סימן ב}} ואפי' כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה אשר מכה"כ וכחשכה כאורה לפניו ית' {{הערה|שבת קיח ב}} ולכן לא יגלה את בשרו ואפי' מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם ואפי' כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין ואפי' כשנכנס לבה"כ לעשות צרכיו שצריך לגלות בשרו לא יגלה רק כמה שצריך לבד ולא יותר על הצורך אפילו מעט כמו שיתבאר: | |||
=== סעיף ב === | |||
וכן {{הערה|טור סי' רלט}} כשפושט מלבושיו וחלוקו לישן על מיטתו ערום יזהר לכסות בשרו מעט מעט בסדין תחת חלוקו בטרם יפשיטנו ממקום זה בבשרו בעניין שכשיפשטנו ממקום זה יהיה מקום זה כבר מכוסה בסדין ולא יהיה מגולה אפי' מעט מבשרו שלא לצורך אפי' רגע א' (וכן מי שאינו ישן ערום רק שפושט האנפילאות מעל רגליו יכסה רגליו תחילה בסדין ויפשיטן תחת הסדין) וכן כשיקום משנתו ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב בעניין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך (וכן באנפילאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו שאין הולכין יחף לעולם אפי' בקיץ) וכן יזהר כשמחליף חלוקו (או אנפילאותיו) באמצע היום או הלילה אא"כ הוא בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים וא"א בע"א ואין בזה משום פריצות וכן כשרוחץ בנהר {{הערה|פ"מ בא"א סי' ב ס"ק ד}} רק שיש לו לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר בכדי שלא לילך בגילוי הגוף שלא לצורך {{הערה|שבת עא א}} ואפי' ערותו א"צ לכסות בירידתו לנהר ולא עוד אלא שהמכסה נראה שהוא בוש בדבר וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו אך בעלייתו שפניו כלפי העם ישחה או ישים ידו כנגד ערותו לכסותה ובלבד שלא יגע בה כמו שיתבאר וכן כשרוחץ במרחץ עם בני אדם ואם אפשר לו לכסותה מעיניהם בבגד מה טוב: | |||
=== סעיף ג === | |||
טוב ליזהר {{הערה|שבת קיד א}} לדקדק בחלוקו וכיוצא בו ללבשו כדרכו שלא יהפך הפנימי לחוץ וייראו התפירות המגונות ואמרי החלוק ויתגנה בעיני הבריות {{הערה|ט"ז סימן ב סק"ב}} ואם לא נזהר והפך אם ת"ח הוא צריך לפושטו ולחזור ללבשו כדרכו שלא יהיה בכלל משניאי ח"ו {{הערה|האר"י ז"ל}} וע"פ הקבלה יש ליזהר מללבוש ב' מלבושים יחד מפני שקשה לשכחה: | |||
==סעיף | === סעיף ד === | ||
לעולם {{הערה|שבת סא א}} יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לעניין עבודה ובהן יד ובהן רגל במלואים ובמצורע וכן בחליצה לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילה וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה {{הערה|רש"י שם}} שזהו כבודה של ימין ומנעלים שיש בהם קשירה ינעול של ימין ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו ואח"כ יקשור של ימין מפני שלקשירה יש לחלוק כבוד לשמאל שהיא חשובה בתורה לענין קשירת תפילין {{הערה|תוס' שם ד"ה וסיים}} אך מנעלים שאין בהם קשירה ינעול של ימין תחלה וכן {{הערה|מ"א סי' ב סק"ג}} כשלובש חלוקו ושאר מלבושיו ילבוש יד ימין תחילה וכן במכנסיים ואנפילאות רגל ימין תחילה ואם יש בהם קשירה יקשור של שמאל תחלה וכן כשרוחץ או סך ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה וכן {{הערה|גמרא שם סא א}} כשרוחץ כל גופו במרחץ ירחוץ ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל האיברים: | |||
==סעיף | === סעיף ה === | ||
ויקום וילך בכפיפת הראש מעט {{הערה|[[משנה תורה/הלכות דעות#הלכה ח|רמב"ם פ"ה מהל' דעות הלכה ח]]}} ולא בקומה זקופה וגרון נטוי כענין שנאמר{{הערה|([[ישעיה פרק ג|ישעיה ג ט]])}} ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים ואפילו פחות מד"א אסור {{הערה|קדושין לא א ברכות מג ב}} וכל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה שנא' {{הערה|([[ישעיה פרק ו|ישעיה ו ג]])}} מלא כל הארץ כבודו ושיעור הזקיפה {{הערה|רש"י במס' שבת ס"ב ב'}} כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו {{הערה|[[משנה תורה/הלכות דעות#הלכה ח|רמב"ם פ"ה מה' דעות ה"ח]]}} ומ"מ לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאי אלא {{הערה|הרר"י בס' היראה}} במידה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו (בלי שיזקיף עיניו למעלה יותר מדאי): | |||
==סעיף | === סעיף ו === | ||
ומדת {{הערה|קדושין לא א ובשבת קיח ב}} חסידות שלא לילך ד"א בגילוי הראש גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש מפני החום בימים ההם ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפי' לישב בגילוי הראש משום צניעות שהרי זה {{הערה|[[משנה תורה/הלכות דעות#הלכה ו|רמב"ם שם הלכה ו]] ובמו"נ ח"ג פנ"ב}} כמגלה בשרו המכוסה וגם הקטנים נכון לכסות ראשם וכל שכן במדינות אלו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות {{הערה|ט"ז סי' ח סק"ג}} אם כן ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו אך אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להכיר רק שלא יזכיר שם שמים כמו שיתבאר ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן צא|סימן צא]]: | |||
{{הערות שוליים}} | |||
}} | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים]] | |||