2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
ויש לומר שהטעם על זה, כי אצל שלמה הי' שלימות '''החכמה''' – "ויחכם מכל האדם"{{הערה|[[מלכים א פרק ה|מ"א ה, יא]].}}, ז.א. שנוסף לעצם ענין המלכות היתה אצלו גם שלימות בחכמה{{הערה|ראה ספר המצות להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ב, שדוקא במלך דוד הי' המשכת בחי' חכמה במדת והנהגת המלכות שלו (ובהמשך הענין מבאר, שדוד קיבל מאדם חכמה עילאה (עצמיות החכמה שלא נוגע למדות), ומיוסף קיבל חכמה תתאה (להנהיג המלוכה בפועל), משא"כ בכל המלכים שלאחריו (כולל שלמה, שעליו נאמר ויחכם מכל האדם) לא הי' הארת החכמה מאיר בהם לענין הנהגת מלכותם (כ"א רק בניצוץ הפרטי שלהם להבין ולהשכיל בתורת ה' ובכל אשר בעולם). וצע"ג איך ליישב זה עם המבואר בפנים (המצב דלע"ל).}}. ועוד יותר: "ותרב חכמת שלמה . . מכל חכמת מצרים"{{הערה|[[מלכים א פרק ה|מ"א ה, י]].}} – היתרון של האל"ף (אאלפך חכמה) שמתגלה ע"י "גולה" (חכמת מצרים), | ויש לומר שהטעם על זה, כי אצל שלמה הי' שלימות '''החכמה''' – "ויחכם מכל האדם"{{הערה|[[מלכים א פרק ה|מ"א ה, יא]].}}, ז.א. שנוסף לעצם ענין המלכות היתה אצלו גם שלימות בחכמה{{הערה|ראה ספר המצות להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ב, שדוקא במלך דוד הי' המשכת בחי' חכמה במדת והנהגת המלכות שלו (ובהמשך הענין מבאר, שדוד קיבל מאדם חכמה עילאה (עצמיות החכמה שלא נוגע למדות), ומיוסף קיבל חכמה תתאה (להנהיג המלוכה בפועל), משא"כ בכל המלכים שלאחריו (כולל שלמה, שעליו נאמר ויחכם מכל האדם) לא הי' הארת החכמה מאיר בהם לענין הנהגת מלכותם (כ"א רק בניצוץ הפרטי שלהם להבין ולהשכיל בתורת ה' ובכל אשר בעולם). וצע"ג איך ליישב זה עם המבואר בפנים (המצב דלע"ל).}}. ועוד יותר: "ותרב חכמת שלמה . . מכל חכמת מצרים"{{הערה|[[מלכים א פרק ה|מ"א ה, י]].}} – היתרון של האל"ף (אאלפך חכמה) שמתגלה ע"י "גולה" (חכמת מצרים), | ||
ובכח זה "כל חכמי הגוים נתבטלו בעצם לגבי חכמת שלמה שלא ע"י מלחמה ע"כ נק' שלמה כי שלום הי' בימיו"{{הערה|שם=:9|שערי תשובה שם (נו, א).}}, עד שהאומות '''הביאו לשלמה''' את ניצוצי הקדושה (כידוע בנוגע למלכת שבא{{הערה|[[מלכים א פרק י|מ"א י, א ואילך]]. [[תורה אור/בראשית|תו"א בראשית]] ו, רע"א. סה"מ תש"ד ע' 107. ובכ"מ.}}) – מעין שלימות השלום לע"ל, ש"לא ירעו ולא ישחיתו גו' כי מלאה הארץ דעה גו'"<ref name=":7" />, ע"ד הבירור ע"י "עסק התורה דבחכמה אתברירו בביטול הרע בעצם כמו לע"ל דכתיב{{הערה|שם=:12|[[ישעיה פרק מ|ישעי' מ, ה]].}} וראו כל בשר בחי' ראי' דחכמה כו' וידע<ref name=":8" /> כל פעול כו'"<ref name=":9" />. | ובכח זה "כל חכמי הגוים נתבטלו בעצם לגבי חכמת שלמה שלא ע"י מלחמה ע"כ נק' שלמה כי שלום הי' בימיו"{{הערה|שם=:9|שערי תשובה שם (נו, א).}}, עד שהאומות '''הביאו לשלמה''' את ניצוצי הקדושה (כידוע בנוגע למלכת שבא{{הערה|[[מלכים א פרק י|מ"א י, א ואילך]]. [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית|תו"א בראשית]] ו, רע"א. סה"מ תש"ד ע' 107. ובכ"מ.}}) – מעין שלימות השלום לע"ל, ש"לא ירעו ולא ישחיתו גו' כי מלאה הארץ דעה גו'"<ref name=":7" />, ע"ד הבירור ע"י "עסק התורה דבחכמה אתברירו בביטול הרע בעצם כמו לע"ל דכתיב{{הערה|שם=:12|[[ישעיה פרק מ|ישעי' מ, ה]].}} וראו כל בשר בחי' ראי' דחכמה כו' וידע<ref name=":8" /> כל פעול כו'"<ref name=":9" />. | ||
וי"ל שזה נוגע לשלימות ענין המלכות, שלכן אצל שלמה היתה מלכות בשלימות "וישב שלמה על כסא ה'"{{הערה|[[דברי הימים פרק כט|דה"א כט, כג]].}} במצב של מנוחה ושלום (בכללות), בערך למלכות דוד עלי' היו קטרוגים וערעורים כו'. | וי"ל שזה נוגע לשלימות ענין המלכות, שלכן אצל שלמה היתה מלכות בשלימות "וישב שלמה על כסא ה'"{{הערה|[[דברי הימים פרק כט|דה"א כט, כג]].}} במצב של מנוחה ושלום (בכללות), בערך למלכות דוד עלי' היו קטרוגים וערעורים כו'. | ||