2,372
עריכות
דבר מלכות ואתחנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים
(תיקונים) |
(תיקונים) |
||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
י. והדגשה יתירה בכהנ"ל – בשבת נחמו שלמחרת חמשה עשר באב דשנת ה'תנש"א: | י. והדגשה יתירה בכהנ"ל – בשבת נחמו שלמחרת חמשה עשר באב דשנת ה'תנש"א: | ||
דובר כמ"פ בתקופה האחרונה שלפי כל הסימנים נמצאים אנו ב"שנה שמלך המשיח יתגלה בו" | דובר כמ"פ בתקופה האחרונה שלפי כל הסימנים נמצאים אנו ב"שנה שמלך המשיח יתגלה בו"<ref>יל"ש ישעי' רמז תצט.</ref> (נוסף על החשבון דערב שבת לאחר חצות שמתחיל בשנת ה'תנש"א<ref>ראה סה"ש ה'תש"נ ח"א ע' 254. וש"נ.</ref>) – כמרומז בהר"ת (שנתפשט בכל ישראל) "הי' תהא שנת נפלאות אראנו", ובפרט שבמשך השנה ראו בפועל (ויראו עוד) כו"כ מאורעות שהם "נפלאות", ויתירה מזה, שכל א' מהם הוא באופן של "פלא" גם ביחס לה"פלא" שלפניו, פלא לגבי פלא שמעורר התפעלות חדשה<ref>וע"ד שמצינו במ"ת ש"על כל דיבור פרחה נשמתן" (שבת פח, ב), שכיון שהדיבור השני הביא לכלות הנפש מחדש, עכצ"ל, שנתגלה בו גילוי נעלה יותר מהדיבור שלפניו; וביחד עם זה, גם הגילוי היותר נעלה נמשך ונקלט בפנימיות, עי"ז ש"החזירה להם הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים" (שבת שם. תניא ספל"ו), כח הבלי גבול.</ref>. | ||
– כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא, שהתכנסו מכו"כ מקומות (גם משאר מדינות שבעולם) בעיירה ליוברוויטש, כולל גם כדי להשתטח על ציוני קודש של רבותינו נשיאינו ששם מנוחתם כבוד, וגם על הציון הק' של אאמו"ר ז"ל (שיום ההילולא שלו, עשרים באב, מתברך מיום הש"ק זה), ונוסף לזה, מתכנסים בעיר הבירה דכל המדינה, מאסקווא | – כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא, שהתכנסו מכו"כ מקומות (גם משאר מדינות שבעולם) בעיירה ליוברוויטש, כולל גם כדי להשתטח על ציוני קודש של רבותינו נשיאינו ששם מנוחתם כבוד, וגם על הציון הק' של אאמו"ר ז"ל (שיום ההילולא שלו, עשרים באב, מתברך מיום הש"ק זה), ונוסף לזה, מתכנסים בעיר הבירה דכל המדינה, מאסקווא<ref>להעיר, שהמאמר וידעת היום (שמתחיל בפסוק בפרשת ואתחנן) תרנ"ז – א' המאמרים הקבועים של כ"ק אדנ"ע שהי' חוזר עליו מפעם לפעם ביחוד בשביל לטהר אויר העולם ("היום יום" כח תמוז. ובכ"מ) – נקרא בשם "וידעת '''מאסקווא'''".</ref> כדי להתייעץ ולהתדבר יחדיו ("איש את רעהו יעזורו"<ref>ישעי' מא, ו.</ref>, מתוך אהבה ואחדות, "כאיש אחד בלב אחד"<ref>פרש"י יתרו יט, ב.</ref>) ולקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה בכל המדינה ובכל העולם כולו, ויה"ר שיהי' הכינוס בהצלחה רבה ומופלגה, ובאופן של הוספה כפולה ומכופלת, "דמוסיף יוסיף", ועד להוספה שלמעלה ממדידה והגבלה – שמאורע זה הו"ע של "'''נפלאות'''", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועד"ז בנוגע לפעולותיו של בעל ההילולא דעשרים באב) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה – | ||
ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים הפלא הכי גדול – גאולה האמיתית והשלימה עלי' נאמר | ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים הפלא הכי גדול – גאולה האמיתית והשלימה עלי' נאמר<ref>מיכה ז, טו.</ref> "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", "נפלאות" גם בערך ליצי"מ<ref>ראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תפז). וש"נ.</ref>. | ||
ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב" | ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב"<ref>לשון הכתוב – דברים א, ב.</ref>, בחי' שלמעלה ממדידה והגבלה דעשר, דסדר השתלשלות<ref>ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 630. וש"נ.</ref>. | ||
וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל | וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל<ref>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</ref>, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל<ref>מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.</ref> (ד' רגלי המרכבה<ref>ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.</ref>) ש"מבכה<ref>ירמי' לא, יד.</ref> על בני' מאנה להנחם"<ref>להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".</ref> עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"<ref>שם, טז.</ref>, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"<ref>ראה לעיל הערה 54.</ref>, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח), | ||
ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'" | ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"<ref>להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.</ref>) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה<ref>ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.</ref> לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"<ref>וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב (תהלים קיח, כג) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו). | ||
'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.''' | |||
'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''</ref> – | |||
הרי בודאי ובודאי שצריכה להיות הגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בפועל ממש, ותיכף ומיד, בעיצומו של שבת נחמו שלמחרת ט"ו באב, שבו מודגש הבלי־גבול דהגאולה האמיתית והשלימה. | הרי בודאי ובודאי שצריכה להיות הגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בפועל ממש, ותיכף ומיד, בעיצומו של שבת נחמו שלמחרת ט"ו באב, שבו מודגש הבלי־גבול דהגאולה האמיתית והשלימה. | ||
| שורה 154: | שורה 158: | ||
יא. ובנוגע לפועל: | יא. ובנוגע לפועל: | ||
כיון שנמצאים על סף הגאולה האמיתית והשלימה שבה יהיו כל הענינים באופן של בלי גבול – צריכה להיות ה"טעימה" (בערב שבת, ש"טוב לטעום '''מכל''' תבשיל ותבשיל" | כיון שנמצאים על סף הגאולה האמיתית והשלימה שבה יהיו כל הענינים באופן של בלי גבול – צריכה להיות ה"טעימה" (בערב שבת, ש"טוב לטעום '''מכל''' תבשיל ותבשיל"<ref>שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס רנ.</ref>) מהבלי גבול דהגאולה, ע"י ההוספה בעניני התומ"צ באופן שלמעלה ממדידה והגבלה. | ||
ובפרטיות יותר – הוספה בלימוד התורה ("מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה"), הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה, כולל לימוד עין יעקב, אגדה שבתורה, ש"רוב סודות התורה גנוזין בה" | ובפרטיות יותר – הוספה בלימוד התורה ("מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה"), הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה, כולל לימוד עין יעקב, אגדה שבתורה, ש"רוב סודות התורה גנוזין בה"<ref>תניא אגה"ק סכ"ג.</ref>, ועוד ועיקר, לימוד פנימיות התורה, כדברי האריז"ל (שיום ההילולא שלו בחמשה מנ"א) ש"בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"<ref>שם סכ"ו (קמב, ב).</ref>, ובמיוחד לאחרי שנתבארה בתורת החסידות באופן ששייך להבנה והשגה דכאו"א מישראל, | ||
והדגשה מיוחדת על ההוספה בלימוד התורה בעניני '''הגאולה''' – הן בנגלה דתורה, ובפרט בספרו של הרמב"ם | והדגשה מיוחדת על ההוספה בלימוד התורה בעניני '''הגאולה''' – הן בנגלה דתורה, ובפרט בספרו של הרמב"ם<ref>נוסף על לימוד השיעורים היומיים (וראה גם הערה הבאה, ולעיל הערה 95).</ref> שכולל גם ההלכות ששייכות לזמן הגאולה, כמו הלכות בית הבחירה (שלמדום זה־עתה בימי בין המצרים), וכן הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח<ref>בסיום וחותם ספר שופטים (ספר הי"ד, שהוא סיום ספר יד (החזקה) כולו). ולהעיר, שהתחלת הלימוד דספר שופטים (נעוץ סופן בתחלתן) הוא בסמיכות לראש השנה, סיום וחותם ה"שבע דנחמתא", שהתחלתם בשבת נחמו.</ref>, והן בפנימיות התורה, שנוסף לכך שכללות הלימוד דפנימיות התורה מקרב את הגאולה, "בהאי חיבורא דילך (תורתו של רשב"י) . . יפקון בי' מן גלותא ברחמי"<ref>זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' באגה"ק שם.</ref>, יש עילוי מיוחד בלימוד החלקים דפנימיות התורה שמבארים עניני הגאולה. | ||
ומה טוב – שלימוד זה יהי' באופן ד"עשרה (ציבור) שיושבים (בהתיישבות וקביעות) ועוסקים (באופן של "עסק") בתורה" | ומה טוב – שלימוד זה יהי' באופן ד"עשרה (ציבור) שיושבים (בהתיישבות וקביעות) ועוסקים (באופן של "עסק") בתורה"<ref>אבות פ"ג מ"ו.</ref>, כההוראה ד"דבר משנה" שלומדים בפרקי אבות דשבת זה – פרק שלישי, שגם רומז לגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי, שעל ידם נעשית הנחמה בכפלים על בית ראשון ובית שני. | ||
יב. ויש להוסיף לימוד והוראה בשייכות לענין הגאולה גם מהתחלת פרק '''שלישי''' – "הסתכל '''בשלשה''' דברים": | יב. ויש להוסיף לימוד והוראה בשייכות לענין הגאולה גם מהתחלת פרק '''שלישי''' – "הסתכל '''בשלשה''' דברים": | ||
| שורה 166: | שורה 170: | ||
"שלשה דברים" (סתם) – יש לומר, שגם רומז לגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי, גאולה משולשת וביהמ"ק משולש, שכולל ב' המעלות דגאולה ראשונה ושני', בית ראשון ושני, ושניהם יחד. | "שלשה דברים" (סתם) – יש לומר, שגם רומז לגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי, גאולה משולשת וביהמ"ק משולש, שכולל ב' המעלות דגאולה ראשונה ושני', בית ראשון ושני, ושניהם יחד. | ||
ו"הסתכל בשלשה דברים" – "הסתכל" דייקא, שמורה על העיון וההתבוננות בהעמקה יתירה | ו"הסתכל בשלשה דברים" – "הסתכל" דייקא, שמורה על העיון וההתבוננות בהעמקה יתירה<ref>ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סל"ו. ועוד.</ref> בענין הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים"), מתוך צפי' והשתוקקות מיוחדת, "'''אחכה''' לו בכל יום שיבוא"<ref>נוסח "אני מאמין" הנדפס בסידורים וכו'. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.</ref>, שיבוא בכל יום, ביום זה ממש, ועאכו"כ כשעומדים על סף הגאולה, שההסתכלות בשלשה דברים היא ביתר שאת וביתר עוז. | ||
ויש לומר, שההסתכלות בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים") פועלת שלימות בכל עניני העבודה שנכללים ב"שלשה דברים" – ג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים | ויש לומר, שההסתכלות בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים") פועלת שלימות בכל עניני העבודה שנכללים ב"שלשה דברים" – ג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים<ref>אבות פ"א מ"ב.</ref>, שקיומם ע"י ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה – שהעבודה אינה באופן של התחלקות, אלא באופן של בלי גבול, ומצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל הקוין<ref>ועד"ז בנוגע ל"סור מרע" – כהמשך המשנה "ואין אתה בא לידי עבירה" – "'''ואין אתה בא'''" דייקא, בדרך ממילא, ללא צורך להתעסק בשלילת הרע, ואפילו לא "'''לידי''' עבירה", שגם דברים שיכולים להביא לידי עבירה (כמו תאוות היתר) נעשים מושללים בדרך ממילא, מצד ההסתכלות בעניני הגאולה, מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כפס"ד הרמב"ם (בסיום וחותם ספרו "משנה תורה") ש"באותו הזמן . . כל המעדנים מצויין כעפר", "כעפר" דייקא, שאין לו שום חשיבות, כיון ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".</ref>. | ||
יג. ויש להוסיף בזה גם בשייכות להאמור לעיל ע"ד ההוספה בלימוד התורה מחמשה עשר באב ואילך: | יג. ויש להוסיף בזה גם בשייכות להאמור לעיל ע"ד ההוספה בלימוד התורה מחמשה עשר באב ואילך: | ||
"שלשה דברים" – רומז (גם) על התורה, "אוריאן תליתאי" | "שלשה דברים" – רומז (גם) על התורה, "אוריאן תליתאי"<ref>שבת פח, א.</ref>, כולל ובמיוחד – ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא" בגאולה השלישית, שההכנה לזה היא ע"י ההוספה בלימוד התורה באופן של בלי גבול מחמשה עשר באב ואילך (כנ"ל ס"ט). | ||
ועפ"ז יש לבאר הוראת המשנה "הסתכל בשלשה דברים" שנלמדת ביום השבת שלמחרת חמשה עשר באב – שאף שבחמשה עשר באב החליט כאו"א (והתחיל לקיים בפועל) להוסיף בלימוד התורה, מ"מ, ביום השבת שלמחרתו צריך לבחון ("הסתכל") עוד הפעם ההחלטות שלו ולהוסיף בהם עוד יותר, באופן כפול | ועפ"ז יש לבאר הוראת המשנה "הסתכל בשלשה דברים" שנלמדת ביום השבת שלמחרת חמשה עשר באב – שאף שבחמשה עשר באב החליט כאו"א (והתחיל לקיים בפועל) להוסיף בלימוד התורה, מ"מ, ביום השבת שלמחרתו צריך לבחון ("הסתכל") עוד הפעם ההחלטות שלו ולהוסיף בהם עוד יותר, באופן כפול<ref>להעיר מהשייכות דכפל לשבת – "כל עיסקא דשבתא כפול" (מדרש תהלים צב, א), שלכן שייך לגאולה, כמארז"ל (שבת קיח, ב) "אלמלי משמרין ישראל '''שתי''' שבתות כהלכתן מיד נגאלין", דקאי על "שתי שבתות" שבכל שבת (לקו"ת בהר מא, א), הכפל שבשבת (וראה רד"ה לך לך תר"ל).</ref>, ועד שיהיו באופן המתאים וראוי להכנה (מעין ודוגמא) להבלי גבול ד"תורה חדשה מאתי תצא", השלימות ד"אוריאן תליתאי" בגאולה השלישית. | ||
יד. ויה"ר שמההסתכלות (עיון והתבוננות) בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("הסתכל בשלשה דברים"), נזכה תיכף ומיד לראות הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש. | יד. ויה"ר שמההסתכלות (עיון והתבוננות) בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("הסתכל בשלשה דברים"), נזכה תיכף ומיד לראות הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש. | ||
| שורה 180: | שורה 184: | ||
ובפשטות – בשבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, לפני התחלת הקריאה (בזמן המנחה) בפרשה שלאח"ז, "והי' עקב תשמעון", | ובפשטות – בשבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, לפני התחלת הקריאה (בזמן המנחה) בפרשה שלאח"ז, "והי' עקב תשמעון", | ||
– ששייך במיוחד לתקופה זו, כידוע | – ששייך במיוחד לתקופה זו, כידוע<ref>ראה אוה"ת ר"פ עקב.</ref> ש"עקב" קאי (גם) על אחרית הימים, עקבתא דמשיחא, שאז ודאי "תשמעון גו' ושמרתם ועשיתם גו'" כל עניני התומ"צ מחשבה ודיבור ומעשה ("שלשה דברים") – | ||
מתקיימת בקשת משה ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"<ref>ראה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.</ref>) "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה גו' ההר הטוב הזה (זו ירושלים) והלבנון" (זה בית המקדש)<ref>ג, כה ובפרש"י.</ref>, שמשה רבינו, וכל דורו, וכל בנ"י שבכל הדורות, יחד עם בנ"י שבדורנו זה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא יו"ד, ט.</ref>, ונשיא דורנו בראשנו, באים ונכנסים לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי, | |||
'''*) | וחוגגים שם את שמחת הגאולה<ref>כמרומז גם ב"'''והי'''' עקב תשמעון" – "אין והי' אלא לשון שמחה" (וראה ב"ר פמ"ב, ג. וש"נ), כולל ובמיוחד ולכל לראש – שמחת הגאולה.</ref> מתוך שמחה גדולה ויתירה גם ביחס לשמחת בית השואבה<ref>"על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים"* (סוכה שם). | ||
'''*) ספרו של דוד מלכא משיחא.'''</ref> שעלי' אמרו<ref>סוכה נא, סע"א – במשנה. שם, ב.</ref> "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", | |||
ובלשון חז"ל בסיום וחותם מסכת תענית (בהמשך הסוגיא ד"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב") – "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם . . וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר<ref>ישעי' כה, ט.</ref> ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". | |||
[[קטגוריה:דבר מלכות]] | [[קטגוריה:דבר מלכות]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר דברים]] | [[קטגוריה:דבר מלכות · ספר דברים]] | ||