שיחת וארא תשנ"ב (ב) - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ואף שתרדמה ושינה הו"ע בלתי־רצוי לכאורה, '''סילוק החיות''' ("אחד מששים למיתה"), ה"ז "סימן (שגורם<ref name=":0">להעיר ש"סימן" הוא (לפעמים רק דבר המברר, ובעיקר) דבר '''הגורם''' (ראה בארוכה צפע"נ לרמב"ם ריש הל' מאכלות אסורות (שיעור היומי דעש"ק זה)).}} ומביא דבר) יפה", כיון שעי"ז נעשה '''תוספת חיות''' ועד להוספה שהיא '''באין־ערוך'''{{הערה|כידוע שהוספה שהיא בערך לדרגא הקודמת יכולה לבוא בהמשך וללא הפסק מהדרגא הקודמת, משא"כ בהוספה שבאין־ערוך יש צורך בהפסק (ביטול) דרגא הקודמת, שעי"ז באים לדרגא שבאין־ערוך (ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' לו. וש"נ).}} – כהמשך הכתוב{{הערה|שם, כא־כב.}} "ויקח אחת מצלעותיו גו' ויבן גו' את הצלע גו' לאשה", "זכר ונקבה ברא אותם"{{הערה|שם א, כז.}}, "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם גו'"{{הערה|שם ה, ב.}}, "ויברך אותם גו' פרו ורבו ומלאו את הארץ גו'"{{הערה|שם א, כח.}}, המשכת וגילוי '''כח האין־סוף''' להוליד בנים ובני בנים עד סוף כל הדורות{{הערה|ועד"ז בנישואי חתן וכלה – כמ"ש בברכות נישואין: "אשר יצר את האדם כו' והתקין לו ממנו בנין עדי עד" (בנין נוהג לדורות – פרש"י כתובות ח, א), וחותם (גם בה) "יוצר האדם" ("שהיא ודאי ג"כ נבראת ליצירת אדם לדורות" – חדא"ג מהרש"א שם), "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה כו'" ("משום דשייכא בריאה בחתן וכלה* אמר לשון בריאה בששון ושמחה" – אבודרהם בברכת נישואין ופירושן).

מבואר בספרי קבלה{{הערה|ראה שער הכוונות ענין ר"ה. פע"ח שער ר"ה. ועוד.}} שבכל ר"ה ישנו דוגמת הענין ד"ויפל גו' תרדמה גו' ויישן ויקח אחת מצלעותיו גו' ויבן את הצלע גו' לאשה" – כיון שז"א ומלכות (איש ואשה) חוזרין לעמוד בבחינת אחור באחור, כמו בתחילת הבריאה "שנבראו שני פרצופים"<ref name=":1">פרש"י בראשית א, כז. וראה ברכות סא, א. וש"נ.}}, "זכר מלפניו ונקבה מאחור"{{הערה|פרש"י כתובות שם.}}, וכדי שיחזרו להיות בבחינת פנים בפנים, צ"ל ענין הנסירה, כמו "ויקח אחת מצלעותיו וגו'", "שנבראו שני פרצופים בריאה ראשונה ואחר כך '''חלקן'''"<ref name=":1" />, וקודם הנסירה צ"ל דורמיטא (שינה), סילוק החיות, לצורך בנין המלכות, שתחזור להתייחד עם ז"א פנים בפנים.

דגים – "מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם"<ref name=":2">ברכות כ, סע"א.}}, ודוגמתו ב"זרעו של יוסף", כולל ובמיוחד זרעו (תלמידיו ושלוחיו) של יוסף שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנאמר בהם{{הערה|ויחי מח, טז.}} "וידגו לרוב בקרב הארץ"<ref name=":2" />.