11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"<ref>ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.</ref>. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל<ref>ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.</ref>, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה<ref>ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.</ref> [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל<ref>נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.</ref> עה"פ<ref>ירמי' ט, יא־יב.</ref> "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"<ref>ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.</ref>]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים<ref>ראה יבמות קט, ב. ועוד. | בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"<ref>ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.</ref>. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל<ref>ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.</ref>, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה<ref>ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.</ref> [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל<ref>נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.</ref> עה"פ<ref>ירמי' ט, יא־יב.</ref> "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"<ref>ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.</ref>]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים<ref>ראה יבמות קט, ב. ועוד. | ||
*30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.</ref>. | <nowiki>*</nowiki>30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.</ref>. | ||
ובלשון החסידות<sup>[*30]</sup>: מכיון שהתורה שבע"פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור<ref>משנה ב"מ ק, א.</ref>, שנים אוחזין בטלית<ref>משנה ריש ב"מ.</ref> וכיו"ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי' בבחי' יש ודבר, וישכח על הקב"ה "נותן התורה", וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית' (משא"כ בתושב"כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ"כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ"ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי"ז יש ודבר "ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו'"<ref>[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ב.</ref>. | ובלשון החסידות<sup>[*30]</sup>: מכיון שהתורה שבע"פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור<ref>משנה ב"מ ק, א.</ref>, שנים אוחזין בטלית<ref>משנה ריש ב"מ.</ref> וכיו"ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי' בבחי' יש ודבר, וישכח על הקב"ה "נותן התורה", וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית' (משא"כ בתושב"כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ"כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ"ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי"ז יש ודבר "ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו'"<ref>[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ב.</ref>. | ||