שיחת ערב חג הפסח תנש"א לאחרי מכירת חמץ - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף חדש)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
== רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אור לי"ד ניסן ה'תנש"א לאחרי מכירת חמץ ==
== רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אור לי"ד ניסן ה'תנש"א ==
 
=== – לאחרי מכירת חמץ – ===
חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה{{הערה|להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).}},
חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה{{הערה|להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).}},
כולל ובמיוחד המשכת כל עניני ברכה באופן תמידי, כמו ברכת טל שמתחילים לומר ביום ראשון דפסח{{הערה|בתפלת מוסף. — ולהעיר, שמעיקר הדין היו צריכים להתחיל בלילה הראשון (בתפלת ערבית), "אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת", לכן קבעו להתחיל ביום, כדי שיהי' בפירסום הכי גדול (ראה ט"ז או"ח סקי"ד סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א).}} ש"לא מיעצר"{{הערה|תענית ג, א. — וטעם הדבר, כיון ש­המשכתו בדרך אתערותא דלעילא, דלא כגשם שהמשכתו בדרך אתערותא דלתתא (ראה [[תורה אור בשלח|תו"א בשלח]] סה, ג. [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עג, ב ואילך), ולכן שייך לחג הפסח (וחודש ניסן) שענינו אתעדל"ע (ראה לקו"ש ח"א ע' 234. ח"ב ע' 545).}}, כך יהיו כל הברכות וההמשכות בטוב הנראה והנגלה לכלל ישראל באופן ש"לא מיעצר",
כולל ובמיוחד המשכת כל עניני ברכה באופן תמידי, כמו ברכת טל שמתחילים לומר ביום ראשון דפסח{{הערה|בתפלת מוסף. — ולהעיר, שמעיקר הדין היו צריכים להתחיל בלילה הראשון (בתפלת ערבית), "אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת", לכן קבעו להתחיל ביום, כדי שיהי' בפירסום הכי גדול (ראה ט"ז או"ח סקי"ד סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א).}} ש"לא מיעצר"{{הערה|תענית ג, א. — וטעם הדבר, כיון ש­המשכתו בדרך אתערותא דלעילא, דלא כגשם שהמשכתו בדרך אתערותא דלתתא (ראה [[תורה אור בשלח|תו"א בשלח]] סה, ג. [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עג, ב ואילך), ולכן שייך לחג הפסח (וחודש ניסן) שענינו אתעדל"ע (ראה לקו"ש ח"א ע' 234. ח"ב ע' 545).}}, כך יהיו כל הברכות וההמשכות בטוב הנראה והנגלה לכלל ישראל באופן ש"לא מיעצר",
ועד להברכה הכי עיקרית גאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה — טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).}}, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.}} ("לא מיעצר").
 
ובפשטות שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח{{הערה|ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.}}, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאו­לה{{הערה|ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.}}, שאומר שהגאולה כבר באה, כדאי­תא בילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט — מפסיקתא רבתי פל"ו.}} "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים{{הערה|"ענוים" דייקא — מעלת הביטול, ששייך במיוחד לחג הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתושב"כ "חג המצות", כידוע ש"מצה" ענינה ביטול (ראה [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ג. ובכ"מ).}} הגיע זמן גאולתכם".
ועד להברכה הכי עיקרית גאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה — טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).}}, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.}} ("לא מיעצר").
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שב­ראשי­תיבות שלה נרמז ענין הגאולה "הי' תהא שנת אראנו נפלאות" (או "נפ­לאות אראנו") שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרו­אים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות.
 
ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו
ובפשטות שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח{{הערה|ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.}}, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאו­לה{{הערה|ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.}}, שאומר שהגאולה '''כבר באה''', כדאי­תא בילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט — מפסיקתא רבתי פל"ו.}} "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים{{הערה|"ענוים" דייקא — מעלת הביטול, ששייך במיוחד לחג הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתושב"כ "חג המצות", כידוע ש"מצה" ענינה ביטול (ראה [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ג. ובכ"מ).}} הגיע זמן גאולתכם".
{{הערות שוליים}}
 
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שב­ראשי­תיבות שלה נרמז ענין הגאולה "'''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (או "נפ­לאות אראנו") שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרו­אים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות.
 
ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"<sup>12</sup> – שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור<sup>13</sup> – שנעשה התוקף ד"חזקה" בכל הענינים האמורים.
 
ויה"ר והוא העיקר – '''שמהדיבור''' בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי הארי­ז"ל<sup>14</sup> ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל '''תיכף ומיד''', כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" '''בדיבור''' (כמ"ש<sup>15</sup> "ונ­שלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח '''במעשה בפועל''' בבית המקדש '''השלישי'''.
 
כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים<sup>16</sup>.
 
ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה '''המשולשת''', ברכת כהנים, בבית המקדש '''השלישי''', בחג הפסח זה.
 
וסיים: תודה רבה, וחג הפסח כשר ושמח.{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]]
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]]

תפריט ניווט