שיחת ערב חג הפסח תנש"א לאחרי מכירת חמץ - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שב­ראשי­תיבות שלה נרמז ענין הגאולה – "'''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (או "נפ­לאות אראנו") – שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרו­אים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות.
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שב­ראשי­תיבות שלה נרמז ענין הגאולה – "'''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (או "נפ­לאות אראנו") – שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרו­אים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות.


ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"<sup>12</sup> – שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור<sup>13</sup> – שנעשה התוקף ד"חזקה" בכל הענינים האמורים.
ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו בענין ה"חזקה"{{הערה|ראה גם מכתב י"א ניסן שנה זו.}} – שהתחלת השנה (ר"ה) היתה באופן משולש, ג' ימים רצופים דיו"ט ושבת, וכן ימים ראשונים דחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת באופן משולש, ג' פעמים משולש, ושייך במיוחד לחג הפסח שיש בו שלשה דברים עיקריים, פסח מצה ומרור{{הערה|ד"כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו" (הגדה של פסח פיסקא "רבן גמליאל הי' אומר" — ממשנה פסחים קטז, א­ב).}} – שנעשה התוקף ד"חזקה" בכל הענינים האמורים.


ויה"ר והוא העיקר – '''שמהדיבור''' בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי הארי­ז"ל<sup>14</sup> ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל '''תיכף ומיד''', כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" '''בדיבור''' (כמ"ש<sup>15</sup> "ונ­שלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח '''במעשה בפועל''' בבית המקדש '''השלישי'''.
ויה"ר והוא העיקר – '''שמהדיבור''' בכל זה (ששייך לפסח, כדאיתא בכתבי הארי­ז"ל{{הערה|פע"ח שער חג המצות פ"ז. ובכ"מ.}} ש"פסח" הוא "פה סח") יומשך ויבוא המעשה בפועל '''תיכף ומיד''', כולל ובמיוחד בנוגע להקרבת קרבן פסח מחר, בערב פסח, שלא יהי' צורך באמירת "סדר קרבן פסח" '''בדיבור''' (כמ"ש{{הערה|הושע יד, ג. סידור אדה"ז לפני "סדר קרבן פסח".}} "ונ­שלמה פרים שפתינו"), כיון שיקריבו קרבן פסח '''במעשה בפועל''' בבית המקדש '''השלישי'''.


כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים<sup>16</sup>.
כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל הרב (הרה"ג וכו' הרי"י שי' פיקרסקי) ואמר: ומסתמא תמצאו היתר שיוכלו להקריב קרבן פסח גם ללא ביקור ד' ימים{{הערה|ראה פסחים צו, א '''ובפרש"י''' (שגם פסח דורות צריך ביקור ד' ימים). — וראה פרטי הדעות והשקו"ט בזה בתורה שלימה עה"פ בא יב, ו (אות קמג). ובמילואים אות יב. אנציק' תלמודית ערך ביקור מומים ע' קסג (וראה שו"ת תורת חסד סכ"ג, שדין ביקור ד' ימים הוא רק למצוה (לכתחילה), אבל גם אם נשחט בלא ביקור ונמצא תמים כשר).}}.


ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה '''המשולשת''', ברכת כהנים, בבית המקדש '''השלישי''', בחג הפסח זה.
ואח"כ פנה להערב קבלן (ר"מ שי' הכהן ריבקין), ואמר: ותתכוננו לברך הברכה '''המשולשת''', ברכת כהנים, בבית המקדש '''השלישי''', בחג הפסח זה.