11,494
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=== יום ד', ערב חג הסוכות ה'תנש"א === | === יום ד', ערב חג הסוכות ה'תנש"א === | ||
א. דער אויבערשטער זאָל העלפן און מצליח זיין אַלע אידן, אנשים נשים וטף, אַז מ'זאָל צוזאַמען פּראַווען שמחת יום טוב ("מועדים לשמחה", ובפרט "זמן שמחתנו") בתכלית השלימות, און ווי דער רמב"ם פסק' | א. דער אויבערשטער זאָל העלפן און מצליח זיין אַלע אידן, אנשים נשים וטף, אַז מ'זאָל צוזאַמען פּראַווען שמחת יום טוב ("מועדים לשמחה", ובפרט "זמן שמחתנו") בתכלית השלימות, און ווי דער רמב"ם פסק'נט<ref>הל' יו"ט פ"ו הי"ח. וראה סידור (עם דא"ח) שער הסוכות רנז, רע"ג. ועוד.</ref> אַז שמחת יום טוב פּראַוועט מען דוקא ברוב עם, ועאכו"כ צוזאַמען מיט די בני בית, קרובים אָדער בני הקהילה וכו', | ||
און די שמחה (ברוב עם) זאָל אַזוי נמשך ווערן על ובכל השנה כולה. | און די שמחה (ברוב עם) זאָל אַזוי נמשך ווערן על ובכל השנה כולה. | ||
ובפרט אַז מ'האָט אויף דעם אַ נתינת כח מיוחדת פון קביעות שנה זו: פון די ערשטע צוויי טעג יום טוב סוכות (בחוץ לארץ), "מועדים לשמחה", גייט מען אַריין גלייך אין יום השבת קודש, "וביום שמחתכם אלו השבתות" | ובפרט אַז מ'האָט אויף דעם אַ נתינת כח מיוחדת פון קביעות שנה זו: פון די ערשטע צוויי טעג יום טוב סוכות (בחוץ לארץ), "מועדים לשמחה", גייט מען אַריין גלייך אין יום השבת קודש, "וביום שמחתכם אלו השבתות"<ref>ספרי בהעלותך י, י.</ref>, במילא האָט מען אַ חזקה וחוזק מיוחד אין דעם ענין השמחה, וועלכער גיט אויך אַ תוספת כח צו ממשיך זיין די שמחה און די התוועדויות פון "מועדים לשמחה" אין די קומענדיקע טעג פון סוכות, ועאכו"כ אין שמיני עצרת ושמחת תורה (די שלימות השמחה פון חג הסוכות), ובפרט אַז אויך די טעג (פון שמע"צ ושמח"ת) פירן גלייך אַריין אין שבת, און אין שבת בראשית, | ||
– וכמדובר כמ" | – וכמדובר כמ"פ<ref>ראה בארוכה ב[[מכתבים כללים לראש השנה תנש"א|המכתבים כלליים דסוף שנת תש"נ]] והתחלת שנה זו (נדפסו לקמן ח"ב בהוספות). שיחת [[שיחת האזינו תנש"א - מוגה|ש"פ האזינו, שבת שובה]] (לעיל ע' 3 ואילך).</ref> אַז שנה זו טיילט זיך אויס דערמיט וואָס די ימים טובים בחודש תשרי שטעלן זיך אויס אין שלש און (אין חוץ לארץ) שלש פעמים שלש: די צוויי טעג פון ראש השנה האָבן תיכף אַריינגעפירט אין שבת, און אַזוי אויך – בנוגע צו די ימים הראשונים פון חג הסוכות און די ימים האחרונים, שמע"צ ושמח"ת – | ||
און דאָס גיט אויך נאָכמער כח צו ממשיך זיין די שמחה על כל השנה כולה. | און דאָס גיט אויך נאָכמער כח צו ממשיך זיין די שמחה על כל השנה כולה. | ||
ובפרט אַז שנה זו, ה'תנש"א, איז ראשי תיבות (ווי אידן זיינען מסביר) – הי' תהא שנת אראנו נפלאות, און דאָס קומט נאָך שנת ה'תש"נ, ר"ת הי' תהא שנת נסים, ד.ה. אַז נוסף צו די נסים (בשנה שעברה) האָט מען (נסים וואָס ווערן אָנגערופן) "נפלאות" ("נפלאות" למעלה מנסים סתם), און – "אראנו נפלאות", | ובפרט אַז שנה זו, ה'תנש"א, איז ראשי תיבות (ווי אידן זיינען מסביר) – הי' תהא שנת אראנו נפלאות, און דאָס קומט נאָך שנת ה'תש"נ, ר"ת הי' תהא שנת נסים, ד.ה. אַז נוסף צו די נסים (בשנה שעברה) האָט מען (נסים וואָס ווערן אָנגערופן) "נפלאות" ("נפלאות" למעלה מנסים סתם), און – "'''אראנו''' נפלאות", | ||
וואָס דאָס גיט נאָכמער צו אין דער פריצת גדר (ע"ד ענין הנס והנפלאות) פון שמחת יום טוב, עס זאָל זיין אַ שמחה וואָס איז | וואָס דאָס גיט נאָכמער צו אין דער פריצת גדר (ע"ד ענין הנס והנפלאות) פון שמחת יום טוב, עס זאָל זיין אַ שמחה וואָס איז פורץ<ref>ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ע' רכג ואילך.</ref> אַלע גדרים און אַלע מדידות והגבלות, ביז אַ שמחה "עד דלא ידע"<ref>מגילה ז, ב.</ref>, בדוגמא צו שמחת פורים, וועלכע איז גרעסער פאַר יום הכפורים, כידוע<ref>תקו"ז תכ"א (נז, ב). תו"א צב, ד. צה, סע"ד ואילך. ועוד.</ref> אַז יום הכפורים איז כפורים, ווייל בפורים טוט מען אויף די ענינים פון יוהכ"פ (ניט דורך תענית ועינוי, נאָר אדרבה –) דורך אַ שמחה ואכילה ושתי' גשמית וממשית; ועד"ז יש לומר בנוגע צו שמחת חג הסוכות, וועלכע קומט (אויך) בהמשך און אַלס תוצאה פון דער פעולה ביוהכ"פ<ref>ראה המשך וככה תרל"ז פצ"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 249. שם ע' 589. וש"נ.</ref>, ביז צו דער שלימות השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה, וועלכע ווערט גלייך נמשך (בשנה זו) אין שבת ושבת בראשית, און דערפון – במשך כל השנה כולה (כנ"ל). | ||
ב. ויהי רצון, והוא העיקר, אַז דער שנת אראנו נפלאות זאָל לכל לראש אַרויסקומען אין דעם נס הכי עיקרי והכי גדול והכי פנימי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, און עס זאָל זיין "אראנו נפלאות" בפשטות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" | ב. ויהי רצון, והוא העיקר, אַז דער שנת אראנו נפלאות זאָל לכל לראש אַרויסקומען אין דעם נס הכי עיקרי והכי גדול והכי פנימי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, און עס זאָל זיין "אראנו נפלאות" בפשטות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"<ref>מיכה ז, טו.</ref>, נפלאות אפילו בערך צו די נסים "כימי צאתך מארץ מצרים"<ref>אוה"ת עה"פ מיכה שם.</ref>, | ||
און מ'האָט "אראנו נפלאות" אויך אין זריזות הזמן, אַז די גאולה (ונפלאות הגאולה) קומט תיכף ומיד ממש, לא עכבן אפילו כהרף | און מ'האָט "אראנו נפלאות" אויך אין זריזות הזמן, אַז די גאולה (ונפלאות הגאולה) קומט תיכף ומיד ממש, לא עכבן אפילו כהרף עין<ref>כמו שהי' ביצי"מ – מכילתא ופרש"י בא יב, מא.</ref>, נאָך אין דעם ערב חג הסוכות, ועאכו"כ אין דעם המשך פון חג הסוכות, | ||
ובפרט ע"פ המבואר אין נבואת זכרי' | ובפרט ע"פ המבואר אין נבואת זכרי'<ref>קאפיטל יד.</ref> (וועלכע מ'זאָגט אין דער הפטורה פון דעם ערשטן טאָג סוכות) דער קשר מיוחד פון חג הסוכות מיט דער גאולה האמיתית והשלימה (ווען עס וועט זיין "ועמדו רגליו גו' ונבקע הר הזיתים גו'", "והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים גו'"<ref>שם, ד. ח.</ref>), ביז אַז דאָס וועט אויך האָבן אַ פעולה אויף די אומות העולם ("והי' כל הנותר מכל הגוים גו' ועלו גו' ולחוג את חג הסוכות גו'"<ref>שם, טז. וראה סוכה ג, א.</ref>), ביז אַלע שבעים אומות<ref>להעיר שהקרבת השבעים פרים בסוכות היא כנגד השבעים אומות (סוכה נה, ב. במדב"ר פכ"א, כד. וראה [[מאמר בסוכות תשבו תשל"ו - מוגה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו]] – סה"מ מלוקט ח"א ע' קפ ואילך).</ref>, כמבואר ומפורש אין דער נבואה. | ||
ויה"ר אַז דאָס זאָל מקויים ווערן אין דעם חג הסוכות – בגאולה האמיתית והשלימה, און נמשך ווערן במשך כל ימי הסוכות, ביז שמע"צ ושמח"ת, און דאָס זאָל דערנאָך גלייך נמשך ווערן אין שבת בראשית, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" | ויה"ר אַז דאָס זאָל מקויים ווערן אין '''דעם''' חג הסוכות – בגאולה האמיתית והשלימה, און נמשך ווערן במשך כל ימי הסוכות, ביז שמע"צ ושמח"ת, און דאָס זאָל דערנאָך גלייך נמשך ווערן אין שבת בראשית, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"<ref>בראשית א, א.</ref> – אַז עס ווערט (אין דער גאולה) אַ שינוי וחידוש אין גאַנץ מעשה בראשית – בהתאם צו "תורה<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref> חדשה מאתי תצא"<ref>שהרי אסתכל באורייתא וברא עלמא (זח"ב קסב, אב).</ref> – אין שמים וארץ<ref>וכמ"ש "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעי' סה, יז), "השמים החדשים והארץ החדשה" (שם סו, כב). וראה לקו"ת שה"ש בסופו. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך לע"ל ע' תריב ואילך. ועוד.</ref> וכל צבאיהם<ref>ראה פרש"י בראשית א, יד.</ref>, | ||
וכאמור, דאָס ווערט אויפגעטאָן תיכף ומיד ממש נאָך בערב חג הסוכות, וואָס גלייך בתחלת הגאולה, ברגע הראשון של הגאולה, האָט מען די גאַנצע שלימות והמשך הגאולה, כולל – דעם שינוי וחידוש במעשה בראשית, | וכאמור, דאָס ווערט אויפגעטאָן תיכף ומיד ממש נאָך בערב חג הסוכות, וואָס גלייך בתחלת הגאולה, ברגע הראשון של הגאולה, האָט מען די גאַנצע שלימות והמשך הגאולה, כולל – דעם שינוי וחידוש במעשה בראשית, | ||
ובפרט דורך דעם כח פון פריצת כל הגדרים פון שמחת חג הסוכות, ובאופן אַז דאָס ווערט נמשך אויך בגשמיות העולם (בדוגמת שמחת פורים), כנ"ל, פירט דאָס אַריין אין דער גאולה וואָס פועל'ט אַ חידוש בגשמיות העולם, אָנהויבנדיק פון פּראַווען סעודת לויתן ושור הבר | ובפרט דורך דעם כח פון פריצת כל הגדרים פון שמחת חג הסוכות, ובאופן אַז דאָס ווערט נמשך אויך בגשמיות העולם (בדוגמת שמחת פורים), כנ"ל, פירט דאָס אַריין אין דער גאולה וואָס פועל'ט אַ חידוש בגשמיות העולם, אָנהויבנדיק פון פּראַווען סעודת לויתן ושור הבר בגשמיות<ref>20) ראה תשובות וביאורים סי"א. וש"נ.</ref>, נוסף אויף ענינה ברוחניות (כמבואר בלקו"ת<ref>ר"פ שמיני (יח, א).</ref>). | ||
ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש, אַזוי אַז יעדער איד און אַלע אידן זיינען ממשיך דעם המשך פון ערב סוכות, די הכנות צו תפלת מנחה און תפלת מנחה שלאחרי זה – בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, ובבית המקדש, ביז אין קודש הקדשים, | ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש, אַזוי אַז יעדער איד און אַלע אידן זיינען ממשיך דעם המשך פון ערב סוכות, די הכנות צו תפלת מנחה און תפלת מנחה שלאחרי זה – בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, ובבית המקדש, ביז אין קודש הקדשים, | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
מ'זאָל ממשיך זיין כל ההמשכות (פון די ד' מינים), און האָבן בשורות טובות ומשמחות כל השנה כולה. | מ'זאָל ממשיך זיין כל ההמשכות (פון די ד' מינים), און האָבן בשורות טובות ומשמחות כל השנה כולה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||