4,774
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
א. שמחת תורה האָט אַ שייכות מיוחדת מיט דער גאולה האמיתית והשלימה<ref>ולהעיר ממאחז"ל (תענית ח, ב) "גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות" (נת' בד"ה גדול יום הגשמים דשמח"ת תער"ג (סה"מ תער"ב־ע"ו ע' קצח ואילך)), והרי שמח"ת הוא יו"ט שני של שמע"צ (יום התחלת הזכרת הגשמים), ועד שבארץ ישראל שמח"ת הוא ביום שמע"צ. | א. שמחת תורה האָט אַ שייכות מיוחדת מיט דער גאולה האמיתית והשלימה<ref>ולהעיר ממאחז"ל (תענית ח, ב) "גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות" (נת' בד"ה גדול יום הגשמים דשמח"ת תער"ג (סה"מ תער"ב־ע"ו ע' קצח ואילך)), והרי שמח"ת הוא יו"ט שני של שמע"צ (יום התחלת הזכרת הגשמים), ועד שבארץ ישראל שמח"ת הוא ביום שמע"צ. | ||
וכמרומז גם בשמו "שמיני (עצרת") – ששמיני מורה על ענין הגאולה, כמאחז"ל (ערכין יג, ב) דכינור „של ימות המשיח שמונה". וראה כלי יקר ר"פ שמיני. לקו"ש חי"ז ע' 93 ואילך. ובכ"מ.</ref> ע"י משיח צדקנו<ref>ראה שיחת שמח"ת תרנ"ב (ספר השיחות תורת שלום ע' 2) – מלפני מאה שנה: "בש"ת הוא התגלות יחידה שבנפש, מעין לעתיד לבוא שלא ילמדו איש את רעהו". וראה לקמן סוף סעיף ג.</ref> – ווי מ'זאָגט עס אין דעם פיוט "(שישו ושמחו בשמחת תורה)"מבשמחת תורה נאָך קריאת התורה: "אגיל ואשמח בשמחת תורה בא יבוא צמח<ref>שמו של משיח (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. וראה זכרי' ג, ח. ו, יב ("איש צמח שמו". וכפי שאומרים גם בנוסח הושענות דהושע"ר)).</ref> בשמחת תורה"<ref>"משיח יבוא בזכות השמחה בתורה" (סידור יעב"ץ).</ref>. | וכמרומז גם בשמו "שמיני (עצרת") – ששמיני מורה על ענין הגאולה, כמאחז"ל (ערכין יג, ב) דכינור „של ימות המשיח שמונה". וראה כלי יקר ר"פ שמיני. לקו"ש חי"ז ע' 93 ואילך. ובכ"מ.</ref> ע"י משיח צדקנו<ref name=":0">ראה שיחת שמח"ת תרנ"ב (ספר השיחות תורת שלום ע' 2) – מלפני מאה שנה: "בש"ת הוא התגלות יחידה שבנפש, מעין לעתיד לבוא שלא ילמדו איש את רעהו". וראה לקמן סוף סעיף ג.</ref> – ווי מ'זאָגט עס אין דעם פיוט "(שישו ושמחו בשמחת תורה)"מבשמחת תורה נאָך קריאת התורה: "אגיל ואשמח בשמחת תורה בא יבוא צמח<ref>שמו של משיח (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. וראה זכרי' ג, ח. ו, יב ("איש צמח שמו". וכפי שאומרים גם בנוסח הושענות דהושע"ר)).</ref> בשמחת תורה"<ref>"משיח יבוא בזכות השמחה בתורה" (סידור יעב"ץ).</ref>. | ||
דאָס איז אויך מרומז אין די פסוקים וואָס מ'זאָגט פאַר הקפות ("שמביאים טעמים על השמחה"<ref>סה"מ תש"ד ע' 54.</ref>) – פון "אתה הראת" ביז "כי מציון": דער סיום – דער לעצטער – פון די אַלע י"ז (י"ז בגימטריא טוב, "אין טוב אלא תורה"<ref>אבות פ"ו מ"ג, הובא בסה"מ שם.</ref>) פסוקים איז "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"<ref>ישעי' ב, ג.</ref>, וואָס דאָס איז אַ נבואה וועגן ימות המשיח<ref>כמ"ש בהתחלת הענין "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים גו' ונהרו אליו כל הגוים גו' והלכו עמים רבים גו' '''כי''' מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".</ref>. | דאָס איז אויך מרומז אין די פסוקים וואָס מ'זאָגט פאַר הקפות ("שמביאים טעמים על השמחה"<ref>סה"מ תש"ד ע' 54.</ref>) – פון "אתה הראת" ביז "כי מציון": דער סיום – דער לעצטער – פון די אַלע י"ז (י"ז בגימטריא טוב, "אין טוב אלא תורה"<ref>אבות פ"ו מ"ג, הובא בסה"מ שם.</ref>) פסוקים איז "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"<ref>ישעי' ב, ג.</ref>, וואָס דאָס איז אַ נבואה וועגן ימות המשיח<ref>כמ"ש בהתחלת הענין "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים גו' ונהרו אליו כל הגוים גו' והלכו עמים רבים גו' '''כי''' מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".</ref>. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
– ועפ"ז אולי יש לומר דעם ביאור אין דעם עיכוב המבהיל פון דער גאולה – אַז דאָס איז מצד דעם וואָס באַ אידן האָט געפעלט שלימות אין דער דרגא פון עבודה באופן פון "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", וואָס דוקא דורך דעם קומט מען צו דער גאולה וועלכע וועט זיין אין דעם אופן (פון "אין עוד מלבדו")<ref>עפ"ז אולי יש לבאר הדיוק בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת שמח"ת תרפ"ט) "מען באַדאַרף נאָר צופּוצן די קנעפּ": ענין הכפתור הוא – שמחבר שני חלקי הבגד, שאף שמצ"ע יתכן ענין של פירוד ביניהם, הרי ע"י הכפתור מתחברים ומתאחדים יחדיו.</ref>. – איצטער איז אָבער דער עיכוב שוין אויך אַראָפּ, ובמילא איז "הכל מוכן לסעודה", סעודת לויתן ושור הבר ויין המשומר<ref>ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.</ref> בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. | – ועפ"ז אולי יש לומר דעם ביאור אין דעם עיכוב המבהיל פון דער גאולה – אַז דאָס איז מצד דעם וואָס באַ אידן האָט געפעלט שלימות אין דער דרגא פון עבודה באופן פון "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", וואָס דוקא דורך דעם קומט מען צו דער גאולה וועלכע וועט זיין אין דעם אופן (פון "אין עוד מלבדו")<ref>עפ"ז אולי יש לבאר הדיוק בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת שמח"ת תרפ"ט) "מען באַדאַרף נאָר צופּוצן די קנעפּ": ענין הכפתור הוא – שמחבר שני חלקי הבגד, שאף שמצ"ע יתכן ענין של פירוד ביניהם, הרי ע"י הכפתור מתחברים ומתאחדים יחדיו.</ref>. – איצטער איז אָבער דער עיכוב שוין אויך אַראָפּ, ובמילא איז "הכל מוכן לסעודה", סעודת לויתן ושור הבר ויין המשומר<ref>ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.</ref> בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. | ||
ג. האמור לעיל האָט אַ שייכות מיוחדת צו אידישע קינדער, תינוקות של בית רבן, ווי חז"ל | ג. האמור לעיל האָט אַ שייכות מיוחדת צו אידישע קינדער, תינוקות של בית רבן, ווי חז"ל זאָגן<ref>שבת קיט, ב.</ref>: "אל תגעו '''במשיחי'''<ref>דברי הימים־א טז, כב.</ref> אלו תינוקות של בית רבן". | ||
איינער פון די ביאורים אין דעם (נוסף אויף דעם פירוש אין | איינער פון די ביאורים אין דעם (נוסף אויף דעם פירוש אין מפרשים<ref>"שדרך תינוקות למושחן בשמן" (פרש"י), או "ע"ש גדולתן וחשיבותן כדאמרי' למשחה לגדולה, כדמסיק שאין בהן הבל של חטא" (חדא"ג מהרש"א.)</ref>): דער חינוך פון תינוקות של בית רבן דאַרף זיין אין אַן אופן אַז די תינוקות ווערן אינגאַנצן דורכגענומען און דורכגעדרונגען מיט דעם ענין און נקודה פון "משיח"<ref>להעיר, שבגמ' שבת שם לפנ"ז מובא המאמר ד"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תשב"ר", שמזה מובן, שע"י הלימוד דתשב"ר נפעל '''בנין''' ירושלים, שהרי כשבטלה הסיבה בטל המסובב. ועפ"ז תומתק עוד יותר השייכות ד"משיח" '''בפשטות''' לתשב"ר.</ref>, אַזוי, אַז בשעת מ'גיט נאָר אַ קוק אויף אַ אידיש קינד איז וואָס זעט מען? – משיח'ן! | ||
זייער גאַנצע מציאות איז "משיח" – דער גילוי פון "אתה הראת גו' אין עוד מלבדו". | זייער גאַנצע מציאות איז "משיח" – דער גילוי פון "אתה הראת גו' אין עוד מלבדו". | ||
ויש לקשר זה אויך מיט דעם וואָס בשמח"ת – וועלכער איז פאַרבונדן במיוחד מיט משיח כנ"ל – געפינט מען אַ הדגשה במנהג ישראל, אַז אויך תשב"ר פרייען זיך און טאַנצן מיט דער תורה (און דורך זייער גרויסע שמחה בשמח"ת – ווערט נתגלה נאָך מער ווי זיי זיינען "משיחי" | ויש לקשר זה אויך מיט דעם וואָס בשמח"ת – וועלכער איז פאַרבונדן במיוחד מיט משיח כנ"ל – געפינט מען אַ הדגשה במנהג ישראל, אַז אויך תשב"ר פרייען זיך און טאַנצן מיט דער תורה (און דורך זייער גרויסע שמחה בשמח"ת – ווערט נתגלה נאָך מער ווי זיי זיינען "משיחי"<ref>להעיר דמשיח אותיות ישמח (בעה"ט פינחס כה, יב).</ref>). | ||
ואדרבה: וויבאַלד אַז דער עיקר השמחה פון שמחת תורה איז ניט דורך '''לימוד''' התורה, נאָר דוקא דורך טאַנצן מיט דער תורה | ואדרבה: וויבאַלד אַז דער עיקר השמחה פון שמחת תורה איז ניט דורך '''לימוד''' התורה, נאָר דוקא דורך טאַנצן מיט דער תורה – טאַנצן מיט די ספרי תורה ווי זי איז איינגעהילט אין אַ מפה און באַקרוינט מיט אַ כתר תורה, וואָס דעמאָלט איז גאָר ניט '''שייך''' לערנען אין איר – איז פאַרשטאַנדיק, אַז דעמאָלט איז בעיקר מודגש די שייכות פון תורה צו '''אַלע''' אידן – מהגדולים ועד הקטנים והכי קטנים – '''בשוה''' ממש. | ||
ויש לומר, אַז דאָס איז אויך פאַרבונדן מיט דער שייכות און גילוי המיוחד פון משיח'ן בשמחת תורה | ויש לומר, אַז דאָס איז אויך פאַרבונדן מיט דער שייכות און גילוי המיוחד פון משיח'ן בשמחת תורה – וואָס אויף ימות המשיח שטייט אַז "לא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"<ref>ירמי' לא, לג.</ref>; און דעריבער איז אויך די הנהגה בשמחת תורה מעין ובדוגמת זה<ref name=":0" />. | ||
ד. דער ענין איז ספּעציעל אונטערשטראָכן אין די תינוקות של בית רבן פון אונזער דור | ד. דער ענין איז ספּעציעל אונטערשטראָכן אין די תינוקות של בית רבן פון אונזער דור – וועלכע ווערן אָנגערופן (בהסכמת גדולי ישראל) מיטן נאָמען "צבאות השם": | ||
דער נאָמען "צבאות השם" באַדייט | דער נאָמען "צבאות השם" באַדייט – אַז די קינדער זיינען אינגאַנצן איבערגעגעבן און בטל צו דעם אויבערשטן, בדוגמא (און נאָך מער) ווי "סאָלדאַטן" צו זייער "גענעראַל". און ביז בלשון הכתוב ביצי"מ<ref>בא יב, נא.</ref> – "הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים '''על''' צבאותם", נאָך העכער ווי די מדידות והגבלות פון אַ "צבא"<ref>כולל גם לא ההגבלות של צבא ישראל – דוקא מבן עשרים שנה ומעלה, שהרי ב"צבאות השם" נכללים כל ילדי ישראל, גם התינוקות שזה־עתה יצאו לאויר העולם* (ע"י ה"שיר המעלות" וכיו"ב שמסביבם). ויתירה מזו י"ל – אפילו עובר במעי אמו (ש"מלמדין אותו כל התורה כולה" – נדה ל, ב), ע"ד ובדוגמת ב"צבאות השם" שיצאו מארץ מצרים – ש"אפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה" (סוטה ל, ב). | ||
'''*) וע"ד שבט לוי שנמנה "מבן חודש ומעלה" ועד "מן הבטן" (במדבר ג, טו ובפרש"י שם. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 251 ואילך. ע' 256 ואילך).'''</ref>. | |||
ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" | דערפון איז מובן, אַז אין די אידישע קינדער – אינגעלעך און מיידעלעך – פון אונזער דור, איז נאָך מער ניכר בגלוי ווי זיי זיינען "משיחי", "משיח'''י'''" פון דעם אויבערשטן אַליין. וועלכע ווערט די הכנה והקדמה קרובה אויף דער התגלות פון דעם משיח הכללי פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה. | ||
ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"<ref>מיכה ז, טו.</ref>: כשם ווי דעמאָלט "יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"<ref>בא יב, מא.</ref>, אַזוי וועלן די "צבאות השם" פון אונזער דור אַרויסגיין פון דעם איצטיקן גלות לגאולה האמיתית והשלימה ותיכף ומיד ממש. | |||
וכולל ובמיוחד די אידישע קינדער וועלכע געפינען זיך דאָ איצטער, וועלכע זיינען אויפגעהאָדעוועט געוואָרן – בשנה שעברה און אַזוי וועט עס זיכער נמשך ווערן – אין אַן אופן אַז בשעת מען גיט אַ קוק אויף זיי זעט מען "משיח". ובפרט בשעת די קינדער טאַנצן אין די הקפות פון שמיני עצרת ושמחת תורה. | וכולל ובמיוחד די אידישע קינדער וועלכע געפינען זיך דאָ איצטער, וועלכע זיינען אויפגעהאָדעוועט געוואָרן – בשנה שעברה און אַזוי וועט עס זיכער נמשך ווערן – אין אַן אופן אַז בשעת מען גיט אַ קוק אויף זיי זעט מען "משיח". ובפרט בשעת די קינדער טאַנצן אין די הקפות פון שמיני עצרת ושמחת תורה. | ||
| שורה 60: | שורה 62: | ||
ה. דעריבער – און בכדי צואיילן נאָך שנעלער די גאולה, זי זאָל קומען בהקדם הכי אפשרי ביז תיכף ומיד ממש – איז מתאים, אַז די אַלע תינוקות של בית רבן וואָס געפינען זיך דאָ איצטער זאָלן זאָגן (יעדערער פון זיי און אַלע צוזאַמען) "לחיים". | ה. דעריבער – און בכדי צואיילן נאָך שנעלער די גאולה, זי זאָל קומען בהקדם הכי אפשרי ביז תיכף ומיד ממש – איז מתאים, אַז די אַלע תינוקות של בית רבן וואָס געפינען זיך דאָ איצטער זאָלן זאָגן (יעדערער פון זיי און אַלע צוזאַמען) "לחיים". | ||
און אויך די מחנכים, מלמדים און מנהלים פון די "צבאות השם" זאָלן זיך משתתף זיין אין דעם דורך זינגען (צוזאַמען מיט די קינדער) דעם ניגון פאַרבונדן מיט "צבאות השם" [כמנהג העולם אַז אַ צבא האָט אַ "מאַרש", אַ ניגון משלהם; און עס דאַרף דאָך זיין "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'" | און אויך די מחנכים, מלמדים און מנהלים פון די "צבאות השם" זאָלן זיך משתתף זיין אין דעם דורך זינגען (צוזאַמען מיט די קינדער) דעם ניגון פאַרבונדן מיט "צבאות השם" [כמנהג העולם אַז אַ צבא האָט אַ "מאַרש", אַ ניגון משלהם; און עס דאַרף דאָך זיין "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'"<ref>שמו"ר פמ"ז, ה. ועד"ז בב"ר פמ"ח, יד. וראה גם ב"מ פו, ב.</ref>]. און זיכער וועט דער גאַנצער "עולם" מסייע זיין אין דעם, און עס באַטראַכטן פאַר זייערער אַ זכות, וויבאַלד אַז דורך די קינדער ווערט נמשך אויך צו זיי דער טיטול מיט וועלכע די קינדער ווערן אָנגערופן – "משיחי"<ref>וכידוע שבכאו"א מישראל ישנו ניצוץ משיח (מאור עינים ס"פ פינחס).</ref>. | ||
און דערפון נעמט מען דערנאָך דעם כח אויף דער עבודה במשך כל השנה (כנ"ל אַז פון שמח"ת ווערט נמשך אויף כל השנה) | און דערפון נעמט מען דערנאָך דעם כח אויף דער עבודה במשך כל השנה (כנ"ל אַז פון שמח"ת ווערט נמשך אויף כל השנה) – ובמיוחד באַ מחנכים ומנהלים בכלל, ובפרט באַ די שלוחים פון נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר – וואָס זייער עבודה ושליחות מיוחדת באַשטייט פון הפצת התורה והיהדות און הפצת המעינות חוצה, און – במיוחד – די עבודה ושליחות צו ברענגען משיח צדקנו בפועל ממש<ref>ולהעיר ש"שליח" בצירוף עשר (כחות) הוא בגימטריא "משיח" – ראה בארוכה משיחות ליל שמח"ת תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 358 ואילך).</ref>, כולל – דורך לייגן אַ ספּעציעלע הדגשה אויף דעם ענין החינוך פון אידישע קינדער וועלכע ווערן אָנגערופן "משיחי". | ||
ויהי רצון, אַז יעדער איד און אַלע אידן, כולל | ויהי רצון, אַז יעדער איד און אַלע אידן, כולל – אידישע קינדער, זאָלן פּראַווען די הקפות פון שמח"ת צוזאַמען מיט דעם אויבערשטן אַליין – כמאמר חז"ל<ref>תענית סופה.</ref> "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים . . וכל אחד ואחד מראה באצבעו כו' ואמר<ref>ישעי' כה, ט. אחד מי"ז הפסוקים שאומרים קודם הקפות (וראה לעיל ס"א).</ref> ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו". ותיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||