11,494
עריכות
הדרן על מסכת ברכות ומועד קטן - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 138: | שורה 138: | ||
יא. ע"פ האמור לעיל יש לבאר החילוק בין ב' המאמרים "תלמידי חכמים אין להם מנוחה" שבברכות ובמו"ק: | יא. ע"פ האמור לעיל יש לבאר החילוק בין ב' המאמרים "תלמידי חכמים אין להם מנוחה" שבברכות ובמו"ק: | ||
המאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'" שבסיום מסכת ברכות, קאי (בעיקר) על העלי' בלימוד וידיעת התורה כדי לעמוד על אמיתתה '''כפי שהיא מצד עצמה''', שאף שגם לימוד זה הוא באופן שהולך וניתוסף עד אין סוף, "כי כמו שהשי"ת אין לו סוף כך תורתו אין לה סוף", "אין להם מנוחה", הרי, לעתיד לבוא ("ליום שכולו שבת ומנוחה") שיעמדו על אמיתתה כמו שהיא מצד עצמה, '''יש להם מנוחה''', ולכן, לאחרי המאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'", מוסיף ומסיים בענין '''השלום''' ("תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם . . ה' יברך את עמו בשלום"), שהו"ע '''המנוחה'''. | המאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'" שבסיום מסכת ברכות, קאי (בעיקר) על העלי' בלימוד וידיעת התורה כדי לעמוד על אמיתתה '''כפי שהיא מצד עצמה''', שאף שגם לימוד זה הוא באופן שהולך וניתוסף עד אין סוף, "כי כמו שהשי"ת אין לו סוף כך תורתו אין לה סוף", "אין להם מנוחה", הרי, לעתיד לבוא ("ליום שכולו שבת ומנוחה") שיעמדו על אמיתתה כמו שהיא מצד עצמה, '''יש להם מנוחה'''<ref>ויש לומר, שמרומז גם בפסוק "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון" – שההליכה מחיל אל חיל ("אין להם מנוחה") היא עד ש"יראה אל אלקים בציון" (כשיעמדו על אמיתתה של תורה, ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד").</ref>, ולכן, לאחרי המאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'", מוסיף ומסיים בענין '''השלום''' ("תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם . . ה' יברך את עמו בשלום"), שהו"ע '''המנוחה'''. | ||
והמאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'" שבסיום מסכת מו"ק, קאי (בעיקר) על '''ההוספה לגבי התורה כפי שהיא מצד עצמה''' עי"ז שישראל (תלמיד ותיק) '''מחדשים''' (עתיד '''לחדש''') בתורה מצד שרשם בעצמותו ית' שלמעלה מדרגת התורה (חכמתו ית' כפי שהיא מצד עצמה), וכיון שגם לעתיד לבוא כשיעמדו על אמיתתה של תורה כפי שהיא מצד עצמה ("ליום שכולו שבת ומנוחה") יוסיפו ישראל לחדש בתורה '''עד אין סוף''' (כנ"ל ס"י), לכן, סיום וחותם המסכת הוא במעמד ומצב ד"תלמידי חכמים '''אין להם מנוחה''' כו', שנאמר ילכו מחיל אל חיל (גם כשעומדים על אמיתתה, כש)יראה אל אלקים בציון". | והמאמר "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'" שבסיום מסכת מו"ק, קאי (בעיקר) על '''ההוספה לגבי התורה כפי שהיא מצד עצמה''' עי"ז שישראל (תלמיד ותיק) '''מחדשים''' (עתיד '''לחדש''') בתורה מצד שרשם בעצמותו ית' שלמעלה מדרגת התורה (חכמתו ית' כפי שהיא מצד עצמה), וכיון שגם לעתיד לבוא כשיעמדו על אמיתתה של תורה כפי שהיא מצד עצמה ("ליום שכולו שבת ומנוחה") יוסיפו ישראל לחדש בתורה '''עד אין סוף''' (כנ"ל ס"י), לכן, סיום וחותם המסכת הוא במעמד ומצב ד"תלמידי חכמים '''אין להם מנוחה''' כו', שנאמר ילכו מחיל אל חיל (גם כשעומדים על אמיתתה, כש)יראה אל אלקים בציון". | ||
בסגנון אחר קצת – בהתאם לתוכן המסכתות ברכות ומו"ק: מסכת ברכות היא ע"ד ובדוגמת מסכת תמיד שבה מדובר אודות העבודה התמידית בעניני התומ"צ, עבודה ע"ד הרגיל ("תמידים כסדרם"), שגם העליות שבה עיקרם בדרגת התורה כפי שהיא מצד עצמה; ובמסכת מו"ק מדובר אודות העבודה בזמנים מיוחדים באופן של הוספה על הרגיל ("מוספים כהלכתם"), כולל ובמיוחד העבודה במצב של העלם והסתר (הענינים הבלתי־רצויים שבמסכת מו"ק) בדרך "אור חוזר", כיון שעי"ז דוקא באים לבחי' העלם העצמי, שבאין־ערוך לדרגת התורה כפי שהיא מצד עצמה. | בסגנון אחר קצת – בהתאם לתוכן המסכתות ברכות ומו"ק: מסכת ברכות היא ע"ד ובדוגמת מסכת תמיד שבה מדובר אודות העבודה התמידית בעניני התומ"צ, עבודה ע"ד הרגיל ("תמידים כסדרם"), שגם העליות שבה עיקרם בדרגת התורה כפי שהיא מצד עצמה; ובמסכת מו"ק מדובר אודות העבודה בזמנים מיוחדים באופן של הוספה על הרגיל ("מוספים כהלכתם"), כולל ובמיוחד העבודה במצב של העלם והסתר (הענינים הבלתי־רצויים שבמסכת מו"ק) בדרך "אור חוזר", כיון שעי"ז דוקא באים לבחי' העלם העצמי<ref>ראה שערי אורה שער החנוכה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ד ואילך. המשך תרס"ו ע' צ ואילך. ועוד.</ref>, שבאין־ערוך לדרגת התורה כפי שהיא מצד עצמה. | ||
ועפ"ז יש לבאר גם שינוי הלשון במאמר זה – שבמסכת ברכות נאמר "אין להם מנוחה '''לא בעוה"ז ולא בעוה"ב'''", ובמסכת מו"ק נאמר "אין להם מנוחה '''אפילו לעוה"ב'''": | ועפ"ז יש לבאר גם שינוי הלשון במאמר זה – שבמסכת ברכות נאמר "אין להם מנוחה '''לא בעוה"ז ולא בעוה"ב'''", ובמסכת מו"ק נאמר "אין להם מנוחה '''אפילו לעוה"ב'''": | ||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
יב. עפ"ז יש לבאר גם החילוק בבבא שלפנ"ז (האמצעית) – שבמסכת ברכות נאמר "היוצא מבית הכנסת '''ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה'''", ובמסכת מו"ק נאמר "היוצא מבית הכנסת לבית המדרש (ומוסיף) '''ומבית המדרש לבית הכנסת'''": | יב. עפ"ז יש לבאר גם החילוק בבבא שלפנ"ז (האמצעית) – שבמסכת ברכות נאמר "היוצא מבית הכנסת '''ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה'''", ובמסכת מו"ק נאמר "היוצא מבית הכנסת לבית המדרש (ומוסיף) '''ומבית המדרש לבית הכנסת'''": | ||
תוכנה של ההוספה "ומבית המדרש לבית הכנסת" במסכת מו"ק – שגם לאחרי ש"נכנס לבית המדרש ועוסק בתורה", אינו מסתפק בכך, אלא ממשיך והולך "מבית המדרש לבית הכנסת" (מתורה לתפלה), כיון שע"י התפלה ("סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה") מתעלה לדרגא נעלית יותר, ועי"ז נעשה גם לימוד התורה שלאח"ז ("מבית הכנסת לבית המדרש") באופן נעלה יותר, משא"כ במסכת ברכות מדובר אודות הלימוד והעסק בתורה באותה דרגא. | תוכנה של ההוספה "ומבית המדרש לבית הכנסת" במסכת מו"ק – שגם לאחרי ש"נכנס לבית המדרש ועוסק בתורה", אינו מסתפק בכך, אלא ממשיך והולך "מבית המדרש לבית הכנסת" (מתורה לתפלה), כיון שע"י התפלה ("סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"<ref>ויצא כח, יב. וראה זהר ח"א רסו, ב. ח"ג שו, ב. ועוד.</ref>) מתעלה לדרגא נעלית יותר, ועי"ז נעשה גם לימוד התורה שלאח"ז ("מבית הכנסת לבית המדרש") באופן נעלה יותר, משא"כ במסכת ברכות מדובר אודות הלימוד והעסק בתורה באותה דרגא. | ||
ויש לומר, שבמסכת ברכות מדובר אודות הלימוד והעסק בתורה כפי שהיא '''מצד עצמה''', שלכן גם העלי' בלימוד התורה היא באופן שהת"ח הלומד נשאר ב"'''בית המדרש'''", מקומה (דרגתה) של התורה מצד עצמה; ובמסכת מו"ק מדובר גם (ובעיקר) אודות '''ההוספה''' לגבי התורה כפי שהיא מצד עצמה ע"י '''חידושו של תלמיד ותיק''', כמודגש בהיציאה מ"בית המדרש", מקומה (דרגתה) של התורה מצד עצמה (כפי שניתנה '''מהקב"ה'''), "לבית הכנסת", מקום '''תפלתם של ישראל''', כידוע שע"י התפלה פועלים שיומשך בתורה מבחי' אוא"ס שלמעלה מהתורה (כפי שהיא מצד עצמה). | ויש לומר, שבמסכת ברכות מדובר אודות הלימוד והעסק בתורה כפי שהיא '''מצד עצמה''', שלכן גם העלי' בלימוד התורה<ref>מרומזת בדיוק הלשון "עוסק בתורה", בדוגמת "עסק" שעל ידו ניתוסף "ריוח" – כבמאמר שלאח"ז "תלמידי חכמים אין להם מנוחה", "מישיבה לישיבה וממדרש למדרש".</ref> היא באופן שהת"ח הלומד נשאר ב"'''בית המדרש'''", מקומה (דרגתה) של התורה מצד עצמה; ובמסכת מו"ק מדובר גם (ובעיקר) אודות '''ההוספה''' לגבי התורה כפי שהיא מצד עצמה ע"י '''חידושו של תלמיד ותיק''', כמודגש בהיציאה מ"בית המדרש", מקומה (דרגתה) של התורה מצד עצמה (כפי שניתנה '''מהקב"ה'''), "לבית הכנסת", מקום '''תפלתם של ישראל''', כידוע שע"י התפלה פועלים שיומשך בתורה מבחי' אוא"ס שלמעלה מהתורה (כפי שהיא מצד עצמה)<ref>וכמ"ש בספר הבהיר (סנ"ח (קצו)) שדוד הי' מחבר אורייתא בקוב"ה, היינו, שהמשיך בתורה גילוי אוא"ס שלמעלה מהתורה, ע"י עבודת התפלה שבה מודגשת ההתקשרות דישראל עם הקב"ה שלמעלה מהתורה (ראה [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת ויקרא]] ה, א. ברכה צו, ב. ובכ"מ).</ref>. | ||
ובהתאם לכך בא גם ההמשך והסיום במאמר שלאח"ז: "היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ועוסק בתורה", באותה דרגא, כפי שהיא מצד עצמה – ה"ז באופן ש"אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב" (לפני "יום שכולו שבת ומנוחה"), אבל כשעומדים על אמיתתה, יש להם מנוחה, כפי שמסיים בענין השלום (במסכת ברכות); ו"היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת", להוסיף על התורה כפי שהיא מצד עצמה – ה"ז באופן ש"אין להם מנוחה אפילו לעוה"ב, שנאמר ילכו מחיל אל חיל (גם כשעומדים על אמיתתה, כש)יראה אל אלקים בציון" (במסכת מו"ק). | ובהתאם לכך בא גם ההמשך והסיום במאמר שלאח"ז: "היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ועוסק בתורה", באותה דרגא, כפי שהיא מצד עצמה – ה"ז באופן ש"אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב" (לפני "יום שכולו שבת ומנוחה"), אבל כשעומדים על אמיתתה, יש להם מנוחה, כפי שמסיים בענין השלום (במסכת ברכות); ו"היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת", להוסיף על התורה כפי שהיא מצד עצמה – ה"ז באופן ש"אין להם מנוחה אפילו לעוה"ב, שנאמר ילכו מחיל אל חיל (גם כשעומדים על אמיתתה, כש)יראה אל אלקים בציון" (במסכת מו"ק). | ||
| שורה 164: | שורה 164: | ||
וההסברה בזה: | וההסברה בזה: | ||
החילוק בין "לך '''ב'''שלום" שאומרים ל"הנפטר מן '''המת'''" ובין "לך '''ל'''שלום" שאומרים ל"הנפטר מן '''החי'''", הוא, ש"לך '''ב'''שלום" פירושו "בשלום של עתה", "שילך בשלום שכבר דרש עד היום ולא יוסיף עוד", משא"כ "לך '''ל'''שלום" פירושו "לסגל עוד שלומים וזכיות", "להוסיף על שלימותך". | החילוק בין "לך '''ב'''שלום" שאומרים ל"הנפטר מן '''המת'''" ובין "לך '''ל'''שלום" שאומרים ל"הנפטר מן '''החי'''", הוא, ש"לך '''ב'''שלום" פירושו "בשלום של עתה", "שילך בשלום שכבר דרש עד היום ולא יוסיף עוד", משא"כ "לך '''ל'''שלום" פירושו "לסגל עוד שלומים וזכיות", "להוסיף על שלימותך"<ref>פי' הכותב וענף יוסף לעין יעקב סוף ברכות.</ref>. | ||
ולכן: | ולכן: | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
במסכת ברכות הסדר הוא "הנפטר מחבירו . . יאמר לו . . לך לשלום . . (ואח"כ) הנפטר מן המת . . יאמר לו . . לך בשלום" – בהתאם לב' הבבות שבסיום המסכת, "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'", ע"ד "לך '''ל'''שלום", ולאח"ז "תלמידי חכמים מרבים שלום", ענין המנוחה, ע"ד "לך '''ב'''שלום" (שלא יוסיף עוד), כיון שבמסכת ברכות מדובר רק אודות השלימות בתורה כפי שהיא מצד עצמה, שלאחרי שעומדים על אמיתתה (ע"י ענין '''המיתה''', ביטול מציאותו לאמיתתה של תורה), לא שייך להוסיף יותר ("מת . . בשלום"). | במסכת ברכות הסדר הוא "הנפטר מחבירו . . יאמר לו . . לך לשלום . . (ואח"כ) הנפטר מן המת . . יאמר לו . . לך בשלום" – בהתאם לב' הבבות שבסיום המסכת, "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'", ע"ד "לך '''ל'''שלום", ולאח"ז "תלמידי חכמים מרבים שלום", ענין המנוחה, ע"ד "לך '''ב'''שלום" (שלא יוסיף עוד), כיון שבמסכת ברכות מדובר רק אודות השלימות בתורה כפי שהיא מצד עצמה, שלאחרי שעומדים על אמיתתה (ע"י ענין '''המיתה''', ביטול מציאותו לאמיתתה של תורה), לא שייך להוסיף יותר ("מת . . בשלום"). | ||
ובמסכת מו"ק מתחיל במה שסיים במסכת ברכות – "הנפטר מן המת . . לך בשלום", ואח"כ מוסיף ענין נעלה יותר, "הנפטר מן החי | ובמסכת מו"ק מתחיל במה שסיים במסכת ברכות – "הנפטר מן המת . . לך בשלום", ואח"כ מוסיף ענין נעלה יותר, "הנפטר מן החי<ref>שזהו"ע נעלה יותר מ"הנפטר מחבירו" בבבא הראשונה (לפני "הנפטר מן המת") שבמסכת ברכות*. | ||
ועפ"ז יש לומר, ש"הנפטר מן המת" (שלאחרי "הנפטר מחבירו") במסכת ברכות קאי על השלימות '''דגן עדן''' (נשמות בלא גופים), ו"הנפטר מן החי" (שלאחרי "הנפטר מן המת") במסכת מו"ק קאי על תכלית השלימות '''דעולם התחי'''', שאז יקויים היעוד (שבסיום מסכת מו"ק במשנה) "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים". | '''*) וי"ל שמרומז בשינוי הלשון "הנפטר מן''' החי'''", ולא "מחבירו" סתם.'''</ref> . . לך לשלום" – שגם לאחרי המנוחה ("הנפטר מן המת") כשעומדים על אמיתתה של תורה ולא שייך להוסיף עוד ("'''ב'''שלום" שבסיום ברכות), ישנו תוספת חיות ("הנפטר מן החי") בהליכה לשלום ("לך לשלום", להוסיף על שלימותך) דישראל שמחדשים ומוסיפים בתורה – בהתאם לסיום וחותם המסכת בתכלית השלימות ד"תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא<ref>ועפ"ז יומתק גם הדיוק "'''ל'''עולם הבא" ולא "'''ב'''עולם הבא" – ע"ד החילוק בין "לך '''ל'''שלום" ו"לך '''ב'''שלום" – שבזה מרומז שתכלית השלימות היא בהוספה בעילוי אחר עילוי עד אין סוף (דלא כבברכות, שהסיום הוא בשלום, ע"ד "לך בשלום", ענין המנוחה).</ref>, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון". | ||
ועפ"ז יש לומר, ש"הנפטר מן המת" (שלאחרי "הנפטר מחבירו") במסכת ברכות קאי על השלימות '''דגן עדן''' (נשמות בלא גופים), ו"הנפטר מן החי" (שלאחרי "הנפטר מן המת") במסכת מו"ק קאי על תכלית השלימות '''דעולם התחי'''', שאז יקויים היעוד (שבסיום מסכת מו"ק במשנה) "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים"<ref>ישעי' כה, ח.</ref>. | |||
'''(משיחות יום ב' דחגה"ש תשכ"ד. וא"ו תשרי תשד"מ. ועוד)'''{{הערות שוליים}} | '''(משיחות יום ב' דחגה"ש תשכ"ד. וא"ו תשרי תשד"מ. ועוד)'''{{הערות שוליים}} | ||