מא לעומר.
קודם ציווי הוכח תוכיח, כתיב "ולא תשנא את אחיך", כי זהו תנאי מוקדם להוכחה. ואחרי זה כתיב "ולא תשא עליו חטא", שאם לא פעלה ההוכחה, בודאי אתה האשם, שלא היו דברים היוצאים מן הלב.