תבנית:ספר מלכים/מלכים ב פרק יא

א: וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ וראתה רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ, וַתָּקׇם וַתְּאַבֵּד אֵת כׇּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה:

ב: וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הממותתים הַמּוּמָתִים אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת, וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת:

ג: וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְ-הֹוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים, וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ:

ד: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות הַמֵּאוֹת לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְ-הֹוָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְ-הֹוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ:

ה: וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן, הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ:

ו: וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח:

ז: וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְ-הֹוָה אֶל הַמֶּלֶךְ:

ח: וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת, וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ:

ט: וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות הַמֵּאוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:

י: וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי המאיות הַמֵּאוֹת אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד, אֲשֶׁר בְּבֵית יְ-הֹוָה:

יא: וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת, עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב:

יב: וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ, וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ:

יג: וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם, וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְ-הֹוָה:

יד: וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכׇל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר:

טו: וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי המאיות הַמֵּאוֹת פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב, כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְ-הֹוָה:

טז: וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַתּוּמַת שָׁם:

יז: וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְ-הֹוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַי-הֹוָה, וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם:

יח: וַיָּבֹאוּ כׇל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדֹּת עַל בֵּית יְ-הֹוָה:

יט: וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כׇּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְ-הֹוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים:

כ: וַיִּשְׂמַח כׇּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה, וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית מלך הַמֶּלֶךְ: