תבנית:ספר מלכים/מלכים ב פרק כא

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א: בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמׇלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ:

ב: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְ-הֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

ג: וַיָּשׇׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו, וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכׇל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם:

ד: וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית יְ-הֹוָה, אֲשֶׁר אָמַר יְ-הֹוָה בִּירוּשָׁלַ͏ִם אָשִׂים אֶת שְׁמִי:

ה: וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכׇל צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְ-הֹוָה:

ו: וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים, הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה לְהַכְעִיס:

ז: וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה, בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְ-הֹוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם:

ח: וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְכׇל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה:

ט: וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְ-הֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

י: וַיְדַבֵּר יְ-הֹוָה בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֵאמֹר:

יא: יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו, וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו:

יב: לָכֵן כֹּה אָמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וִיהוּדָה, אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעָהּ שמעיו תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו:

יג: וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב, וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ:

יד: וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכׇל אֹיְבֵיהֶם:

טו: יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינַי וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה:

טז: וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה:

יז: וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכׇל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:

יח: וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא, וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

יט: בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמׇלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יׇטְבָה:

כ: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הֹוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו:

כא: וַיֵּלֶךְ בְּכׇל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו, וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם:

כב: וַיַּעֲזֹב אֶת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָיו, וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְ-הֹוָה:

כג: וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי אָמוֹן עָלָיו, וַיָּמִיתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ:

כד: וַיַּךְ עַם הָאָרֶץ אֵת כׇּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן, וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:

כה: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:

כו: וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן עֻזָּא, וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: