תבנית:רד"ק/עובדיה פרק א

(א) חזון עובדיה. זה הנביא לא ידענו באי זה דור התנבא ודעת רבותינו ז"ל (סנהדרין לט, ב) שזהו עבדיה שהיה עם אחאב ועוד אמרו (שם) כי עבדיה גר אדומי היה ונתנבא רע על אדום היינו דאמרי אינשי (פסחים כח, א) כפא דחק נגרא בגויה נשרוף חרדלא אמר הקדוש ברוך הוא (סנהדרין שם) יבא עבדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם והנה כל נבואתו היתה על אדום ואמר כי עם חרבן אדום תהיה תשועת ישראל ובזה כלה נבואתו והנבואה הזאת היתה בבית שני שהרעו בני אדום לישראל כמו שפירשנו בנבואת עמוס בפרשת על שלשה פשעי אדום (עמוס א, יא) והנביא הזה התנבא שעתיד הקב"ה להפרע מהם באחרית הימים בעלות ישראל מן הגלות וארץ אדום אינה היום לבני אדום כי האומות נתבלבלו ורובם הם בין אמונת הנצרים ואמונת הישמעאלים ולא יכירו בהם מי הוא מאדום וממואב ומבני עמון ומשאר האומות כי כולם גלו מארצם ונתערבו האומות אלא שמלכות רומי היו בתחילה רובם בני אדום ומה שאמרו הנביאים בחרבן אדום באחרית הימים על רומי אמרו כמו שפירשנו בישעיה בפרשת קרבו גוים לשמוע (ישעיה לד, א) כי כשתחרב רומי תהיה גאולת ישראל וכן אמר ירמיהו במגילת קינות תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום וגו' (איכה ד, כב): כה אמר ה' אלקים לאדום. בעבור אדום כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ, יג): שמועה שמענו מאת ה'. שיאמרו הגוים על אדום שמועה שמענו מאת ה' וכאלו ציר בגוים שולח ומהו השמועה שיאמרו גוי לגוי קומו ונקומה עליה למלחמה: עליה. על ארץ אדום או פי' הפסוק כמו הפוך אמר עבדיה שמועה שמענו אני והנביאים האחרים כי כה אמר ה' אלקים לאדום וציר וגו' כמו שפירשנו וכן אמר ירמיהו בנבואתו שמועה שמעתי מאת ה' (ירמיה מט, יד):

(ב) הנה קטן. בזוי ושפל כמו קטנתי מכל החסדים (בראשית לב, יא) וכן תרגם יונתן הא חלש יהביתך עשו רשיעא בעממיא. וכן אמר בזוי אתה מאד. כלומר שלא יחושו לך שאר הגוים אם תאבד: נתתיך. כמו אתנך (הושע יא, ח) כי בנבואות עבר במקום עתיד:

(ג) זדון לבך השיאך. להגדיל פה ולהרע אף לאחיך יעקב: שוכני בחגוי סלע. כשהיית שוכן בהר שעיר חשבת שאתה נשגב בו ואין מי שיורידך ממנו: מרום שבתו. מרום ישיבתו היה בחגוי סלע והוא הר שעיר ובירמיה מרום גבעה (ירמיה מט, טז) שוכני כמו שוכן (יואל ד, יז) והיו"ד נוספת. וכן חצבי מרום קברו (ישעיה כב, טז) היושבי בשמים והדומים להם (תהלים קכג, א): בחגוי. כמו חוג הארץ (ישעיה מ, כב) חג וחוג ענין אחד כלומר סביב הסלע ר"ל ראש הסלע והוא המגדל הבנוי עליו:

(ד) אם תגביה כנשר. אם תגביה שבתך כמו הנשר שיעוף גבוה מכל העופות: שים. כמו תשים וכן עלה . . ומות בהר (דברים לב, מט־נ) כמו תמות (עמוס ז, יז):

(ה) אם גנבים. אמר דרך תימה שיתמהו הרואים בעת חרבן אדום מה זה היה לך אם גנבים שדדוך בלילה שהיית ישן ולא הרגשת בהם למנעם ולקום כנגדם: הלא יגנבו דים. כי דרך הגנבים לגנוב דיים כלומר דֵי יוכלון שאת ויניחו השאר: אם בוצרים באו לך. כלומר אם באו לך שודדים ביום כבוצרים שיבצרו הכרם וישובו פעם אחר פעם לבצור כמו שאמר השב ידך כבוצר על סלסלות (ירמיה ו, ט) אעפ"כ אי איפשר שלא ישאירו עוללות שאין נראות להם מקטנותם והם נסתרות תחת עלי הגפן אבל אתה איך נחפשת שלא השאירו השודדים לך דבר ואפילו מטמוני מסתרים גנבים ושודדי לילה הענין אחד והוא כפול במלות שונות כי רוב הגנבים יגנבו בלילה: איך נדמית. נכרת כמו נדמו עמי (הושע ד, ו) נדמה נדמה מלך ישראל (שם י , טו) ויונתן תרגם איכדין הוית דמיך עד דגניבו מסתיהון כלומר איך היית ישן:

(ו) איך נחפשו עשו. פירושו מטמוני עשו כמו שאמר נבעו מצפוניו והענין כפול במלות שונות נבעו מתרגום ויבקש (בראשית מג, ל) ובעא (תרגום אונקלוס שם) וכן אם תבעיון בעיו (ישעיה כא, יב):

(ז) עד הגבול. אנשי בריתך ואוכלי לחמך שהיית בוטח בהם הם הגלוך ושלחוך עד גבול אויביך השודדים אותך כאלו הם נוהים ובוכים על גלותך והם הם שעזרו אויביך תחת יד ואתה לא הרגשת ולא הבנת כי ביום ההוא תאבד חכמתך וגבורתך: לחמך. פירושו אוכלי לחמך: מזור. פירושו חלי ומכה וכן וירא אפרים את חליו ויהודה את מזורו (הושע ה, יג): תחתיך. בסתר שהסתירו עצתם ממך והם נראים לך כאוהבים וכן תחתיו . . למי ארץ (שמואל־ב ג, יב) בסתר: אין תבונה בו. בעשו שלא הבין מה שהיו עושים לו אנשי בריתו וכן דרך המקרא לדבר בפסוק אחד לנוכח ושלא לנוכח:

(ח) הלא. באדום היו חכמים ובבא שברם אבדה חכמתם. וכן אמר ירמיהו נסרחה חכמתם (ירמיה מט, ז). וכן היו בהם גבורים והוא מברכת יצחק ועל חרבך תחיה (בראשית כז, מ). וביום שברם וחתו גבוריך תימן (לקמן פסוק ט):

(ט) וחתו גבריך תימן. הוא מבני אליפז בן עשו. ויונתן תרגם יתבי דרומא למען יכרת איש מהר עשו מקטל האל יתן חתת בהם למען יכרת איש מהר עשו מקטל מרוב הרג שיהרגו בהם יכרת כל איש מהם. ותרגום הרג (ישעיה ל, כה) קטול (תרגום יונתן שם) וכן אם תקטול אלוה רשע (תהלים קלט, יט). הן יקטלני לו אייחל (איוב יג, טו). ויונתן תרגם בדיל דישתיצי גברא דביה צורבא:

(י) מחמס. כבר פירשנו (לעיל פסוק א) כי בחרבן בית שני הרעו אדומים לישראל והנביא התנבא שהם עתידים להרע לישראל בבית שני והקדוש ברוך הוא יפרע מהם באחרית הימים שיכלה אותם מן העולם. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש העניין הזה בחרבן בית ראשון שהיו בני אדום מריעים לישראל בגלותם על ידי נבוכדנצר:

(יא) ביום עמדך מנגד. מ"ם עמדך מעמדת בגעיא. ולפירושינו יהיה פירוש הפסוק כי אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם בארץ אדום אבל לא היה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום בארצם שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם הם והא־ל מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה: ביום שבות זרים חילו. שבות מקור מן הקל מן השבח. פירוש ביום ששבו זרים והם הרומיים נכסיו וקנינו: ידו גורל. איפשר ששרשו ידד בשקל רבו מארבה (ירמיה מו, כג) או שרשו ידה מן לידות את קרנות הגוים (זכריה ב, ד) ומשפטו יְיַדו בשני יו"דין והוא אית"ן מן הדגוש וכשהפילו יו"ד השורש מפני כובד קריאת שני יודי"ן הטילו תנועת יו"ד השורש שהיא פת"ח ביו"ד האית"ן להורות עליה. אמר כי השליכו גורל על שבי ירושלם בחלקם אותו שרי חיל האויבים: גם אתה כאחד מהם. האדומיים שבאו עם הרומיים:

(יב) ואל תרא ביום אחיך. לא היה לך לראות ביום צרת אחיך. ואחר כן פירש ביום אחיך זהו ביום נכרו. ופירוש נכרו שנתנכר מארצו והיה כנכרי שהוציאו אותו ממנה. ויש מפרשים אותו ביום המסרו ביד אויביו. מן נכר אותו אלהים (שמואל־א כג, ז) שפירושו מסר: ואל תגדל פיך. בשחוק או בדברים אחרים. וכן תרגם יונתן ודאסגיתא למללא רברבן:

(יג) אל תבוא גם אתה. כמו האחרים שהיו נכרים ואתה אח: ואל תשלחנה. פירוש ואל תשלחנה ידיו בנכסיו וכן תרגם יונתן ודאושיטתא ידך בנכסוהי ביום תבריה:

(יד) ואל תעמוד על הפרק. הוא אם הדרך מקום שמתפרקין הדרכים אחת הנה ואחת הנה והאדומים היו עומדים על הפרק שלא יוכל לנוס אחד מישראל שלא יתפשוהו והיו שומרים עליהם הדרכים: פליטיו. בחירק כמו שרידיו:

(טו) כי קרוב. אף על פי שהיה רחוק מיום הנבואה: על כל הגוים. כי ביום גאולת ישראל יהיה אותו היום הרי הוא כמו קרוב כיון שהא־ל אמר שיהיה ראוי שיחשבו אותו כמו קרוב:

(טז) כי כאשר שתיתם. עשיתם משתה ושמחה על חרבן הר קדשי כן תשתו כוס התרעלה אתה וכל הגוים: ישתו כל הגוים תמיד. פירוש תמיד בלי הפסק עד שיכלו הרעים שבהם שהרעו לישראל וכן כמה דחדיתון על מחת טורא דקדשי כן ישתון כל עממיא כס פורענותהון תדירא: ושתו ולעו. ולעו כמו ילע קודש (משלי כ, כה): והיו כלא היו. ויהיו כלים עד שלא יכירו מקומם כאלו לא היו:

(יז) ובהר ציון תהיה פליטה. אף על פי שכלו רבים מישראל בגלות פליטה טובה להם עוד בהר ציון שגלו ממנה: והיה קדש. ישראל יהיה קדש לה' שיהיו קדושים לא יהיה בהם עוד ערל וטמא (ישעיה נב, א): וירשו בית יעקב את מורשיהם. כמו שירשו מתחילה יירשו ועוד ירשו שכניהם ארץ אדום וארץ פלשתים:

(יח) והיה. כמו האש אוכל הקש כן יאכלום ויכלם. ומה שאמר בית יעקב ובית יוסף כפל הענין במלות שונות כי בית יעקב נקרא בית יוסף מיום שנחלקה המלכות אבל לעתיד תשוב אחת. ורבותינו ז"ל פירשו (בבא בתרא קכג, ב) כי זכר יוסף לפי שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף:

(יט) וירשו הנגב את הר עשו. מהר עשו יירשו הנגב והוא ארץ המישור כי הר עשו יהיה שממה חרבן עולם: והשפלה את פלשתים. והשפלה יִרשו מארץ פלשתים כי לא יצטרכו להרים להשגב בהם ולא לזרוע בהם אם לא ירצו כי השפלה והנגב יספיק להם: וירשו את שדה אפרים ואת שדה שומרון. שמתחילה היו יושבים בהר אפרים ובהר שמרון ואז לא יצטרכו להרים לא לשבת ולא לזרוע אלא השדות שהם המישור: ובנימן את הגלעד. וכן בנימן שהיה בגבולו הירדן יירש משם והלאה את המישור בארץ הגלעד שהוא מעבר לירדן כי ירבה גבולו כל מישור הגלעד שהוא סמוך לנחלתו כי מנשה שהיה לו ארץ הגלעד יתפשט גבולו משם והלאה בארץ מואב ובני עמון. ותרגם יונתן וירשו הנגב ויחסנון יתבי דרומא ית כרכא דעשו רוצה לומר כי יושבי דרום ארץ ישראל יירשו את הר שעיר שהוא סמוך להם שהוא לדרום ארץ ישראל ויושבי השפלה בארץ ישראל יירשו את פלשתים שהוא סמוך להם. ותרגם יונתן ויחסנון ית קרוי אפרים וית קרוי שומרון דבית בנימן ית יתבי ארע גלעד:

(כ) וגלות החל הזה לבני ישראל. החל חסר יו"ד והוא כמו החיל (יהושע א, יד) ואם הוא בציר"י הנה כמוהו אל המלך חזקיהו בחיל כבד (מלכים־ב יח, יז) ופירוש גלות החיל הזה אשר לבני ישראל כלומר שהם בני ישראל שהם נפרדים בגלות: אשר כנענים. כלומר אשר גלו והם עם כנענים עד צרפת: וגלות ירושלם אשר בספרד יירשו את ערי הנגב. והם ערי יהודה כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח (ירמיה יג, יט) ואמר יירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה כלומר ישובו לארצם ולעריהם או אמר יירשו על כולם מפני ירושלם שהיא בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל: וגלות החל הזה. הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי והם ארצות אלמניי"א ואשקלוני"א וצרפת שהיא שקורין פרנצ"א וארצות ספרד שקורין ספני"א ובני ירושלם הם שגלו בספרד והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל התפשטו בארצות ישמעאל ואומרים בקבלה כי בני ארץ אלמניי"א היו כנעניים כי כשפנה כנעני תחת יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע (יהושע ט, ז) הלכו להם לארץ אלמניי"א ואשקלוני"א שקורין ארץ אשכנז ועד היום קוראין אותם כנעניים. ויונתן תרגם הפסוק כן וגלות עמא הדין דבני ישראל וגו':

(כא) ועלו מושיעים. המלך המשיח וחביריו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם: לשפוט את הר עשו. לקחת משפט ישראל מהם על כל אשר הרעו להם. ויונתן תרגם ויסקון משזבין מטורא דציון למידן ית כרכא דעשו והוא כרך שלרומי: והיתה לה' המלוכה. ואז תהיה המלוכה לה' לבדו כי כל הגוים יודו במלכותו כמו שאמר בנבואת זכריה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד, ט). ויונתן תרגם ותתגלי מלכותא דה' בקרוב על כל יתבי ארעא ותהי מלכותא דה' לעלם ולעלמי עלמיא: