לקוטי אמרים פרק לב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק לב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש'''
'''פרק לב "לב" התניא ואהבת לרעך כמוך ממש'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
פרק זה (וכן [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']]) נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה [[שיחת וארא תנש"א - מוגה|שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י]], במוסגר.}}: [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[:קטגוריה:אגרת התשובה|אגרת התשובה]]), ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק ל"ב]] כולו לא היה כלל.  
פרק זה (וכן [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']]) נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה [[שיחת וארא תנש"א - מוגה|שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י]], במוסגר.}}: [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[:קטגוריה:אגרת התשובה|אגרת התשובה]]), ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק ל"ב]] כולו לא היה כלל.  


הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (לא־לד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה לאהבת ישראל{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.
הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (לא־לד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה לאהבת ישראל{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.


ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא - מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים [[לקוטי אמרים פרק ל'|ל']] ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|ל"ב]], ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים [[לקוטי אמרים פרק ל'|ל']] ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|ל"ב]], ועוד.}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 21: שורה 21:
* בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.}}:
* בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.}}:


כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות וזו היא מהותה של אהבת ישראל.


* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.