11,477
עריכות
ספר הזכרונות פרק עז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == יהודי השונא דרשנים == {{להשלים}} ====תרגום ללשון הקודש==== ר' ברוך מוויאזין הגיע למסקנה שראש הישיבה, הצעיר המיסתורי, חברו לשיעור המיוחד, אינו מתנגד לקבלה. אמנם ידיעותיו בשיטת הקבלה של האריז"ל, שעליה היתה מבוססת דרך החסידות שלעתיד, היו מועטות. ב...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' ברוך מוויאזין הגיע למסקנה שראש הישיבה, הצעיר המיסתורי, חברו לשיעור המיוחד, אינו מתנגד לקבלה. אמנם ידיעותיו בשיטת הקבלה של האריז"ל, שעליה היתה מבוססת דרך החסידות שלעתיד, היו מועטות. ברם, הסיבה לכך היתה, כפי שהסביר העילוי, משום שכדי להכיר ביסודיות את שיטת האר"י הקדוש יש צורך בהכנה מוקדמת מתאימה, דבר שלא ראה עצמו ראוי לכך. | ר' ברוך מוויאזין הגיע למסקנה שראש הישיבה, הצעיר המיסתורי, חברו לשיעור המיוחד, אינו מתנגד לקבלה. אמנם ידיעותיו בשיטת הקבלה של האריז"ל, שעליה היתה מבוססת דרך החסידות שלעתיד, היו מועטות. ברם, הסיבה לכך היתה, כפי שהסביר העילוי, משום שכדי להכיר ביסודיות את שיטת האר"י הקדוש יש צורך בהכנה מוקדמת מתאימה, דבר שלא ראה עצמו ראוי לכך. | ||
מאידך | מאידך – היה לו ידע נרחב בשיטות המקובלים שקדמו לאריז"ל, ובמיוחד אלה שהיו עליהן פירושים ושהיו ברורות לגמרי. לר' ברוך היתה קורת רוח מרובה כיוון שהתברר סופית כי אינו מתנגד לקבלה. | ||
ר' ברוך החליט עתה לקיים עם האברך שיחה מפורטת על הנסתרים, תלמידיהם ושליחיהם של רבי יואל, הבעל־שם מזאמושטש, ושל ממלא מקומו רבי אדם, הבעל־שם מרופשיץ. בכך ביקש לברר אם האורח מחזיק עם הנסתרים או מתנגד להם. | ר' ברוך החליט עתה לקיים עם האברך שיחה מפורטת על הנסתרים, תלמידיהם ושליחיהם של רבי יואל, הבעל־שם מזאמושטש, ושל ממלא מקומו רבי אדם, הבעל־שם מרופשיץ. בכך ביקש לברר אם האורח מחזיק עם הנסתרים או מתנגד להם. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אלא שעד כמה שאהב ר' צדוק יחיאל אורחים, תלמידי חכמים ועניים עוברי אורח, כך שנא "מגידים" ומוכיחים בשער שהיו עוברים בערים ועיירות ושופכים אש וגפרית על ראש השומעים. כל אימת שנראה באחוזה דרשן כזה, וביקש לעלות על הבמה ולהשמיע דרשתו, היה נחפז ר' צדוק יחיאל להעניק לו נדבה הגונה ולשלחו לדרכו. | אלא שעד כמה שאהב ר' צדוק יחיאל אורחים, תלמידי חכמים ועניים עוברי אורח, כך שנא "מגידים" ומוכיחים בשער שהיו עוברים בערים ועיירות ושופכים אש וגפרית על ראש השומעים. כל אימת שנראה באחוזה דרשן כזה, וביקש לעלות על הבמה ולהשמיע דרשתו, היה נחפז ר' צדוק יחיאל להעניק לו נדבה הגונה ולשלחו לדרכו. | ||
באחוזה גרו יהודים במספר ניכר, וכן נזדמנו אליה תכופות יהודים מן הכפרים הסמוכים, וכל אלה השתוקקו לשמוע דרשה של מגיד. הם ניגשו מפעם לפעם לר' צדוק יחיאל וביקשו ממנו שלא לגרש את הדרשנים. "מדוע לא ישמעו אנשים פשוטים כמונו דבר־תורה או משל יפה מפי מגיד" | באחוזה גרו יהודים במספר ניכר, וכן נזדמנו אליה תכופות יהודים מן הכפרים הסמוכים, וכל אלה השתוקקו לשמוע דרשה של מגיד. הם ניגשו מפעם לפעם לר' צדוק יחיאל וביקשו ממנו שלא לגרש את הדרשנים. "מדוע לא ישמעו אנשים פשוטים כמונו דבר־תורה או משל יפה מפי מגיד" – תמהו. | ||
ר' צדוק יחיאל התרגז: "לשם מה לכם הדרשות הטפשיות של המגידים? אם לדברי תורה אתם צמאים, ואינכם מסוגלים לעיין באיזה ספר, גשו אל כל אחד מתלמידי־החכמים בבית המדרש ובקשו ממנו שילמד אתכם כל שלבכם חפץ!". | ר' צדוק יחיאל התרגז: "לשם מה לכם הדרשות הטפשיות של המגידים? אם לדברי תורה אתם צמאים, ואינכם מסוגלים לעיין באיזה ספר, גשו אל כל אחד מתלמידי־החכמים בבית המדרש ובקשו ממנו שילמד אתכם כל שלבכם חפץ!". | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ואכן, ר' צדוק יחיאל הקדים רפואה למכה, ודאג שהתלמידי־חכמים ייענו לכל בקשה של יהודי פשוט וילמדוהו, על חשבונו, כל שיעור תורה שירצה בו. נוסף לכך ביקש מהם שילמדו את הילדים ובני הנוער תורה תמורת תשלום מצדו. עוד ביקש מהם שאם יגלו נער כשרוני, ובעל אפשרות להצלחה בלימודים, ישלחוהו לישיבה על חשבונו. | ואכן, ר' צדוק יחיאל הקדים רפואה למכה, ודאג שהתלמידי־חכמים ייענו לכל בקשה של יהודי פשוט וילמדוהו, על חשבונו, כל שיעור תורה שירצה בו. נוסף לכך ביקש מהם שילמדו את הילדים ובני הנוער תורה תמורת תשלום מצדו. עוד ביקש מהם שאם יגלו נער כשרוני, ובעל אפשרות להצלחה בלימודים, ישלחוהו לישיבה על חשבונו. | ||
"כשהגעתי לאחוזתו של ר' צדוק יחיאל" | "כשהגעתי לאחוזתו של ר' צדוק יחיאל" – סיפר העילוי לר' ברוך – "ונוכחתי בשנאתו המוזרה והבלתי מובנה של בעל האחוזה לדרשנים ומגידים, התפלאתי מאוד. בתחילה אף נחשדתי בעצמי שמא אינני אלא מגיד, וכבר הוצע לי לקבל מענק ולעזוב את המקום. רק לאחר שהצהרתי שאינני מגיד הרפו ממני והניחוני לנפשי. ברם הייתי סקרן לדעת כיצד זה יהודי בעל צדקה ובעל מדות טובות כר' צדוק יחיאל יהיה חדור שנאה עזה כל־כך לדרשנים ומוכיחים, חקרתי את הענין והתברר לי המניע לדבר". | ||
העילוי סיפר לר' ברוך מה שנודע לו בענין זה: | העילוי סיפר לר' ברוך מה שנודע לו בענין זה: | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
הלה השמיע את דרשתו כדרך הדרשנים של אז. הוא ייסר את האנשים ותיאר בצבעים קודרים את הגיהינום המצפה לחוטאים על כל עונשיו החמורים. מנה מיוחדת היתה בפיו עבור עמי־הארץ, ובמיוחד על שאינם מעניקים את הכבוד הראוי, לדעתו, לתלמידי חכמים. לעמי־הארץ הללו צפוי עונש קשה במיוחד בעולם האמת. | הלה השמיע את דרשתו כדרך הדרשנים של אז. הוא ייסר את האנשים ותיאר בצבעים קודרים את הגיהינום המצפה לחוטאים על כל עונשיו החמורים. מנה מיוחדת היתה בפיו עבור עמי־הארץ, ובמיוחד על שאינם מעניקים את הכבוד הראוי, לדעתו, לתלמידי חכמים. לעמי־הארץ הללו צפוי עונש קשה במיוחד בעולם האמת. | ||
הדרשה הזאת פגעה קשה בצדוק יחיאל, ההדיוט אך טוב הלב. אם כך פני הדברים | הדרשה הזאת פגעה קשה בצדוק יחיאל, ההדיוט אך טוב הלב. אם כך פני הדברים – החל להרהר – אין שום תועלת בדברים הטובים שאני עושה. גורלו של אדם כמוהו בעולם הבא כבר נחתם, שכן בגלל עם־הארצות שלו לא יוכל להציל עצמו. מכאן הגיע למסקנה פשוטה: אם העולם הבא שלו אבוד – מוטב שייהנה לפחות מן העולם הזה... | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||