ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ג. דער עיקר און שלימות פון "והצילו העדה" איז די הצלה פון דעם איצטיקן מעמד ומצב פון גלות, בגאולה האמיתית והשלימה – וואָרום אפילו די וואָס האָבן – אויך איצטער (אין גלות) – הרחבה אין פרנסה רוחנית און הרחבה אין פרנסה גשמית, און אפילו די וואָס געפינען זיך אין ארץ הקודש אויפן הר הקודש, און דאָרטן גופא – אין דעם מקום הכי קרוב צו דעם מקום קדש הקדשים – זאָגן זיי אָבער דאָרטן אויך<ref>בתפלת מוסף דיו"ט.</ref> "מפני חטאינו גלינו מארצנו", וואָרום מ'האָט נאָך ניט דעם "מקדש אד' כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.</ref>, און ס'איז נאָך ניט דער מצב פון "כל יושבי' עלי'"<ref name=":0">ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.</ref>, וואָס דוקא דעמולט האָט מען בשלימות אַלע ענינים, כולל – מצות יובל<ref name=":0" />, וואָס איז במיוחד פאַרבונדן מיט שחרור וגאולה<ref>ולהעיר שהתחלת השחרור ביובל היא מראש השנה – ר"ה ח, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הי"ד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 387.</ref>, כמ"ש<ref>בהר כה, י.</ref> "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (בשנת היובל) אפילו אַזאַ וואָס זאָגט<ref>משפטים כא, ה­־ו.</ref> "אהבתי את אדוני" און גייט ניט אַרויס בשביעית<ref>ראה פרש"י משפטים שם, ו. בהר שם.</ref>.

ויש לומר אַז די שייכות פון יום הדין פון ראש השנה מיט דער גאולה ("והצילו העדה") איז אויך אונטערשטראָכן אין דעם וואָס בראש השנה איז די עבודה פון קבלת מלכותו ית', צו ממלא זיין די בקשה פון דעם אויבערשטן "תמליכוני עליכם" [ווי די גמרא זאָגט אין תלמוד '''בבלי'''<ref name=":1">איכה ג, ו. סנהדרין כד, א.</ref>, וואָס איז פאַרבונדן מיט גלות, "במחשכים הושיבני"<ref name=":1" />], וואָס מלכותו ית' איז פאַרבונדן און ווערט נתגלה בשלימותה דורך דוד מלכא משיחא (וואָס ענינו איז ספירת המלכות<ref>ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך.</ref>).

ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג נאָכאַנאַנד<ref>ראה בארוכה השיחה דיום השבת – [[שיחת נצבים תנש"א - התוועדויות|ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א]].</ref>: (א) יום השבת קודש, פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, וועלכער ווערט אָנגערופן בתורה<ref>בראשית א, ה.</ref> "יום אחד", על שם וואָס הקב"ה הי' יחיד בעולמו<ref>ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.</ref>. וענין זה פון יום ראשון דמעשה בראשית חזר'ט זיך איבער בכל יום ראשון<ref>ראה [[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כה, א. ובכ"מ.</ref>, ווי מ'זעט עס אין שירו של יום וואָס מ'זאָגט דעמולט "לה' הארץ ומלואה"<ref>[[תהלים פרק כ"ד|תהלים כד, א]].</ref>. ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה<ref>תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.</ref> היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"<ref>ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 ואילך).</ref>. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, וואָס ביום זה נבראת מחלוקת<ref>ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.</ref> – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (ווי מחלוקת שמאי והלל) וואָס "סופה להתקיים"<ref>אבות פ"ה מי"ז.</ref>, סיי די מעלה פון שמאי (גבורה<ref name=":2">ראה זח"ג רמה, א. תניא [[אגרת הקודש סימן י"ג|אגה"ק סי"ג]]. ועוד.</ref>) און סיי די מעלה פון הלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), דורך אַ כח נעלה משניהם וואָס איז זיי מחבר<ref>ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש שם ע' 17 ואילך. ע' 33 ואילך).</ref> – דער כח פון משה, ר"ת משה שמאי הלל, וואָס הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון.