2,974
עריכות
שיחת שלח תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
וצריך להבין: (א) כיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מסתבר לומר, שהדגשת ענין האחדות בתורה בפרשת שלח דוקא קשורה עם תוכן (רוב) הפרשה – ענין המרגלים, (ב) הקשר והשייכות להזמן שבו קורין בתורה פרשת שלח, בסיומו של חודש סיון, כדלקמן. | וצריך להבין: (א) כיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מסתבר לומר, שהדגשת ענין האחדות בתורה בפרשת שלח דוקא קשורה עם תוכן (רוב) הפרשה – ענין המרגלים, (ב) הקשר והשייכות להזמן שבו קורין בתורה פרשת שלח, בסיומו של חודש סיון, כדלקמן. | ||
ב. ויש לבאר תחילה תוכן הענין דשילוח המרגלים – הן בפרשת השבוע, והן בהפטורה שהיא סיום וחותם קריאת הפרשה כולה{{הערה|כולל גם פרשת ציצית שבסיום וחותם הפרשה.}}, אשר, עם היותה "מענין הפרשה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפד.}}, שמסופר בה אודות שילוח המרגלים ע"י יהושע | ב. ויש לבאר תחילה תוכן הענין דשילוח המרגלים – הן בפרשת השבוע, והן בהפטורה שהיא סיום וחותם קריאת הפרשה כולה{{הערה|כולל גם פרשת ציצית שבסיום וחותם הפרשה.}}, אשר, עם היותה "מענין הפרשה"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפד.}}, שמסופר בה אודות שילוח המרגלים ע"י יהושע{{הערה|שם=:0|יהושע ב, א ואילך.}}, יש בה כמה שינויים לגבי המסופר בפרשה אודות שילוח המרגלים ע"י משה (כמבואר במפרשים{{הערה|ראה אלשיך, אברבנאל, אוה"ח, באר מים חיים (לאחי המהר"ל) ריש פרשתנו. ועוד.}}), ומהם: | ||
א) במרגלים דמשה נאמר "שלח '''לך'''", ומפרש רש"י (פשוטו של מקרא) "'''לדעתך''', אני '''איני מצוה''' לך, אם תרצה שלח", משא"כ במרגלים דיהושע "בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק '''שהשי"ת ציוהו''' ע"כ"{{הערה|[[לקוטי תורה שלח|לקו"ת פרשתנו]] נא, ג.}}, כמובן בפשטות (ועד שאין צורך לפרש בקרא) שלאחרי הקלקול שהי' כתוצאה משילוח המרגלים '''מדעתו''' של משה (ללא ציווי הקב"ה), לא הי' יהושע שולח מרגלים '''מדעתו''', ועכצ"ל "שהשי"ת ציוהו ע"כ". | א) במרגלים דמשה נאמר "שלח '''לך'''", ומפרש רש"י (פשוטו של מקרא) "'''לדעתך''', אני '''איני מצוה''' לך, אם תרצה שלח", משא"כ במרגלים דיהושע "בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק '''שהשי"ת ציוהו''' ע"כ"{{הערה|[[לקוטי תורה שלח|לקו"ת פרשתנו]] נא, ג.}}, כמובן בפשטות (ועד שאין צורך לפרש בקרא) שלאחרי הקלקול שהי' כתוצאה משילוח המרגלים '''מדעתו''' של משה (ללא ציווי הקב"ה), לא הי' יהושע שולח מרגלים '''מדעתו''', ועכצ"ל "שהשי"ת ציוהו ע"כ". | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ג. ונקודת הביאור בזה – שפעולות המרגלים דמשה ודיהושע הם פעולות שונות אבל מצטרפות זו לזו ומשלימות זו את זו לצורך מטרה אחת, כיבוש וכניסה לארץ. | ג. ונקודת הביאור בזה – שפעולות המרגלים דמשה ודיהושע הם פעולות שונות אבל מצטרפות זו לזו ומשלימות זו את זו לצורך מטרה אחת, כיבוש וכניסה לארץ. | ||
ובהקדמה – ששילוח המרגלים יכול להיות לצורך שתי מטרות: (א) לצורך '''הכיבוש''' – "כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכרי' ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים, ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים . . שיתנו להם עצה באיזו עיר ילחמו תחילה ומאיזה צד יהי' נוח לכבוש את הארץ" | ובהקדמה – ששילוח המרגלים יכול להיות לצורך שתי מטרות: (א) לצורך '''הכיבוש''' – "כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכרי' ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים, ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים . . שיתנו להם עצה באיזו עיר ילחמו תחילה ומאיזה צד יהי' נוח לכבוש את הארץ"{{הערה|שם=:1|רמב"ן ריש פרשתנו.}}, (ב) לצורך '''הכניסה לארץ''' (כולל ההתיישבות בה לאחרי ובהמשך להכיבוש) – שידעו ויכירו בטובתה של הארץ, עי"ז "שיגידו<ref name=":1" /> להם כל עניני הארץ לשמחם במעלותי' . . ויעלו בה בחפץ גדול"{{הערה|ויש לומר, שידיעת המעלות התכונות והסגולות המיוחדות של הארץ, דרושה ומועילה גם להכנה לסגל לעצמם אורח-חיים המתאים לארץ מיוחדת זו.}}. | ||
ויש לומר, ששילוח המרגלים דמשה (לדעתו של משה{{הערה|אף שכוונת '''בנ"י''' ש"באו . . ואמרו נשלחה אנשים לפנינו" היתה באופן אחר, כדלקמן בפנים.}}) לא הי' (כ"כ) לצורך כיבוש הארץ, לדעת הדרכים ומבוא הערים (כי בזמנו של משה לא הי' צורך בדבר), אלא (בעיקר) כדי להכיר את תכונותי' ומעלותי' של הארץ; ושילוח המרגלים דיהושע לא הי' לצורך הכרת תכונות ומעלות הארץ (שתועלת זו כבר נעשתה ע"י המרגלים דמשה), אלא לצורך כיבוש הארץ, לדעת הדרכים ומבוא הערים (כי בזמנו של יהושע הי' צורך בכך), כדלקמן. | ויש לומר, ששילוח המרגלים דמשה (לדעתו של משה{{הערה|אף שכוונת '''בנ"י''' ש"באו . . ואמרו נשלחה אנשים לפנינו" היתה באופן אחר, כדלקמן בפנים.}}) לא הי' (כ"כ) לצורך כיבוש הארץ, לדעת הדרכים ומבוא הערים (כי בזמנו של משה לא הי' צורך בדבר), אלא (בעיקר) כדי להכיר את תכונותי' ומעלותי' של הארץ; ושילוח המרגלים דיהושע לא הי' לצורך הכרת תכונות ומעלות הארץ (שתועלת זו כבר נעשתה ע"י המרגלים דמשה), אלא לצורך כיבוש הארץ, לדעת הדרכים ומבוא הערים (כי בזמנו של יהושע הי' צורך בכך), כדלקמן. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
ז. ובפרטיות יותר יש ב' אופנים־שלבים בשילוח המרגלים שמצטרפות זל"ז ומשלימות זא"ז – שילוח המרגלים דמשה, "'''שנים עשר''' אנשים איש אחד לשבט", ושילוח המרגלים דיהושע, "'''שנים''' אנשים": | ז. ובפרטיות יותר יש ב' אופנים־שלבים בשילוח המרגלים שמצטרפות זל"ז ומשלימות זא"ז – שילוח המרגלים דמשה, "'''שנים עשר''' אנשים איש אחד לשבט", ושילוח המרגלים דיהושע, "'''שנים''' אנשים": | ||
ובהקדם ביאור הצורך דשילוח "שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" (כדי שכל נשיא ונשיא יראה חלק הארץ דשבטו) בפנימיות הענינים – לפי שארץ ישראל נחלקת לי"ב חלקים, כנגד י"ב שבטי ישראל, אשר, כל שבט ושבט במסילתו יעלה, שלכל שבט יש אופן עבודה שלו [ולדוגמא: החלוקה הכללית דבנ"י '''לישכר וזבולון''', יושבי אוהל ובעלי עסק, מארי תורה ומארי עובדין טבין{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן ה'|אגה"ק ס"ה]] (קט, א). ובכ"מ.}}, ועד"ז בנוגע להחלוקה הפרטית די"ב שבטי ישראל]{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ג ע' 54. וש"נ.}}, ובהתאם לכך יש לו גם '''חלק א'''' מי"ב חלקי הארץ שבירורו שייך לאופן העבודה דשבט זה{{הערה|להעיר מספרי עקב יא, יו"ד: "י"ב ארצות ניתנו כנגד י"ב שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות ארצו של זה כטעם פירות ארצו של זה".}}, ובצירוף העבודה די"ב שבטי ישראל ("יחד שבטי ישראל"{{הערה|ברכה לג, ה.}}) בבירור י"ב חלקי הארץ נעשה הבירור דכל הארץ כולה, כל פרטי ההתחלקות שבה הכוללים כל פרטי ההתחלקות שבארץ הלזו התחתונה{{הערה|להעיר מהענין די"ב גבולי אלכסון – "כמו עד"מ האלכסון שכולל ומאחד ב' קצוות גשמיים מזרח ומערב מעלה ומטה כו'", התכללות והתאחדות דששה קצוות (ראה אוה"ת בראשית ו, סע"ב ואילך).}} (כל העולם כולו שנברא בשביל ישראל | ובהקדם ביאור הצורך דשילוח "שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" (כדי שכל נשיא ונשיא יראה חלק הארץ דשבטו) בפנימיות הענינים – לפי שארץ ישראל נחלקת לי"ב חלקים, כנגד י"ב שבטי ישראל, אשר, כל שבט ושבט במסילתו יעלה, שלכל שבט יש אופן עבודה שלו [ולדוגמא: החלוקה הכללית דבנ"י '''לישכר וזבולון''', יושבי אוהל ובעלי עסק, מארי תורה ומארי עובדין טבין{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן ה'|אגה"ק ס"ה]] (קט, א). ובכ"מ.}}, ועד"ז בנוגע להחלוקה הפרטית די"ב שבטי ישראל]{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ג ע' 54. וש"נ.}}, ובהתאם לכך יש לו גם '''חלק א'''' מי"ב חלקי הארץ שבירורו שייך לאופן העבודה דשבט זה{{הערה|להעיר מספרי עקב יא, יו"ד: "י"ב ארצות ניתנו כנגד י"ב שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות ארצו של זה כטעם פירות ארצו של זה".}}, ובצירוף העבודה די"ב שבטי ישראל ("יחד שבטי ישראל"{{הערה|ברכה לג, ה.}}) בבירור י"ב חלקי הארץ נעשה הבירור דכל הארץ כולה, כל פרטי ההתחלקות שבה הכוללים כל פרטי ההתחלקות שבארץ הלזו התחתונה{{הערה|להעיר מהענין די"ב גבולי אלכסון – "כמו עד"מ האלכסון שכולל ומאחד ב' קצוות גשמיים מזרח ומערב מעלה ומטה כו'", התכללות והתאחדות דששה קצוות (ראה אוה"ת בראשית ו, סע"ב ואילך).}} (כל העולם כולו שנברא בשביל ישראל{{הערה|שם=:2|פרש"י עה"ת בתחלתו. ובכ"מ.}}), כיון שארץ ישראל כוללת ויש בה מכל הארצות (כמבואר במדרשי חז"ל{{הערה|ראה ספרי ר"פ עקב (הובא ביל"ש פרשתנו רמז תשמג): "א"י שהיתה חביבה מכל נבראת קודם לכל, שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל, ארץ אלו שאר ארצות . . וראש עפרות תבל זו ארץ ישראל . . למה נקרא תבל שמה שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו . . אבל א"י אינה חסרה כלום כו'".}}). | ||
ועפ"ז צריך להבין הטעם (בפנימיות הענינים) שכל א' מי"ב נשיאי ישראל הלך לתור את הארץ כולה, לא רק החלק דשבטו (ובפרט שהי' ידוע החלק (לכמה שבטים) מברכת יעקב{{הערה|ראה לעיל הערה 63.}}), אלא גם החלקים דשאר השבטים – דלכאורה, כיון שעבודתו של שבט זה היא בחלק מסויים השייך לו, מהו הצורך ומהי התועלת בכך שיתור גם את החלקים דשאר השבטים, שעבודת בירורם שייכת ונעשית ע"י שאר השבטים? | ועפ"ז צריך להבין הטעם (בפנימיות הענינים) שכל א' מי"ב נשיאי ישראל הלך לתור את הארץ כולה, לא רק החלק דשבטו (ובפרט שהי' ידוע החלק (לכמה שבטים) מברכת יעקב{{הערה|ראה לעיל הערה 63.}}), אלא גם החלקים דשאר השבטים – דלכאורה, כיון שעבודתו של שבט זה היא בחלק מסויים השייך לו, מהו הצורך ומהי התועלת בכך שיתור גם את החלקים דשאר השבטים, שעבודת בירורם שייכת ונעשית ע"י שאר השבטים? | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
ובפרטיות יותר בתורה עצמה – החילוק שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה: נגלה דתורה, "ששים מסכתות" שמבארים פרטי ההלכות דאיסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול שעל ידם נעשה '''בירור העולם''', הם באופן של '''התחלקות'''; ופנימיות התורה, שמבארת עניני '''אלקות''', "דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ובכ"מ.}}, היא באופן של '''אחדות''' ("לית תמן כו' מחלוקת"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' בתניא [[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק סכ"ו]].}}, גם מלשון התחלקות). | ובפרטיות יותר בתורה עצמה – החילוק שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה: נגלה דתורה, "ששים מסכתות" שמבארים פרטי ההלכות דאיסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול שעל ידם נעשה '''בירור העולם''', הם באופן של '''התחלקות'''; ופנימיות התורה, שמבארת עניני '''אלקות''', "דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ובכ"מ.}}, היא באופן של '''אחדות''' ("לית תמן כו' מחלוקת"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' בתניא [[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק סכ"ו]].}}, גם מלשון התחלקות). | ||
ודוגמתו בישראל – שענין האחדות הוא מצד הנשמה, ש"כולן מתאימות ואב א' לכולנה . . מצד שרש נפשם בה' אחד" | ודוגמתו בישראל – שענין האחדות הוא מצד הנשמה, ש"כולן מתאימות ואב א' לכולנה . . מצד שרש נפשם בה' אחד"{{הערה|שם=:3|תניא [[לקוטי אמרים פרק ל"ב|רפל"ב]].}}, וענין ההתחלקות הוא מצד הירידה בגוף ("שהגופים מחולקים"<ref name=":3" />) כדי לברר העולם. | ||
ובפרטיות יותר בעבודת הנשמה עצמה – שענין ההתחלקות הוא מצד הכחות הפרטיים דשכל ומדות, וענין האחדות הוא עצם הנשמה שלמעלה מהתחלקות דכחות פרטיים, שהתגלותה ע"י הביטול והעדר המציאות. | ובפרטיות יותר בעבודת הנשמה עצמה – שענין ההתחלקות הוא מצד הכחות הפרטיים דשכל ומדות, וענין האחדות הוא עצם הנשמה שלמעלה מהתחלקות דכחות פרטיים, שהתגלותה ע"י הביטול והעדר המציאות. | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
יא. ויומתק יותר ע"פ המבואר במדרשי חז"ל{{הערה|כנ"ל הערה 27.}} ש"שנים אנשים" ששלח יהושע הם כלב ופינחס: | יא. ויומתק יותר ע"פ המבואר במדרשי חז"ל{{הערה|כנ"ל הערה 27.}} ש"שנים אנשים" ששלח יהושע הם כלב ופינחס: | ||
כלב – הוא היחידי (נוסף על יהושע) שנשאר מהמרגלים דמשה, כיון ש"היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי גו'"{{הערה|פרשתנו יד, כד.}}. אבל פינחס, בנו של אלעזר בן אהרן הכהן, משבט '''לוי''' – למה שלחו יהושע לראות את הארץ לצורך כיבושה, הרי שבט לוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל" | כלב – הוא היחידי (נוסף על יהושע) שנשאר מהמרגלים דמשה, כיון ש"היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי גו'"{{הערה|פרשתנו יד, כד.}}. אבל פינחס, בנו של אלעזר בן אהרן הכהן, משבט '''לוי''' – למה שלחו יהושע לראות את הארץ לצורך כיבושה, הרי שבט לוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל"{{הערה|שם=:4|רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"ב.}}? | ||
ויש לומר הביאור בזה – ע"פ דברי הגמרא | ויש לומר הביאור בזה – ע"פ דברי הגמרא{{הערה|שם=:5|ב"ב קכב, א.}} "עתידה ארץ ישראל שתתחלק '''לשלשה עשר''' שבטים", שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמ"ש{{הערה|יחזקאל מח, לא. ב"ב שם.}} "שער לוי אחד": | ||
"למה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו – מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר{{הערה|ברכה לג, יו"ד.}} יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין . . אלא הם חיל השם, שנאמר{{הערה|שם, יא.}} ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר{{הערה|קרח יח, כ.}} אני חלקך ונחלתך"<ref name=":4" />. | "למה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו – מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר{{הערה|ברכה לג, יו"ד.}} יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין . . אלא הם חיל השם, שנאמר{{הערה|שם, יא.}} ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר{{הערה|קרח יח, כ.}} אני חלקך ונחלתך"<ref name=":4" />. | ||