שיחת כ' כסלו תשנ"ב - בעת היחידות כללית - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ובעומק יותר – שיפוצו מעינותיך חוצה הוא התוכן דביאת המשיח וגאולת השכינה ובנ"י, כי, התוכן דהפצת המעיינות חוצה הוא שמתגלה בעולם ידיעת אלקות, וככל שהולך וניתוסף יותר בהתגלות ידיעת אלקות בעולם, הולכים ומתקרבים יותר ל"אותו הזמן (ימות המשיח) . . (ש)לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . כמ"ש<ref>ישעי' יא, ט.}} כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"<ref name=":0">רמב"ם בסיום וחותם ספרו משנה תורה.}}, שלא זו בלבד שהעולם לא יסתיר על אלקות (גלות השכינה), אלא אדרבה, שהעולם יהי' '''מכוסה לגמרי''' ב"דעה את ה'" תכלית השלימות דגאולת השכינה, ועאכו"כ בנ"י, ש"יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם"<ref name=":0" /> (תכלית השלימות בהקירוב דישראל להקב"ה, "מקרב לי . . היו עמדי").

"'''ברבים'''" – פירושו שישראל (לא נתקבצו ונתאחדו עדיין להיות לאחדים כאחד, מציאות אחת, אלא) הם במעמד ומצב של "'''רבים'''", "מפוזר ומפורד בין העמים"<ref name=":1">לשון הכתוב – אסתר ג, ח.}} (אע"פ שגם אז ה"ה "עם<ref name=":1" /> אחד"<ref>ובפרט ע"י קיום מצות אהבת ישראל, כמ"ש רבינו הזקן בסידורו "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" (וראה לקו"ש חכ"ה ע' 374. וש"נ).}}).

וכמודגש ביותר בהיו"ט שבסיום וחותם חודש כסלו (לאחרי ובהמשך לי"ט־כ"ף כסלו) – ימי חנוכה<ref>ובימים אלו מתחילה כבר ההכנה לעבודה דימי חנוכה, החל מלימוד הלכות חנוכה, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת.}} – ש"יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך '''מוסיף והולך'''"<ref name=":2">שבת כא, א.}} [כההנהגה ד"מהדרין מן המהדרין"<ref name=":2" /> בזמן הש"ס, שבדורותינו אלו, ובפרט בדורנו זה, נעשית "מנהג פשוט" אצל כאו"א מישראל<ref>רמ"א או"ח סתרע"א ס"ב.}}], שמיום ליום הולך וניתוסף בכל עניני "נר מצוה ותורה אור"<ref>משלי ו, כג.}}, ולא רק בביתו של יהודי, אלא גם "על פתח ביתו '''מבחוץ'''"<ref name=":2" />, ואדרבה, עיקר ההשפעה נמשכת ובאה בחוץ, כיון שהדלקת נר חנוכה היא מלכתחילה בשביל "פירסומי ניסא"<ref>פרש"י שבת שם.}}.

ובפשטות – שתיכף ומיד ממש נעשה ההמשך דכל ענינים אלו בארצנו הקדושה, "ארו עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג.}}, ומוסיף והולך בארצנו הקדושה עצמה, "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.}} (שברוחניות כבר "בנוי ומשוכלל"<ref name=":3">פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.}}, וצריכים רק ש"יגלה ויבוא"<ref name=":3" /> בפועל ובפשטות), ולקדש הקדשים (הפנימיות – "ציון" – דירושלים ודביהמ"ק), ושם – "ישבו<ref>תהלים קמ, יד.}} ישרים את פניך"<ref>שאומרים בסיום וחותם בכל תפלה – ג' פעמים בכל יום, "בתלת זימני הוי חזקה".}} ("יראה גו' את פני הוי' אלקיך"<ref>פ' ראה טז, טז.}}), שמתקיימת בפועל בקשתו של יעקב (כאו"א מישראל<ref>ראה תניא אגה"ק ס"ז.}}) "לישב בשלוה"<ref>ריש פרשתנו (וישב) ובפרש"י.}}.