שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

וכמרומז גם בשמו "שמיני (עצרת") – ששמיני מורה על ענין הגאולה, כמאחז"ל (ערכין יג, ב) דכינור „של ימות המשיח שמונה". וראה כלי יקר ר"פ שמיני. לקו"ש חי"ז ע' 93 ואילך. ובכ"מ.}} ע"י משיח צדקנו{{הערה|שם=:0|ראה שיחת שמח"ת תרנ"ב (ספר השיחות תורת שלום ע'  2) – מלפני מאה שנה: "בש"ת הוא התגלות יחידה שבנפש, מעין לעתיד לבוא שלא ילמדו איש את רעהו". וראה לקמן סוף סעיף ג.}} – ווי מ'זאָגט עס אין דעם פיוט "(שישו ושמחו בשמחת תורה)"מבשמחת תורה נאָך קריאת התורה: "אגיל ואשמח בשמחת תורה בא יבוא צמח{{הערה|שמו של משיח (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. וראה זכרי' ג, ח. ו, יב ("איש צמח שמו". וכפי שאומרים גם בנוסח הושענות דהושע"ר)).}} בשמחת תורה"{{הערה|"משיח יבוא בזכות השמחה בתורה" (סידור יעב"ץ).}}.

אָנהויבנדיק פון דעם ערשטן פסוק{{הערה|ואתחנן ד, לה.}} "אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו:" די שלימות פון "אתה הראת לדעת גו"' וואָס איז געווען באַ מתן תורה – וועט זיין לעתיד לבוא. ווי דער אַלטער רבי איז מבאר אין תניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|פל"ו]] (מו, א).}}, אַז לע"ל וועט זיין גילוי אלקות באופן של ראי' "בלי שום לבוש" ("ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}), וואָס "כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, הראת ממש בראי' חושיית כו'" [וואָס י"ל אַז דערמיט איז דער אַלטער רבי מוסיף ביאור ווי דורך מעשינו ועבודתינו בזמן הזה{{הערה|כמבואר בהמשך הענין בר[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|פל"ז]], ש"תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה כי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עוה"ז כו'", אשר עי"ז ש"'''כבר הי' לעולמים''' מעין זה בשעת מתן תורה", נמשך הכח לפעול כן ע"י "מעשינו ועבודתינו" (וע"ד מאחז"ל (סנהדרין צא, א) בנוגע לע"ל – "דלא הוי חיי דהוי חיי לא כ"ש").}} טוט מען אויף (דעם גילוי אלקות באופן של ראי' אין) דער גאולה], און די שלימות דערפון (וואָס באַ מ"ת איז נאָר געווען "מעין זה") וועט זיין לע"ל, ווען ("כי") "מציון תצא תורה גו'".

– ועפ"ז אולי יש לומר דעם ביאור אין דעם עיכוב המבהיל פון דער גאולה – אַז דאָס איז מצד דעם וואָס באַ אידן האָט געפעלט שלימות אין דער דרגא פון עבודה באופן פון "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", וואָס דוקא דורך דעם קומט מען צו דער גאולה וועלכע וועט זיין אין דעם אופן (פון "אין עוד מלבדו"){{הערה|עפ"ז אולי יש לבאר הדיוק בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת שמח"ת תרפ"ט) "מען באַדאַרף נאָר צופּוצן די קנעפּ": ענין הכפתור הוא – שמחבר שני חלקי הבגד, שאף שמצ"ע יתכן ענין של פירוד ביניהם, הרי ע"י הכפתור מתחברים ומתאחדים יחדיו.}}. – איצטער איז אָבער דער עיכוב שוין אויך אַראָפּ, ובמילא איז "הכל מוכן לסעודה", סעודת לויתן ושור הבר ויין המשומר{{הערה|ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

איינער פון די ביאורים אין דעם (נוסף אויף דעם פירוש אין מפרשים{{הערה|"שדרך תינוקות למושחן בשמן" (פרש"י), או "ע"ש גדולתן וחשיבותן כדאמרי' למשחה לגדולה, כדמסיק שאין בהן הבל של חטא" (חדא"ג מהרש"א.)}}): דער חינוך פון תינוקות של בית רבן דאַרף זיין אין אַן אופן אַז די תינוקות ווערן אינגאַנצן דורכגענומען און דורכגעדרונגען מיט דעם ענין און נקודה פון "משיח"{{הערה|להעיר, שבגמ' שבת שם לפנ"ז מובא המאמר ד"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תשב"ר", שמזה מובן, שע"י הלימוד דתשב"ר נפעל '''בנין''' ירושלים, שהרי כשבטלה הסיבה בטל המסובב. ועפ"ז תומתק עוד יותר השייכות ד"משיח" '''בפשטות''' לתשב"ר.}}, אַזוי, אַז בשעת מ'גיט נאָר אַ קוק אויף אַ אידיש קינד איז וואָס זעט מען? – משיח'ן!

דער נאָמען "צבאות השם" באַדייט – אַז די קינדער זיינען אינגאַנצן איבערגעגעבן און בטל צו דעם אויבערשטן, בדוגמא (און נאָך מער) ווי "סאָלדאַטן" צו זייער "גענעראַל". און ביז בלשון הכתוב ביצי"מ{{הערה|בא יב, נא.}} – "הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים '''על''' צבאותם", נאָך העכער ווי די מדידות והגבלות פון אַ "צבא"{{הערה|כולל גם לא ההגבלות של צבא ישראל – דוקא מבן עשרים שנה ומעלה, שהרי ב"צבאות השם" נכללים כל ילדי ישראל, גם התינוקות שזה־עתה יצאו לאויר העולם* (ע"י ה"שיר המעלות" וכיו"ב שמסביבם). ויתירה מזו י"ל – אפילו עובר במעי אמו (ש"מלמדין אותו כל התורה כולה" – נדה ל, ב), ע"ד ובדוגמת ב"צבאות השם" שיצאו מארץ מצרים – ש"אפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה" (סוטה ל, ב).