|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק ט"ו – חובה לדעת שצריך להתייגע'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| ההכנה השלישית והאחרונה לפני תחילת ביאור העבודה עצמה{{הערה|מ[[לקוטי אמרים פרק ט"ז|פרק ט"ז]] עד [[לקוטי אמרים פרק כ"ה|פרק כ"ה]].}} היא לדעת שצריך להתייגע. אדם שיודע מראש את גודל המאמץ הנדרש לא יתיאש באמצע הדרך.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ו}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הבינוני לא נמדד כלל בהצלחתו לנצח את היצר{{הערה|רק צדיק יכול למגר את ייצרו לגמרי ודבר זה לא נדרש כלל מאנשים רגילים.}}. יתר על כן, אפילו אם בפועל הצליח לכבוש את היצר (ואינו נכשל בעבירה לעולם) אבל הדבר לא עלה לו במאמץ ויגיעה{{הערה|אלא בא לו בקלות מצד טבעו ורגילותו.}} אינו נקרא כלל עובד אלוקים.
| |
| | |
| הנדרש מבינוני הוא יגיעה, ועבורו '''זו''' היא שלימות עבודתו, וידיעת דבר זה מכשירה את האדם להתמודד עם כל קושי שיעמוד בדרכו בעבודה עצמה.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |