|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק לח – מעשה בלא כוונה – כגוף בלא נשמה'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[לקוטי אמרים פרק ל"ט|ל"ט]] ו[[לקוטי אמרים פרק מ'|מ']]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא ע"י מעשה המצווה ("גוף" המצווה) – עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא ע"י כוונתה ("נשמת" המצווה).
| |
| | |
| ובכוונה עצמה שתי דרגות:
| |
| :* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת ע"י התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[לקוטי אמרים פרק י"ז|פרק י"ז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.
| |
| :* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[לקוטי אמרים פרק י"ח|י"ח]]־[[לקוטי אמרים פרק כ"ה|כ"ה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים ע"י טבעם ולא ע"י שכלם.}}.
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| * [[לקוטי שיחות חלק ד קרח|לקוטי שיחות, כרך ד', פרשת קרח]]
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |