146
עריכות
לקוטי שיחות חלק ל/נח ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
אין תקציר עריכה |
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[מקורו דרש"י הוא בקה"ר בתחלתה "שהיו דבריו נאמרין בהקהל". וראה יל"ש ריש קהלת. ובאבודרהם (בשם אבן הירחי) "כי שלמה בחג אמרו בהקהל כמ"ש במועד שנת השמיטה בחג הסוכות גו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל". | [מקורו דרש"י הוא בקה"ר בתחלתה "שהיו דבריו נאמרין בהקהל". וראה יל"ש ריש קהלת. ובאבודרהם (בשם אבן הירחי) "כי שלמה בחג אמרו בהקהל כמ"ש במועד שנת השמיטה בחג הסוכות גו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל". | ||
<br> | <br> | ||
אבל צ"ע מנ"ל בפשש"מ שהיו דבריו סתם ב"הקהל" לאו דוקא בחה"ס דשנת הקהל. וראה מדרש לקח טוב ר"פ דברים: לפי שהי' קהלת מקהיל קהילות בישראל כו'].}} "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו'", וז"ל הגמרא: "ר' יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים". וכן העתיק ופסק הרי"ף{{הערה|יבמות שם.}}, והביא כתוב זה. ואמאי השמיט הרמב"ם טעם הגמ' וכתב טעם חדש מדילי' ("שכל המוסיף כו'"){{הערה|ומובן שאין לבאר שהוא ע"ד שמצינו בכללי הרמב"ם (ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד) שדרכו לכתוב דבר היותר מתקבל, ובפרט בעניננו שגם בגמ' נלמד מכתוב שהודגש בו טעם, ולכן כ' הרמב"ם מדילי' טעם פשוט יותר — כי טעם הרמב"ם "שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם" לכאורה אינו טעם (מספיק) כלל בהלכה לחייבו במצוה (מד"ס), משא"כ בגמ' שלמדין מכתוב שנאמר בסגנון של הוראה וציווי.}}? | אבל צ"ע מנ"ל בפשש"מ שהיו דבריו סתם ב"הקהל" לאו דוקא בחה"ס דשנת הקהל. וראה מדרש לקח טוב ר"פ דברים: לפי שהי' קהלת מקהיל קהילות בישראל כו'].}} "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו'", וז"ל הגמרא: "ר' יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים". וכן העתיק ופסק הרי"ף{{הערה|יבמות שם.}}, והביא כתוב זה. ואמאי השמיט הרמב"ם טעם הגמ' וכתב טעם חדש מדילי' ("שכל המוסיף כו'"){{הערה|ומובן שאין לבאר שהוא '''ע"ד''' שמצינו בכללי הרמב"ם (ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד) שדרכו לכתוב דבר היותר מתקבל, ובפרט בעניננו שגם בגמ' נלמד מכתוב שהודגש בו טעם, ולכן כ' הרמב"ם מדילי' טעם פשוט יותר — כי טעם הרמב"ם "שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם" לכאורה אינו טעם (מספיק) כלל '''בהלכה''' לחייבו במצוה (מד"ס), משא"כ בגמ' שלמדין מכתוב שנאמר בסגנון של הוראה וציווי.}}? | ||
ב. והנה יש מפרשים{{הערה|העמק שאלה לשאילתות שאילתא קסה אות ג. וראה בארוכה שדי חמד כללים מערכת וא"ו כלל יד.}}, שמהכתוב יש לדייק שני טעמים: (א) לפי רישא דקרא "כי אינך יודע אי זה יכשר גו'", ה"ז מטעם ספיקא (כפי' רש"י על הכתוב{{הערה|קהלת שם. ועד"ז ברש"י יבמות שם ד"ה אי זה יכשר: איזה זרע יהא הגון וירא שמים '''ומתקיים'''. וברשב"ם ב"ב צא, א ד"ה כדרבה: לפי שהי' ירא שמא ימותו בניו כו'. ע"ש. ובקה"ר עה"פ בדברי ר"נ: אינך יודע איזה בנים '''מתקיימין''' לך אם של נערותך אם של זקנותך אם שניהם כאחד טובים. ובאבות דר"נ פ"ג, ו "אם שניהם '''יתקיימו''' בידך".}}) "אם. . בנים שבילדותך יתקיימו לך או שמא לא יתקיימו אלא שבזקנותך": (ב) לפי סיפא דקרא "ואם שניהם כאחד טובים" אין זה מטעם ספיקא וחשש, אלא כל אימת שיכול להוסיף בהולדת בנים הרי הוא מצווה ע"ז. | |||
}} | }} | ||