|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט
| |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם'''
| |
|
| |
| ==מבוא לפרק==
| |
| עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים:
| |
| עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]].}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]].}}.
| |
|
| |
| בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.
| |
|
| |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=טז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ז}}}} | | {{פרק תניא|פרק=טז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט"ז}}}} |
|
| |
| ==סיכום הפרק==
| |
| בעבודת האדם שני כללים גדולים:
| |
|
| |
| א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש ([[אהבה]] [[יראה|ויראה]]).
| |
|
| |
| ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.
| |
|
| |
| ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:
| |
|
| |
| א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה''' מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו.}}.
| |
|
| |
| ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).
| |
|
| |
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ז|פרק י"ז]]}} |
|
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |