11,496
עריכות
שיחת נשא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ||
"נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא על ידי '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, ו]]. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | "נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא על ידי '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, ו]]. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | ||
ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שעל ידי הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שעל ידי הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה על ידי כאו"א מישראל עד סוף כל הדורות. | נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה על ידי כאו"א מישראל עד סוף כל הדורות. | ||
ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|[[ | ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה ב|משנה ב]].}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה יח|משנה יח]].}}. | ||
ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש סימן י"ד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית על ידי ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|[[תהלים פרק עו|תהלים עו, ט]].}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין"). | ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש סימן י"ד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית על ידי ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|[[תהלים פרק עו|תהלים עו, ט]].}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין"). | ||